קנה סוכר

חזור למפתח הערכים

ב"ה

קנה סוכר

כתיבה: הרב דוד אייגנר

אנגלית: Sugarcane

משפחה: דגניים- Poaceae

שם מדעי: : Saccharum

תיאור הצמח

קנה הסוכר הוא צמח עשבוני רב שנתי בעל קנה שורש ממשפחת הדגניים, הגבעולים גבוהים ועשויים פרקים- פרקים. הגבעולים הם רב שנתיים ואפשר לקצרם במשך מספר שנים רצופות. לאחר מספר שנים יש לחדש את הגבעולים על ידי חיתוכם, והצמח מוציא גבעולים חדשים מקנה השורש.

הסוכר הוא חלק מתהליך ההטמעה (הפוטוסינתיזה) שמתקיים ברובם המכריע של הצמחים. אחסון הסוכר בצמח נעשה בצורות שונות, פעמים רבות כעמילן, והוא לא זמין לשימוש, אלא צריך לעבור תהליך של פירוק, כפי שמתרחש למשל בהבשלת הפרי.

בקנה הסוכר (ובסלק הסוכר) הסוכר מאוחסן כסוכר זמין בתאי הצמח, די בסחיטת או מיצוי הצמח כדי להפיק את הסוכר. הפקת הסוכר נעשית על ידי סחיטת הקנה ותהליכים שונים של יבוש ואידוי הנוזל עד לקבלת גרגירי סוכר. לעיתים מאדים רק חלק מהנוזל ומשתמשים בסוכר כנוזל.

בתעשייה המודרנית ישנם שימושים נוספים בקנה הסוכר: 1. בשנים האחרונות, בשל הרצון להפחית את השימוש בפחם ובנפט משתמשים בביו- דיזל, דלק שמקורו הוא אורגני, אחד המקורות המשמעותיים לכך כיום הוא קנה הסוכר. 2. גבעול הצמח מכוסה בשכבת שעווה דקה, משתמשים כיום בשכבה זו כבסיס למוצרי קוסמטיקה שונים. 3. הסיבים שנותרים משמשים לתעשיית הנייר. בארץ קיימים שני זני תרבות של קנה הסוכר- מקומי ומצרי.[1].

הסוכר באזורנו

התפיסה המקובלת במחקר היא כי קנה הסוכר הובא לאזורנו רק עם הכיבוש הערבי, וכי עד לתקופה זו הממתיקים שבהם השתמשו היו דבש דבורים, ודבש המופק מפירות כגון דבש תמרים ודבש תאנים[2]. אם כי יש הטוענים כי הצמח 'קנה הטוב' שהוזכר בישעיהו, הצמחים 'אבוב רואה', 'חצוב'[3] ו'פרסאות' שהוזכרו במשנה וה'סיקורה' שהוזכר בירושלמי מזוהים כסוכר[4].

השלכות הלכתיות

הגדרת מעמדו ההלכתי של קנה הסוכר היווה כר פורה לדיונים הלכתיים רבים, משום שיש בו כמה מאפיינים יחודיים שמשפיעים על מעמדו ההלכתי, מחד מדובר בצמח רב שנתי, הגבעולים מעוצים מעט ומתקיימים מספר שנים[5], מאידך השימוש הוא במיצוי בלבד המופק מהגבעול, ולא בבשר הגבעול או בפרי.

להלכה התקבל כי ברכת הסוכר המופק ממנו, היא שהכל, וכן במידה ומוצצים את הקנה, ברכתו היא שהכל[6], ואין בו דין ערלה[7], מכיוון השימוש הוא בגבעול ולא בפרי.

תרומות ומעשרות- יש המקילים ולא מפרישים[8], ויש המחמירים להפריש ממנו.[9],

קדושת שביעית- מכיוון ששביעית חלה גם על צמחים שהשימוש בהם הוא לטעם בלבד- יש לנהוג בו קדושת שביעית[10]. כמו כן אין לקצוץ באופן מיוחד את הקנים בשביעית כדי שיצמחו מחדש מכיוון שיש בכך משום איסור זורע.[11]

שבת: מותר למוצצו בשבת ואין בכך משום איסור דש או איסור בורר.[12]

חילול מטבע מעשר שני על סוכר: התוצר של קנה הסוכר הוא הסוכר, מכיוון שמקורו של הסוכר הוא מהצמח, ניתן לחלל עליו מטבע של מעשר שני.13]

תמונת הצמח

[1] החי והצומח של ארץ-ישראל, כרך 12, 1988, עמוד: 42, א. פאהן וחוב' המגדיר לצמחי התרבות בארץ ישראל, 1998, עמ' 495.

[2] Zhary et al. Domestication of plants in the old world, 2013, p. 8 , ז. עמר, מוצרי מזון ותעשייה מהצומח בארץ ישראל בימי הביניים, הוצאת אריאל, עמ' 25.

[3] ראה ערוך ערך 'חצב'

[4] ראה צמחים אלו אצל אלבוים, מסורת צמחי המשנה בערכים המתאיימים.

[5] ראה תוספתא כלאים ג, ו.

[6] רמב"ם ברכות ח, ה, שו"ע או"ח רב, טו, ובמ"ב שם אמנם לדעת הגאונים שהוזכרו ברמב"ם, והטור בסימן רב ברכתו היא העץ מכיוון שזו מטרת גידולו.

[7] פתחי תשובה יו"ד רצד, ג, שבט הלוי, ד, יט.

[8] הרדב"ז א, תקסג פטר מתרומות ומעשרות, ראה פתחי תשובה יו"ד שלא, ג.

[9] כפתור ופרח פרק כו שכתב שיש להפריש ממנו תרומות ומעשרות, ראה המעשר והתרומה, עמ' פט.

[10] מנחת שלמה חלק ג סימן קל אות יז, הרב יואל פרידמן, קדושת שביעית בקני סוכר, התורה והארץ ח.

[11] ברית עולם, זילבר הרב בנימין, עמ' יז, קיג.

[12] שמירת שבת כהלכתה פרק ה אות י.

13] זאת מכיוון שחילול מעשר שני יכול להיעשות רק על אוכל, או לחילופין על מטבע אחר. ראה התורה והארץ ה עמ' 32- 33, הלכות הארץ עמ' 36 הערה 61.

אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

קנה סוכר

אודות

שימושי

קישורים מומלצים

עדכונים

בית מדרש