אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית מרכזת מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות. המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות, הערות ומשוב לחצו כאן>>
ב"ה
אוכמניות
כתיבה: ד"ר עקיבא לונדון, הרב דוד אייגנר
מידע כללי
אנגלית: Blueberry
משפחה: אברשיים Ericaceae Juss
שם מדעי: אוכמניות אירופאיות: Vaccinium sect. Cyanococcus, אוכמנית שחורה -Vaccinium myrtillus, אוכמניות שיח נמוך Vaccinium angustifolium-.
האוכמניות הן שיח מעוצה רב שנתי, השייך למשפחת האברשיים. האוכמניות נקראות כך בעברית בשל צבע הפרי- אוכמא בארמית זהו כהה, שחור, האוכמניות גדלות באופן חופשי בטבע, והן מוכרות כמזון כבר מאות שנים, הגידול המסחרי שלהן החל באירופה[1] ובאמריקה רק בסוף המאה 19 ותחילת המאה ה20[2], הגידול המסחרי בסין החל רק לפני כמה עשרות שנים בודדות[3]. בלשון הפוסקים האוכמניות נקראות "יאגדיש"[4].
תנאי גידול
צמח אוכמניות אינו עץ[5] הוא שיח או בין-שיח, המוכר גם בשם אוכמניות כחולות, שחורות או בלוברי. שיח אוכמניות הוא צמח רב שנתי תדיר או נשיר בהתאם לזן, משמש בתור צמח מאכל, יכול לגדול בתנאי אקלים ים תיכוני, סובטרופי, ממוזג, קר[6] או מדברי (זנים בודדים בלבד). העלים בצבע ירוק ובחלק מהזנים העלים בצבע ירוק הדומה לעלי הזית, חלק מהזנים מאדימים בנשירה או כשהם צעירים. הפרחים בצבע לבן ורדרד, בצורת פעמון, פרחים קטנים הגדלים בתפרחות פירות. אוכמניות יכולים להופיע לרוב בצבע כחול, שחור, בזנים מסוימים יכולים להיות אדום ואף וורוד, חלקי הצמח האכילים הם הפירות. משך זמן ההנבה הוא כשלושה חודשים. ישנה חלוקה כללית בין הזנים, ישנם זנים צפוניים המניבים בקיץ וזקוקים למאות שעות קור כדי להתפתח כראוי, ישנם זנים הדרומיים המניבים בחורף שזקוקים לפחות מנות קור[7]. המחקר בארץ הוא גם כדי לקבל זנים שאינם זקוקים לכמות כה רבה של מנות קור[8].
לעיתים בחלק קטן של הזנים יכול להיות פריחה נוספת עם הנבה חלקית נוספת. ברגע שהפרי מגיע לצבע האופייני לו יש לקטוף את הפרי, השהייה ארוכה תביא להתרככות הפרי ופסילתו לשיווק. המצב אופטימלי לגידול אוכמניות הוא חצי צל – מומלץ שמש בוקר ואחר הצהריים, מזיקי הצמח הם כנימת מגן, אקריות, כנימת עלה, וירוסים. מזיקים בגידול הפרי הם ציפורים, וגלי חום.
התפתחות הצמח ועיצובו
בשונה מצמחים רבים בהם לצמח יש גזע מרכזי אחד שמתפצל מעל לפני הקרקע לענפים וענפי משנה, צמח האוכמניות מפתח גזעי משנה היוצאים מתחת לפני הקרקע, ולעיתים אף מעל לפני הקרקע- אלו נקראים נצרים וסורים, עובדה היוצרת מורכבות משמעותית במעקב אחר שנות הערלה. ראה להלן, בגידול מסחרי בארצות המוצא של האוכמניות מקובל לגזום את הגזעים הוותיקים לאחר 5- 6 שנים, ובמקביל להשתמש בנצרים החדשים שהתפתחו, וכך הצמח יכול להתקיים שנים רבות[9]. עונת גיזום לרוב הזנים היא בחורף, ענפים חלשים בלבד וענפים ישנים במיוחד, גישה נוספת גורסת גיזום מאסיבי בחורף לזנים המניבים בקיץ, ולזנים המניבים בחורף זמן הגיזום הוא בגמר הקטיף. גיזום זה משפר את איכות התנובה של השיח.
