שומר פתאים ה'? מתי?

שומר פתאים ה'? מתי?

כתוצאה ממחקר של שלוש שנים התפרסמה המלצה למעשנים כבדים להיבדק בדיקת ct כל שנה. התברר שכ' 1.2 מליון איש נפטרים בשנה ברחבי העולם מסרטן הריאה, שאחד מהגורמים הראשיים שלו הוא העישון. האם לפי ההלכה מותר לעשן?

הרב יצחק גרינבלט | אב תשע"ג

העישון הינו דבר חדש יחסית, כך שלא נמצא דיון בנושא זה במקורות הקדמונים. ואם ירצה הפוסק לבחון את העניין יהיה צריך להשוות דיון זה למקרים אחרים, למקורות אחרים, ומהם להסיק למקרה עליו הוא מתבקש לדון.

 

אחד מהכללים הידועים בהלכה הוא שאסור לאדם להסתכן, כבר נאמר "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". חיי האדם יקרים בעיני ה' ואנו מחוייבים לשמור על הפקדון היקר שקיבלנו מה' – גופנו וחיינו. דבר זה דורש מאיתנו הקפדה על הבריאות ועוד.

 

אחד מן ההרגלים שהתקבלו בדורות האחרונים במקומות רבים, אף בעולם התורה הינו העישון. בעוד בעבר אדם היה מכניס לגופו דברים הנועדים להזין את הגוף, בדורות האחרונים העישון הינו תופעה אחרת לגמרי.

 

בשנת תשכ"ז כתב הגאון הרב פיינשטיין זצ"ל תשובה בנושא העישון ובה הוא כותב:"מכיון שדשו בה רבים, וכבר איתא בגמרא בכהאי גוונא, שומר פתאים ה'" ובתשובה מאוחרת יותר (משנת תשמ"א) הוסיף: "בפרט שכמה גדולי תורה מדורות שעברו ובדורינו מעשנים", ובסגנון דומה כתב הגאון הרב אלישיב זצ"ל בספרו קובץ תשובות. אכן בספר אנצקלופדיה רפואית הלכתית כתב בהערה על העניין שישנה מסורת שהגאון הרב פיינשטיין זצ"ל חזר בו מהסברא הזו שנקט, אך לא מצאנו על כך עדות כתובה.

 

גישתם של הרבנים האלו היא שישנם דברים שאדם יכול לעשות בתמימות, כמובן שלא לכוון להזיק לעצמו, ולזכור ששומר פתאים ה'.

 

יחד עם זאת בשו"ת אגרות משה הוסיף: אבל ודאי ראוילכל איש, ובפרט לבני תורה שלא לעשן, מאחר שהוא חשש סכנתא, ואין בזה שום תועלת וגם הנאה לאלה שלא הורגלו בזה, וממילא ודאי אין להתרגל בזה, וגם בלא ענין חשש הסכנה בזה, יש לאסור להתרגל בזה, דהא ודאי אין להמשיך עצמו לריבוי תאוות והנאות".

 

לעומתם הגאון הרב וולדנברג זצ"ל בספרו שו"ת ציץ אליעזר יצא לחלוק על הדברים וטען, שבנושא העישון לא שייכת הטענה והסברא של "שומר פתאים ה'"  שכיוון שכיום הנזק מהעישון מוכח מאוד ממילא ברור שאסור לעשן.

 

כיום מקובל על פוסקים רבים האיסור לעשן, וזכינו שבשנים האחרונות ישנה ירידה מבורכת בכמות העישון, אך עדיין יש לא מעט מה להתקדם.

 

לפי החוק במדינת ישראל, מותר לעשן, אך אסור לעשון במקומות ציבוריים, ודבר זה פשוט גם על הפוסקים שהתירו את העישון, שהרי ודאי שאסור לאדם להפריע ולהזיק לאחרים, ואף יש זכות לאחר למחות בכך, ופעמים אף לקבל פיצוי כספי מהמעשן (כפי שכתב באגרות משה).

 

יש הרגילים כל כך לעשן, שרצו אף להתיר זאת ביום טוב, ביום שבו הותר להעביר אש לצורך אוכל נפש, ולטעון שהעישון הינו צורך אוכל נפש. אך דבר זה לא התקבל על הפוסקים,  ובודאי שאין לעשן ביום טוב, ושאין זה נחשב אוכל נפש (כפי שהרחיבו הפוסקים, סוכמו בספר פאר תחת אפר).

 

יהי רצון שהמנהג הנלוז הזה של העישון יעבור מן הארץ, ונזכה לחיים טובים וארוכים, חיים של בריאות ושל קדושה ושמחה.