אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית מרכזת מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות. המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות, הערות ומשוב לחצו כאן>>
ב"ה
גוג'י ברי
כתיבה: ד"ר עקיבא לונדון
גוגי' ברי הוא אחד ממיני האטד, שהגיעו בשנים האחרונות לישראל, שמו המדעי של צמח זה הוא אטד פראי (Lycium barbaru), או בשמו העממי - Goji berry. צמח זה הגיע אלינו מן המזרח הרחוק ובעיקרו מסין, שם הוא נחשב לפרי עממי בעל ערכים תזונתיים ובריאותיים רבים.
מידע מורפולוגי על גוג'י ברי[1] - זהו שיח יער ממשפחת הסולניים, המתנשא לגובה של 1-3 מטרים. מקור הצמח בדרום מזרח אירופה וכן בארצות אסיאתיות דוגמת סין, טיבט ומונגוליה. הפריחה חלה בין יוני לספטמבר בהתאם לקו הרוחב, הגובה מעל פני הים והאקלים. עלי הגביע יוצרים פרח דמוי פעמון צינורי מאונות משולשות, בעוד שעלי הכותרת הינם סגולים בהירים ובגודל ממוצע של כ-1 ס"מ. הפרי הינו ענבה, צבעו כתום בהיר עד אדום, צורתו אליפטית וגודלו 1-2 ס"מ, הצימוח הוא בחודשי האביב והקיץ נמרץ ויוצר שיח סבוך. בקיץ מצמיח הצמח נצרים רבים מבית השורשים. בחודשי החורף הצמח נכנס לתרדמה, והצימוח נפסק.
פרי האטד (גוג'י ברי) [2] - משמש למטרות רפואיות וכן כמזון פונקציונאלי זה למעלה מ- 2300 שנה בסין ובאסיה. הפירות מבשילים בין יולי לאוקטובר. הפרי עובר ייבוש איטי בכדי להפכו לראוי למטרות רפואיות וקולינריות. זה מאות בשנים שלפרי יצאו מוניטין ברפואה המסורתית כמאריך חיים ומונע הזדקנות, כמשפר ראייה, כמונע זיהומים ושימושים רבים נוספים. ברפואת הצמחים המודרנית נחשב פרי האטד לבעל עוצמת פעילות מתונה ולצמח נטול רעילות המתאים לשימוש ממושך.
הפרי בשימוש רפואי – לפרי תכונות רבות ובתוכם: אנטי-בקטריאלי, אנטי-סרטני, אנטי-פטרייתי, מוריד לחץ דם, מוריד רמות סוכר בדם, מוריד רמות שומנים/כולסטרול בדם, מטפל בעיניים, ממריץ, מעכב תהליכי הזדקנות, משפר זרימת דם היקפית, משפר תפקוד מיני, משפר תפקוד מנטלי, משקם/מגן כבד, נוגד אנמיה, נוגד גידולים ממאירים, נוגד דלקת, נוגד חמצון.
שימושים מקובלים - גידולים ממאירים, חולשה חיסונית, יתר סוכר בדם, ניוון רשתית העין, סוכרת, סחרחורות (ורטיגו), שיבה מוקדמת, שיטיון (דמנסיה), ואין אונות.
שימושים משניים - אלצהיימר, אנמיה, גלי חום של גיל המעבר, דלקת הכבד (כרוני), זיכרון לקוי, יתר כולסטרול, יתר שומנים בדם, כבד שומני, כימותרפיה (תמיכה), לחץ דם גבוה, ליקויים באספקת הדם ההיקפית, ליקויים בתפקודי הכבד, שיעול יבש, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה) ועוד.
דיון הלכתי
דיני ערלה: הצמח הוא רב-שנתי המתקיים במשך שנים, אולם מספר חודשים לאחר הזריעה הוא מניב פרי[3], ולכן לדעת הסוברים שהמדד העיקרי להגדרת צמח כאילן או ירק היא האם הוא מניב תוך שנתו, ניתן להגדירו כירק[4] אולם לדעת הסוברים כי לא די במדד זה, דינו הוא כאילן ויש למנות לו שנות ערלה, ומכיוון שהצמח מצמיח נצרים רבים מבית השורשים יש למנות להם שנות ערלה בפני עצמם.[5]
חרקים: בדומה לפירות רבים שנצרכים כשהם מיובשים, יתכן כי יש חרקים בפרי המיובש, ויש לברור את הפרי לפני השימוש.
[2] חשוב לציין כי אין לעשות במידע זה, שימוש מעשי אלא לאחר התייעצות עם בעל מקצוע בתחום זה.
[3] ראה שומרון, מ, 'סיכום ניסוי בגידול גוג'י ברי', אמונת עתיך, 117.
[4] שו"ת הרדב"ז, ח"ג סי' תקלא, ברכי יוסף, יו"ד סי' רצד; שו"ת רב פעלים, או"ח ח"ב סי' ל; שו"ת יין טוב, יו"ד סי' יד; שו"ת יחוה דעת ח"ב, סי' כא, ח"ד סי' נב; הגר"מ אליהו, תחומין ז, עמ' 88–93.
[5] חזו"א ערלה יב, ג.