השלכות הלכתיות
אילן או ירק: שיח האוכמניות מתקיים שנים רבות, יש לו גזע מעוצה רב-שנתי, ולכן הוא מוגדר בהלכה כאילן. האוכמניות הן שיח שזקוק למספר תנאים יחודיים כדי לנבוט: קרקע בחומציות המתאימה, מנות קור מספיקות ועוד. יש שטענו שבהינתן התנאים המדויקים באמצעים מלאכותיים, אזי הצמח יניב בתוך שנה מהזריעה ויהיה ניתן להגדירו כירק[10]. למעשה גישה זו נדחתה מכיוון שהגדת אילן או ירק תלויה במאפייניו הבוטניים הרגילים של הצמח ולא על פי תנאים שאינם רגילים לו.
הנצרים בהלכה: שיח האוכמניות מגדל ענפים רבים העולים מתחת לפני הקרקע ומהווים את דור ההמשך של הצמח. מעמד הענפים השייכים לצמח, אך מתפתחים מתחת פני הקרקע נתון במחלוקת הפוסקים, ולמעשה יש למנות להם שנות ערלה חדשות[11], בשל כך האוכמניות דורשות מעקב מתמיד כדי לדעת אלו מהענפים בשנות הערלה.[12]
גודל הצמח
זני שיח נמוך הם בדרך כלל שרועים על הקרקע וגובה הוא 10 עד כ-40 ס"מ. אולם ישנם זנים שיכולים להגיע עד לכדי שני מטרים[13]. קצב הצימוח של רוב הזנים הוא בין בינוני לאיטי.
ברכת האוכמניות: לגודל הצמח ישנה השלכה הלכתית לגבי ברכתן. האוכמניות אמנם הן צמח רב שנתי, אך במקומות רבים מדובר בשיחים נמוכים, יש מהפוסקים שכתבו שמכיוון שמדובר בשיח כה נמוך, לא מדובר בעץ בעל חשיבות ולכן ברכתם היא בורא פרי האדמה, אך המנהג המקובל כיום הוא לברך בורא פרי העץ גם על הזנים הנמוכים[14].
חומציות הקרקע
על מנת להתפתח כראוי האוכמניות זקוקות לגדול בקרקע בעלת חומציות, רמת החומציות בקרקע ותכולת המים בישראל היא גבוהה ביחס לשיעור החומציות המתאים לצמח[15]. יש לשאוף לרמת חומציות(PH) [16] של 4.5 - .5.5בקרקע בסיסית ישנה פגיעה בשורש שגורמת לפגיעה בקליטת יסודות ובפוטוסינתזה. לפיכך הגידול מתבצע בדרך כלל בכלי גידול שנוח יחסית לשלוט בהם על רמת החומציות המתאימה לצמח. ניתן לגדל את שיחי האוכמניות גם בקרקע שהיא אוורירית ונוחה להחמצה, בישראל האזור בו ניתן לגדל אוכמניות בקרקע באופן ארוך טווח הוא צפון רמת הגולן, שם הקרקע היא בזלתית מאוררת וניתן לשלוט בצורה סבירה ברמת חומציות הקרקע בהתאם לצורך שיחי האוכמניות. ישנן מספר שיטות טיפול בהחמצת הקרקע, אחת מהן היא טיפול באמון 100% לשמירת חומציות מתאימה בקרקע. נעשו במהלך השנים מספר ניסיונות לגידול אוכמניות ישירות בקרקעות שונים, התפתחות הצמחים בקרקע הייתה חלשה מאוד, רבים מן הצמחים התנוונו תוך מספר שנים[17]. בשל כך יש המגדלים את האוכמניות בתעלות גידול יחודיות המנותקות מהקרקע.
