אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
 
חזור למפתח הערכים

עידור/ מעדר

ראשי פרקים:

א. כללי

ב. שמיטה

ג. פאה

ד. חלקי המעדר

 

 

כללי:

במקרים בהם לא ניתן לחרוש באמצעות בעלי חיים, התבצע חריש ידני באמצעות מעדר, דקר או מזרה. וכן בסמוך לעצים שלא ניתן לעבור סמוך להם עם המחרשה.[1] כפי שנאמר[2]: "וכל ההרים אשר במעדר יעדרון", והכוונה היא שלא ניתן לרוש בהם באמצעות כלי החריש הרגילים, בקר וכליו, אלא יש להפוך את האדמה באופן אחר.

 

שמיטה

העידור הוא מלאכה שמוגדרת כמלאכה שבשדה[3] ומותר בשמיטה לעדור רק סביב עצים שעידור זה נחוץ לקיומם, ואין לעדור סביב עצים שעידור זה אינו מהותי לקיומם, אלא רק גורם לתוספת יבול.[4] להרחבת הדינים באלו מקרים מותר לעדור ובאלו לא, ראה בהרחבה בשבת הארץ חלק א עמודים 223- 226.

 

פאה

המעדר מיועד גם לשימוש ככלי חפירה ועבודת הכרמים, [5] שימוש במעדר במקומות שבהם ניתן לחרוש רק כך אינו מהווה הפסק לגבי הגדרת השדות וחיובי השארת פאה מכל חלק בנפרד.[6] עם זאת, גם אם לא ניתן לחרוש בהר עם הבקר אלא באמצעות מעדר- חרישה באופן זה אינה נחשב להפסק.[7]

 

חלקי המעדר:

המעדר הוא "עץ פשוט כמקל, ותוחבין בראשו שניים של מתכות כדי לחפור בו, או כדי להיות כמזלג, להפוך בהן השבלים שנקצרו כדי שיתייבשו מהר גם התחתונות, ולפעמים שולפין השניים מהמקל".[8] המעדר שימש גם ככלי שניתן להפוך בו את התבן והקש.[9] או שנועד לחבר בו את כלי המחרשה[10] אפשרות נוספת היא שמדובר בכלי עבה וגס שניתן לכתוש בו את הצרורות[11].

קצהו של המעדר הוא כלי ברזל שפיו רחב.[12]

שן של מעדר[13]: החלק הפולח את הקרקע, כל עוד ניתן להשתמש באחד משימושיו נשאר לו שם כלי.[14] חז"ל דנו בדיני טומאה וטהרה הנובעים מכך[15] יש שכתבו , שאינו מקבל טומאה אא"כ שיניו של מתכת.[16]

בתוספתא[17] הוזכרו עוד מספר חלקי המעדר, לא ברור מהו זיהויים המדויק:

מסוה- כיסוי למעדר, מקבל טומאה כל עוד הוא מחובר למעדר.[18]

משיחות.

רצועות.

 

להרחבת הצורך בפעולת העידור עיין ערך חרישה, קשקוש

 

[1] בבלי מו"ק ג, א.

[2] ישעיהו ז, כה.

[3] בבלי מו"ק ג, א.

[4] רמב"ם שמיטה ויובל א, ז ובדרך אמונה במקום.

[5] ערוך ערך "מעדר" באפשרות שניה.

[6] משנה פאה ב, ב.

[7] ספרא קדושים פרשה א פרק ב: אמת המים הקבועה הרי זו מפסקת רבי יהודה אומר אם אינה יכולה ליקצר כאחת הרי זו מפסקת כל ההרים אשר במעדר יעדרון אף על פי שאין הבקר יכול לעבור בכליו הוא נותן פיאה לכל.

[8] תפארת ישראל - יכין כלים יח, ז.

[9] ערוך ערך "מעדר" באפשרות ראשונה, ר"ש כלים יג, ב.

[10] רמב"ם פיה"מ כלים יג, ב, רע"ב במקום

[11] תפא"י כלים יג, ב.

[12] ר"ש, רא"ש שביעית ב, ב. לעומת מחרישה שנעשתה על ידי שוורים.

[13] משנה כלים יג, ב, ראה ר"ש במקום שכתב שזהו גם ביאורו של ה"עתר" שהוזכר בבבלי סוכה יד, א.

[14] משנה כלים יג, ב.

[15] משנה כלים יח, ז.

[16] ר"ש כלים יח, ז, רע"ב כלים יח, ז.

[17] תוספתא כלים (ב"ב) א, ח.

[18] חסדי דוד לתוספתא כלים (ב"ב) א, ז.