אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית מרכזת מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות. המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות, הערות ומשוב לחצו כאן>>
ב"ה
מלפפון פאקוס
כתיבה: ד"ר מוטי שומרון, הרב דוד אייגנר
אנגלית: Armenian cucumber
משפחה: דלועיים Cucurbitaceae
שם מדעי Cucumis melo var. chate naud
מלפפון הפאקוס הוא צמח ממשפחת הדלועיים מהסוג 'מלפפון', מהמין 'מלון'. הוא גידול קיצי, צורתו ארוכה וצרה. מממצאים ארכיאולוגיים רבים עולה כי מדובר באחד ממיני המאכל המרכזיים באזורנו בעולם העתיק[1], וככל הנראה זהו הקישוא שאותו התאוו בני ישראל לאכול במדבר, בזוכרם את הקישואים שאכלו במצרים.[2] במשנה הוזכרו פעמים רבות הקישואים, בדרך כלל לצד המלפפונים[3].
אין חולק כי הצמח 'קישוא' כפי שהוא מוכר לנו כיום, אינו הקישוא שהוזכר בחז"ל, זאת מכיוון שמקורו של מין זה הוא ביבשת אמריקה. עם זאת ישנם מינים שונים ממשפחת הדלועיים שייתכן שהם הירקות שנקראו קישוא ומלפפון בימי קדם. אחד הצמחים המרכזיים שמוזכרים בזיהוי מינים אלו הוא מלפפון הפאקוס[4]. ’מלפפון הפקוס הוא זן של מלון שמגדלים בקנה מידה קטן, במיוחד במשק הערבי, במשך שנים רבות ונמצא בשווקים. הפרי שאורכו 20-80 ס“מ, אורכו פי 10 ויותר מרוחבו, הוא כפוף, מחורץ לאורכו ושעיר[5]. השם פקוס נגזר כנראה מהביטוי בגמרא[6] איזהו גורנן למעשרות? בקישואים ובדלועים משיפקסו ואמר רבי אסי משינטל פיקס שלהן‘. ’פיקוס‘ מתייחס ככל הנראה לפלומת השערות העוטה את הפרי הצעיר ונושרת ברובה לאחר מכן. ייתכן גם שהכוונה היא לנשירת עלי הכותרת של הפרח הצהוב. הפרי של מלפפון הפקוס דומה בקטנותו למלפפון אך מכוסה בפלומת שערות צפופות.
בתמונה זו ניתן להבחין הן בשערות והן בפרח היבש של עלי הכותרת:
[1] Zohary, Daniel, et al, Domestication of Plants in the Old World: The origin and spread of domesticated plants in Southwest Asia, Europe, and the Mediterranean Basin, 4th ed., Oxford, 2013, p. 155.
[2] במדבר יא, ה.
[3] ראה למשל משנה כלאים א, ב
[4] י. פליקס, כלאי זרעים והרכבה עמ' 50. ז. עמר הצומח והחי במשנת הרמב"ם, ערך 'קישות'.
[5] פאהן אברהם וחובריו, המגדיר לצמחי התרבות בישראל, 1998 עמ‘ 434.
[6] בבא מציעא פח, ב.
ניצן ת.ד 8 מיקוד 7928700
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