פריחה והתפתחות הפרי
הפריחה היא באביב וההנבה במהלך חודשי הקיץ. בזנים דרומיים הפריחה היא בסתיו המאוחר והנבה בחורף. הפרח לבן קטן, בצורת פעמון סגור, הגדל בתוך ניצן ורוד. התפרחת בחלק מהזנים היא באשכולות פריחה. ההאבקה מתבצעת על ידי דבורים וחרקים נוספים. בעת הפריחה יש להביא כוורות דבורים או כוורות בומבוסים[18] לצורך האבקת הפרחים, מומלץ לדלל את הפריחה בשנה הראשונה והשנייה על מנת לתת לצמח לגדול. דילול פריחה יכול להתרחש באופן טבעי בתנאי חום קיצוני, מחסור השקייה, מחסור בזן נוסף להאבקה. ניתן לייבש את הפרי ובכך לשמרו לאור זמן, בשל כך יש לבחון היטב שאין בהן חרקים שהתפתחו בתהליך היבוש ובאחסון הפרי.[19] מכיוון שהאוכמניות נצרכות הן טריות והן יבשות, אינן נאסרות בגזירת בישולי עכו"ם.[20]
ריבוי האוכמניות
הכנת ייחורי אוכמנייה[21] - ייחור: חותכים ענף צעיר בן שנה כ-10 – 15 ס"מ. כ- 1-2 ס”מ מהעין התחתונה, על הענף צריך 3 עיניים, חותכים בעדינות את הענף. שמים את הענף בתוך שקית, יוצרים סביבו לחות גבוהה מניחים במקרר למשך כחודשיים. מוציאים מהמקרר, מרטיבים את החלק התחתון של הייחור וטובלים אותו בהורמון השרשה בחלק התחתון, שותלים את הענף כ-5 ס”מ בתוך מצע כבול או ורמקוליט או דומה. העונה המומלצת לריבוי מייחורים היא בחורף. יש להשקות היטב, לגדל בצל, ולשמור על ניקוז טוב.
ריבוי אוכמניות מזרעים - זרעי האוכמניות קטנים ודורשים לחות וקרקע חומצית. יש לשמור על הזרעים במקום יבש וקריר. את זרעי האוכמניות יש לקרר בטמפ' של כ-3 מ"צ לכ-30 – 120 יום (תלוי בזן) פעולה שנקראת הכמנה[22], בסוף הסתיו. עונת הזריעה המתאימה היא בתחילת האביב. הקרקע צריכה להיות חומצית מאווררת ומנוקזת, מומלץ לשתול כל זרע בעציץ נפרד כדי למנוע את נבילתו טרם עת של הצמח בהעברה כשהוא צעיר מידי. השקיה מרובה. זמן הנביטה הוא בין 25 – 60 יום על פי תנאי הגידול, מצב הזרעים והזן.
זמן עד הנבה - בדרך כלל כבר בשנה השנייה שלאחר השתילה הצמח כבר מתחיל להניב פירות ראשונים, זאת בהנחה כי הצמח הוא שתיל מוכן ולא זרע, זמן ההנבה מזרע יכול לנוע בין שנה לשנתיים מרגע הזריעה ועד קבלת הפרי[23].
כוח אדם - גידול האוכמנית דורש כוח אדם רב בעיקר בקטיף,[24] משום שמדובר בפרי עדין.
יבוא אוכמניות – מקום גידולן של האוכמניות היה בעיקר בארה"ב, קנדה אירופה וניו זילנד, יבוא הפרי לארץ החל לפני כמה עשרות שנים, ובעשר השנים האחרונות הוא החל להיות גם גידול מסחרי גם בארץ. יבוא האוכמניות נמצא במגמת עליה מתוך מגמה להוזיל את מחיר הפרי. בשנת 2019 יובאו לארץ כ-90 טונות אוכמניות. ב-2020 הייבוא גדל כמעט פי שישה לכ-510 טונות ואילו הגידול המקומי של הפרי בשנת 2019 הסתכם ב-300 טונות וב-2020 גדל לכ-400 טונות פרי המיובא נדרש באידוי בגז מתיל ברומיד, על מנת לוודא שאין חרקים פטריות או מזיקים בפרי.
