אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
 
חזור למפתח הערכים

הקדמה לערכי היין

בהווה מכירים אנו סוגי משקאות רבים, זאת בעיקר מפני שניתן לשמרם באמצעים שונים לזמן ממושך. בעבר היו שני משקאות מרכזיים, המים - תוצר מן הטבע, והיין שהוא משקה העשוי מענבים, בגלל הרכבו הכימי ניתן לשמרו לזמן ממושך[1]. שתיית היין היה בה תמיד עניין מיוחד, מאחר וזה הוא משקה בעל טעמים ייחודיים המגוונים ומוסיפים טעם לסעודה. היין מוכר לנו כמשקה כבר אלפי שנים[2] ואת סוד הכנתו למדו כנראה זמן לא רב לאחר שהחלו לגדל את הגפן.[3]

היין נחשב למשקה חשוב לענין מצוות ודינים מיוחדים, בשל חשיבותו נקבעה לו ברכה מיוחדת בפני עצמו- ברכת בורא פרי הגפן[4] היין נמנה בין משקים שניתן לקיים באמצעותו כמה מצוות, קדוש והבדלה של שבתות וימים טובים,[5] ברכת אירוסין, וברכת חתנים צריכות להיאמר על היין.[6] חז"ל תקנו לברך על היין לאחר ברכת המזון.[7]

בתנ"ך היין על הטיותיו השונות הוזכר במאות אזכורים: ארץ ישראל היא ארץ "דגן ותירוש"[8] יעקב נתן ליצחק יין לפני שברך אותו; "לפי שהיין לזקנים יפה", [9] יצחק בירך אותו שהקב"ה יתן לו תירוש, שהוא אחד משמות היין,[10] ואזכורים רבים נוספים.

נבואות תוכחה רבות נאמרו על כך שישראל שותים יין ללא תשומת לב למעשיהם ולצורך שלהם לחזור בתשובה.[11] חלק מהתוכחה היא שהגויים לא יותירו את התירוש.[12] או שלמרות שלאדם יהיו כרמים וענבים הוא לא יפיק ממנו יין כיוון שהתולעת תזיק לענבים[13] חלק מעונשי עם ישראל הוא שהתירוש יתקלקל ולא יעשה ליין.[14]

 

 

[1] וזאת בשונה מחלב- שלא ניתן לשמרו ויש לצרוך אותו רק כשהוא טרי, עיין ערך "חלב".

[2] ראו לדוגמא: בראשית ח, כ- כא, בראשית יט ל- לה.

[3] ראו הרחבה בערך 'הגפן'.

[4] משנה ברכות ו, א.

[5] פסחים קה, ב- קו, א, אמנם במקרה שאין לו יין ניתן במקרי הדחק לקדש על משקים או מאכלים אחרים כגון "חמר מדינה" או חלות..

[6] מסכת סופרים יט, ט.

[7] שו"ע או"ח קפב, א- ב.

[8] דברים לג, כח.

[9] בראשית כז, כה, ראה בפסיקתא זטרתא, כאן.

[10] בראשית כז, כח.

[11] ראה ישעיהו ה, יא, ישעיהו כב, יג, יואל א, ה: "הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם" ועוד.

[12] דברים כח, נא, ראה גם ישעיהו כד, ז: "אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב", חגי א, יא ואקרא חרב על הארץ ועל ההרים ועל הדגן ועל התירוש ועל היצהר".

[13] דברים כח, לט.

[14] מיכה ו, טו: "אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין".

toraland whatsapp