אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית מרכזת מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות. המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות, הערות ומשוב לחצו כאן>>
ב"ה
סלק סוכר
סלק סוכר beta vulgaris var succhrina מהווה את המקורות העיקריים בעולם ליצור סוכר[1]. סלק סוכר הוא צמח דו שנתי ממשפחת הסלקיים, המוציא אשרוש גדול בשנה הראשונה להתפתחותו, ומבשיל זרעים בשנה השנייה [2];לא ברור בדיוק מתי החל השימוש בסלק, אך במשנה כבר הוזכרו מספר צמחים שניתן לזהותם כסלק.[3]
סלק הסוכר הוא אחד מהזנים התרבותיים של הסלק, לזנים אלו יש שורשים מעובים אוגרים המכילים סוכר בתאיהם.[4] השימוש בסלק כמקור לסוכר החל רק לפני כ200 שנים.[5]
הסלק נקרא בפוסקים גם כן כ'בוריקעס'[6] הפוסקים דנו בחובת הפרשת תרומות ומעשרות מסלק זה.[7] במהלך מיצויו נוצר מהסלק נוזל שחור שנקרא 'מולסה' הפוסקים דנו האם יש בבישולו על ידי גוי משום בישולי עכו"ם[8].
תמונת השורש:
[1] אם כי עיקר ייצור הסוכר העולמי הוא מקנה הסוכר, ראה כאן: https://www.fao.org/markets-and-trade/commodities-overview/basic-foods/sugar/en
[2] החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך 12 עמ' 42.
[3] ראה אלבוים, מסורת צמחי המשנה, ערך תרדים, וערכים נוספים.
[4] פאהן וחוב' מגדיר לצמחי התרבות בישראל, עמ' 106, אנטומיה של הצמח, עמ' 106, 339.
[5] ראה https://americansugarbeet.org/who-we-are/sugarbeet-history/
[6] ביאור הלכה על שו"ע או"ח רב סע' טו.
[7]הר צבי זרעים א, עט, מנחת יצחק ח, קי.
[8] שו"ת מחזה אליהו ב, מז.