יתרונות בריאותיים:[25] האוכמניות מכילות סוכר, אך תכולתן הקלורית איננה עולה על 43 קלוריות למאה גרם, יש בהם רכיבים חשובים כמו: נחושת, אשלגן, מנגן, מגנזיום, ויטמין סי ווטמין קיי, ומגוון סיבים תזונתיים, בנוסף לכך האוכמניות מכילות פיגמנטים בצבעי הסגול - כחול, המכונים אנטוציאנוסידים. חומרים אלה מחזקים את כלי הדם, ועל כן, האוכמניות נחשבות ליעילות ביותר בכל הנוגע לטיפול בבעיות כלי דם מגוונות. אוכמניות כחולות אף מכילות גלוקוכינין, שהינו חומר פעיל אשר יעיל להורדת רמות הסוכר בדם. אשר תורם להפחתת רמות הכולסטרול בדם ויעיל למניעת מחלות לב שמקורן בבעיות כולסטרול. אנתוציאנין - הפלבונואיד[26] שריכוז גבוה שלו מצוי בקליפתן של אוכמניות כחולות, יעיל למניעת הליכים דלקתיים בגוף, למניעת עקה חימצונית, להאטת הליכי הזדקנות ולמניעת מחלות זקנה שונות. לדעת מומחים רבים, מינון האנטי אוקסידנטים העוצמתי שבפרי מסוגל להשפיע גם על מחלות זקנה נפוצות וקשות כדוגמת אלצהיימר, שעשויות להיבלם באמצעות צריכת האוכמניות. גם מחלות קשות אחרות, כמו סרטן וסוכרת, מושפעות לטובה כתוצאה מהחשיפה לריכוז נוגדי החמצון של האוכמניות. זאת ועוד. אוכמניות כחולות אף מכילות חומצה כלורוגנית, בדומה לקפה ירוק. החומצה הכלורוגנית הינה רכיב עוצמתי ביותר, ותרומתה חשובה להאצת קצב חילוף החומרים ולעידוד הרזייה.
נוגדי החמצון שמקורם בפלבנואידים תורמים לחיזוק מבנה תאי הקולגן, האחראיים על גמישות העור. נוגדי החמצון אף מגבירים את חוזקם של כלי הדם, שומרים על גמישותם, ותורמים לשיפור זרימת הדם. בשל כך כמו כן, האוכמניות מומלצות למניעת היווצרות קטרקט, למניעת נזקים לכלי דם ולמניעת רטינופתיה המתבטאת בפגיעה בראייה בקרב חולי סוכרת. סגולותיהן של האוכמניות מתבטאות גם בחיזוק הראייה, טיפול בדלקות בדרכי השתן, וטיפול יעיל בזיהומי הרפס. אוכמניות יעילות לטיפול בבעיות וורידים ובשטפי דם.
נצרי האוכמניות
צמח האוכמניות
נספח
שיחי אוכמניות- סוגים וזנים:[27]
ישנם שלושה זנים עיקריים של אוכמניות: .Rabbit eye , Lowbush, Highbush [28]
Lowbush - זנים המגיעים במקור מקנדה וסיביר. זנים אלו צורכים מנות קור רבות וחלקם אינם שורדים במזג האוויר בארץ.
Rabbit eye - זנים בעלי עלים ירוק הנוטה לאפור, חלקם זקוק להפריה מזן אחר, רגישים לחמיצות הקרקע.
Highbush - מתאפיינים בעלים ירוקים. זנים אלו אינם זקוקים למפרה. כלומר, הצמח מפרה את עצמו ולא יהיה יתרון משמעותי בהבאת זן נוסף.
1. זני שיח נמוך , Highbush - זנים דרומיים Vaccinium darrowii
זנים ירוקי עד או נשירים מותנים, עם דרישות קור נמוכות או בינוניות (זנים שדורשים פחות מנות קור מ"צ 4-10)
1. סאנשיין (סאן שיין) - נחשב לאחד הזנים הקלים והנוחים לגידול גם במגזר הפרטי, עמיד לטווח טמפרטורות רחב ושינויי מזג אוויר. הנבה של כ-2.5 ק"ג לשיח בוגר, מבשיל בהדרגה ולכן מניב פרי לתקופה ארוכה החל מחודש יוני. נמצא כי הזן סאן שיין הוא המתוק ביותר עם 15.4 אחוזי סוכר.
עמיד בחום וגם יכול להניב במקומות קרים, גודל הפרי בינוני. השיח יפה מאוד וניתן לעיצוב כצמח נוף.
2. בילוקסי – זן דרומי קלאסי, עמיד גם בחום קיץ גבוה (אפילו בדרום הארץ) לא מסתדר טוב עם קרות. מומלץ לגידול באיזורים חמים, מהזנים החזקים ועמידים שקיימים. תנובה גדולה לכן אהוב על חקלאים. מניב גם במדבר. מתאים יותר למישור החוף ואזורים שבהם הטמפרטורות בדרך כלל לא יורדות מ-5 מעלות. השיח מגיע לגובה מטר לפעמים עד מטר וחצי, ורוחב עד מטר. הפרי בגודל בינוני, באיכות גבוהה ומבשיל לגוון שחור-כחול.
הוא זן שפותח לגידול במדינות דרום ארה"ב, וקרוי על שם העיירה בה פותח. Biloxi, Mississippi.
3. מיסטי –זן המתאים לגידול במרבית חלקי הארץ, עמיד בחום. בעל טעם ארומטי ייחודי ומתוק. שיח ירוק עד בעל עלים בשרניים.
4. לגאסי - זן חזק ומאוד עמיד יכול לגדול בכל הארץ. שיח שמניב כמויות גדולות ולכן מאוד מתאים לגידול מסחרי ואהוב מאוד על חקלאים. גודל הפרי בינוני, טעמו מתוק בעל מרקם אוכמניות קלאסי. נחשב לשיח שמניב כמויות גדולות גם באופן מסחרי. עונת הפרי: יוני-יולי
5. אוקלוכוני - זן אפיל הוא מניב בחודשים יולי אוגוסט. יבול זן זה גבוה, ביבול של כ-4 ק"ג לשיח, טעמו טוב. זאת למרות היותו זן עם דרישות קור גבוהות יחסית.
6. רייבל – שיח בינוני, יבול טוב, צבע האוכמניה שחור – כחול, הנבה של כ-1.9 ק"ג לשיח בוגר, טעם הפרי מעט תפל. ההנבה יחסית מוקדמת סביב חודש מאי.
7. טיטאן – שיח גדול יכול להגיע בקלות ל 1.5 – 2 מטר, גידול נמרץ, מקל על הקטיף, פרי גדול, זקוק למנות קור ממוצעות, הנבה באמצע העונה סביב חודש יוני עד יולי, טעם פרי טוב.
8. ג'אורג'יה-דון – שיח בינוני דרישות קור בינוני פלוס, יבול ממוצע לשיח היה בסביבות 1.2. טעם הפרי חמצמץ.
9. גולד קוסט – שיח בינוני, התפתחות ווגטטיבית בינונית, דרישות קור בינוניות פלוס, יבול ממוצע לשיח היה בסביבות 1.2
10. בלו ריי – שיח יחסית קטן, דרישות קור יחסית גבוהות, פרי אמצע עונה (יוני), יחסית מעט פרי, כ-400 גרם לשיח.
זני אוכמניות נוספים שנבחנו בארץ בעיקר על ידי מו"פ צפון ויו"ש: גולף-קוסט, אן, ג'ורג'יה. אלו יובאו על ידי מו"פ ההר מגורגיה ארה"ב.[29]
זנים דרומיים חדשים נוספים:[30] Eureka. First blush. Meridian. Opi. Eureka sunrise. Dazzle. Splash. Eureka sunset. Eco. Twilight
2. זני שיח גבוה Lowbush - זנים צפוניים- Vaccinium corymbosum
זנים לרוב הדורשים יותר מנות קור גבוהות עמידות לקור 1-9 מ"צ
1. דיוק - זן המניב פרי גדול ומתוק. בעל חיי מדף ארוכים יחסית מזנים אחרים. תנובת פרי גבוהה ולכן אהוב על חקלאים. מתאים לגידול מגובה 600 מטרים ומעלה.
2. בריגיטה - פיתוח אוסטרלי, זן מיוחד מאוד. הפירות גדולים וטעימים, המרקם קריספי במיוחד וחיי המדף שלהם ארוכים ביחס לשאר הזנים. שיח גדול, חזק ועמיד.
3. ג’רסי – קצב הגידול של הג'רזי הוא מהגבוהים ביותר מבין שאר הזנים, מתפתח לגובה ולצדדים, ענפים חזקים ויציבים. תנובת הפרי גבוהה. יכול לגדול בעמידות לקור 3- 10 מ"צ.
4. ארלי בלו - זן המניב פרי קריספי ומתוק בתחילת העונה. מתאים לגידול מגובה 600 מטרים ומעלה.
5. ג’ובילי – זן חזק ועמיד, גם בחום קיצוני וגם בקרות, קל לקטיף. גודל השיח הוא בינוני. ניתן לגדל בכל הארץ. מניב פרי בתחילת העונה, בחודשים מאי יוני.
3. אוכמניות עין הארנב rabbit eye - Vaccinium virgatum[31]
משפחת זנים מתוך הזנים הדרומיים – ידועים כמניבים בכמויות יפות. מפרים היטב אחד את השני.
זנים שדורשים עמידות לקור 3-10 מ"צ
1. אליוט – השיח בעל יכולת צימוח יפה ויכול להגיע ל-3 מטר גובה, אך מומלץ להשאיר אותו בגובה שנוח לקטיף. שיח זה מניב שפע אשכולות של פירות גדולים וטעימים במיוחד. הפירות הבשלים יכולים להיות על השיח בין חודש לחודשיים. הפרי מבשיל יחסית מאוחר בעונה בחודשי הקיץ.
2. טיף בלו - זה זן אהוב מאוד ופופולרי, מניב כמות גדולה של פירות ניתן לשתול אותו בכל חלקי הארץ, חזק ועמיד לקור, על מנת לקבל תנובה גדולה, רצוי לשדך לידו עין ארנב מזן אחר. יש לפרי מרקם ייחודי גרגרי. מניב מאוחר בעונה בחודשים יולי אוגוסט והלאה.
3. קליימקס - השיח בעל יכולת צימוח יפה ויכול להגיע ל-3 מטר גובה, אך מומלץ להשאיר אותו בגובה שנוח לקטיף. זן זה מניב פרי גדול וטעים ומרקם ייחודי. עמיד לחום קיצוני וגם לקרות מרובות וטמפרטורה מתחת ל-0. מתחיל לפרוח מיד עם סיום החורף פירות הבשלים יכולים להיות על השיח בין חודש לחודשיים. הפרי מבשיל יחסית מאוחר בעונה, בחודשי הקיץ.
4. פינק למונייד - זן בעל פירות ורודים מתוקים מאוד ובעלי טעם ייחודי. מתאים לגידול ברוב חלקי הארץ. שיח זקוף. ומרשים עם עלים מאורכים. כדי לקבל תנובה גדולה עוד יותר רצוי לשדך לידו עין ארנב מזן אחר.
5. וודרד - זן המתאים לאזורים חמים מניב כמויות נאות, בעל עלים כחלחלים ופירות בגודל ממוצע.
6. ג'ורג'יה ג'ם - זן המתאים לגידול ברוב חלקי הארץ, שיח זקוף בעל גודל מרשים, מניב פרי באמצע הקיץ, גודל פרי ממוצע, טעמו סביר.
עץ אוכמניות Vaccinium angustifolium
זן של אוכמניות מאוד נדיר, יכול לשמש ככנה עמיד, הצמח גדל בתור שיח אך נקרא עץ.
[1] Pliszka, K. (1997). Overview on Vaccinium production in Europe. Acta Hortic. 446, 49-52, DOI: 10.17660/ActaHortic.1997.446.5 https://doi.org/10.17660/ActaHortic.1997.446.5
[2] The Horticultural status of the genus vaccinium, welton marksmunson, Ithaca N.Y 1901, in google books
[3] Li Wang at al. Morning star: A New Cultivar Selected from Highbush Blueberry, College of Life and Health, Dalian University, HORTSCIENCE 58(11):1461–1462. 2023 https://doi.org/10.21273/HORTSCI17378-23
[4] חיי אדם כלל מג סעיף נז.
[5] הגדרה זו היא בוטנית, היא אינה קובעת את ההגדרה של השיח לעניין ערלה.
[6] עמידות לקור בין 3-10 מ"צ.
[7] Song, Guo-Qing & Hancock, James. (2011). Vaccinium. In C. Kole (ed.), Wild Crop Relatives: Genomic and Breeding Resources, Temperate Fruits, DOI 10.1007/978-3-642-16057-8_10
[8] ראה דו"ח מסכם מספר מחקר לתכנית 203-1018-16, פיתוח גידול אוכמניות (Vaccinium spp.) לאיזור ההר. Development of blueberry (Vaccinium spp.) production in the mountain region
[9] https://www.youtube.com/watch?v=fm6ZfpGy5oQ
[10] הרב שניאור זלמן רווח פירסם מאמר הלכתי מפורט בעניין זה, פורסם בחלקת השדה כרך ה, דין האוכמניות, אם יש לדונם כפרי עץ או שיח האדמה.
[11] משפט כהן סימן כ, עמוד הימיני סימן כח, ראה את סיכום השיטות במאמרו של הרב יואל פרידמן, ערלה בנצרים וחוטרים בעץ הרימון, אמונת עתיך, 86, עמ' 24.
[12] תנובות שדה 156 עמ' 22 ראה כאן: https://www.youtube.com/watch?v=KoFwWQubalI
[13] Song, Guo-Qing & Hancock, James. (2011). Vaccinium. In C. Kole (ed.), Wild Crop Relatives: Genomic and Breeding Resources, Temperate Fruits, DOI 10.1007/978-3-642-16057-8_10
[14] משנה ברורה סימן רג סעיף ב.
[15] https://www.mop-zafon.org.il/sites/default/files/uploads/pdf-files/articles.
[16] - pH קיצור המילים: power/potential Hydrogenium. בעברית: ערך הֲגָבָה או רמת חומציות, הוא מדד מספרי לרמת חומציות של תמיסה מימית, המתבסס על ריכוזם של יוני הידרוקסיד ע"פ יחס לוגריתמי הפוך לריכוז הידרוניום ( H3O+) הידועה.
[17] הכישלון נבע ממספר סיבות, רמת המליחות גבוהה, הנגרמת ככל הנראה מרמת שטיפה נמוכה של הקרקע החרסיתית, ועלייה היגרוסקופית של מלחים לפני השטח בעונה היבשה, תופעה שבאה לידי ביטוי בהצטברות מלחים על פני השטח. המליחות הגבוהה גרמה ככל הנראה לעיכוב בצימוח. בנוסף, ייתכן ורמת החמצן בקרקע החרסיתית נמוכה בעונות מסוימות, וגם היא גורמת לעיכוב בצימוח. בנוסף לכך השליטה ברמת ה-PH בקרקע זו קשה. נראה שפגיעה בצימוח בזנים מתרחשת ב-pH שמעל .5.5 מדד ה-pH קשה למדידה, ולרוב שונה בסביבת הריזוספרה בהשוואה לקרקע
[18] סוג דבורים המצטיינות בהאבקה גם בתנאי קור או חום אשר דבורי הדבש אינן פועלות.
[19] תולעת שני ד עמוד 59.
[20] שולחן מלכים ב, עמ' 561.
[21] חשוב לציין כי בריבוי ביתי באוכמניות אחוזי ההצלחה אינם גבוהים.
[22] M.K. Ehlenfeldt, Sequential style removal in highbush blueberry, Vaccinium corymbosum L.: effects on fertilization success and seed germination, Sex Plant Reprod (1996) 9:170–174
[23] Growing Blueberries From Seed Prepared by D. A. Abdalla, University of Maine Cooperative Extension Service, Orono, ME 04469. February 23, 1967.
[24] המיכון לסיוע לקטיף משתפר כל העת, וכל זאת על מנת להפחית בכוח האדם.
[25] חשוב להבהיר כי אין במאמר זה משום המלצה בריאותית, בעניין זה יש להיוועץ בבעל מקצוע מתחום זה.
[26] קבוצת תרכובות המסונתזות על ידי צמחים ומצויות בפירות ובירקות ונודעו בעבר בשם כולל לויטמין פי.
[28] המידע בנושא זני האוכמניות נלקח מכמה מקורות מידע העוסקים בנושא, ובתוכם אתר 'תרביות אל רום'.
[30] יתכן וישנה חפיפה בין חלק מהזנים בגלל כינויים שונים לאותו זן.
[31] חלק מהזנים הדרומיים הם זני rabbit eye.