מאמרים

הרשמו חינם לקבל העלון "משנה וארץ" לתיבת הדוא"ל שלכם

להרשמה

משנה וארץ

משנה וארץ: זיהוי הכוי כג'אמוס

יואל יעקבי
זיהוי הכוי כג'אמוס הינו בעייתי משלושה אופנים: א. הוא אינו מתאים לדיני הכוי במשנה הרואים בו מין 'שה'. ב. הוא אינו מתאים לחלק מהצעות הזיהוי בברייתא. ג. אף שהראשונים הכירו אותו הם לא זיהו אותו כ'כוי', אלא כאחד המינים אחרים המוזכרים בתנ"ך ובחז"ל, למרות שזיהויו עם הכוי היה מבהיר את מעמדו ההלכתי (כבעל חיי…

משנה וארץ : העמדת גבינה בשרף ערלה

יואל יעקבי
אנזים הפיסין שנמצא בשרף הלבן של עץ התאנה יכול לשמש לצורך גיבון. במשנה נחלקו האם מותר להשתמש בשרף העלים והעיקרים של אילן ערלה, כששרף פגים של ערלה אסור לדברי הכל. במאמר ננסה בעז"ה להבין את הריאליה של הגיבון הנוגעת למשנתנו, וכן להבין את ההגדרות ההלכתיות וההשלכות ההלכתיות של דיון זה, לגבי שרף אילן סר…

משנה וארץ: שיבולת שועל - חלק א

יואל יעקבי
במאמר זה ננסה בעז"ה לזהות את מין הדגן שיבולת שועל שבמשנה. נבחן את שתי הצעות הזיהוי הבולטות, האוונה (קווקר, המכונה בלשוננו ע"פ המסורת האשכנזית שיבולת שועל), ואת השעורה הדו טורית (הצעתו של פרופ' פליקס המנוח) תוך התבוננות בנקודות היתרון והחיסרון שבכל אחת משתי ההצעות

משנה וארץ: שיבולת שועל - חלק ב

יואל יעקבי
במאמר זה ננסה בעז"ה לזהות את מין הדגן שיבולת שועל שבמשנה. נבחן את שתי הצעות הזיהוי הבולטות, האוונה (קווקר, המכונה בלשוננו ע"פ המסורת האשכנזית שיבולת שועל), ואת השעורה הדו טורית (הצעתו של פרופ' פליקס המנוח) תוך התבוננות בנקודות היתרון והחיסרון שבכל אחת משתי ההצעות

משנה וארץ: גבולות ירושלים המקודשת – היבט ארכיאולוגי

יואל יעקובי
הגבול לפדיון מעשר שני מחד ולאכילתו מאידך הוא חומת ירושלים. חומה זו היא סימן לשטח המקודש של העיר. קידוש ירושלים היה אפשרי רק בימי הבית הראשון, ולכן עלינו לחקור אחר גבולות ירושלים בימי שלמה ובעצם בכל ימי הבית הראשון. חז"ל שנוקטים בהגדרה 'עד החומה' מתכוונים בודאי לסימן שהיה מוכר בימיהם בשטח, ולכן עלינו…

משנה וארץ עוקצי כליסים

יואל יעקובי
עוקצים הם לכאורה חלק בפרי שאינו ראוי לאכילה, ובכל זאת אנו רואים שדינם כתרומה והם אסורים לזרים. כדי להבין את הטעם לכך נלמד בעז"ה גם משנה מקבילה במסכת עוקצין. נראה כי הטעם הוא שילוב בין היותם בלועים בפרי לבין היותם נאכלים עם הפרי או מתיקות מסויימת שדבקה בהם מהפרי. את יישום המסקנה ההלכתית הזו יש לבדוק…

משנה וארץ: שינוי בפירות שביעית

הרב יואל יעקובי
אין לטפל ולשמר פירות שביעית כמקובל בשאר שנים. משנתנו מונה שינויים שיש לבצע בטיפול בתאנים, ענבים וזיתים. במאמר מבוארים שינויים אלו על פי הפרשנים השונים. בנוסף יוזכרו הדעות השונות האם השינויים הללו הם חובה בכל פירות שביעית (רמב"ם), או רק ב'שמור', פירות שנשמרו שלא כדין (ר"ש), או ששינוי מועיל רק לפירות…

משנה וארץ: שני כללים בשביעית ושתי גרסאות במשנה

יואל יעקובי
מגירסת המשניות שלפנינו משתמע כי הן עוסקות בצמחים הראויים למאכל אדם, בהמה או צביעה. אם אין הם מתקיימים בארץ – יש להם ביעור, ואם מתקיימים בארץ – אין להם ביעור. בהתאם לכך נעשה זיהוי הצמחים במשנה. אולם הרמב"ם גורס אחרת במשנה, ולפיו משנה ב מדברת על צמחים שאינם ראויים למאכל אדם, בהמה או צביעה ובכל זאת יש…

משנה וארץ: זהותו של שור הבר

יואל יעקובי
במאמר ניגע על קצה המזלג באפשרויות השונות לזיהויו של שור הבר של המשנה.

משנה וארץ: זית הנטופה

הרב יואל יעקבי
מהו זית הנטופה הנזכר במסכת פאה? האם השם בא ללמד על אופי מסויים או מיקום גאוגרפי גרידא? האם מדובר בסוג עץ משובח, או שמא הובא כדוגמא לגריעותא? ומה המשמעות ההלכתית המיוחדת של עץ זה?

משנה וארץ: כובעות, כומסאות חררה ועומרים

הרב יואל יעקבי
מתי ננהגת מצוות השכחה והיכן היא מוזכרת במשנה? מהם 'כינוס סופי' ו'כינוס זמני' ובאלו מקרים העימור אליהן אינו יוצר שכחה? נדון בכמה פירושים ובמטרות החקלאיות העומדות מאחוריהן.

משנה וארץ: גלגול בטופח

הרב יואל יעקובי
מה 'טופח' והאם מותר לגלגל בו למרות הנזק לעניים? שתי סיעות עיקריות בפירוש המשנה לכך. להלכה לא הזכיר הרמב"ם ב'משנה תורה את המשנה על פי פירושו – האם זה בגלל שחזר בו מפירושו או שפשוט לא ראה בכך צורך? הדעות חלוקות בשאלה.

משנה וארץ: אמהות של בצלים

יואל יעקובי
מהי ההגדרה ההלכתית של 'אמהות של בצלים', עליהם מדברת המשנה במסכת פאה? ובאיזה שם אנו מכירים אותם כיום? וגם, על דרכי הרבייה השונות של הצמחים

משנה וארץ: על התכלת וזמן קריאת שמע

הרב יואל יעקובי
דיונים רבים נסובו סביב שאלת זיהוי של חילזון התכלת והצעותיהם של רבנים וחוקרים. אולם שאלה לא פחות חשובה היא - מהו בעצם צבע התכלת?

משנה וארץ: מיהו איסטניסט

יואל יעקובי
מיהו איסטניס? על מקורה היווני של המילה ועל המציאות הביולוגית המאפשרת את אחד ממובניו של האיסטניס – מצונן

משנה וארץ: קביעה למעשרות בצריפין בורגנין ואלקטיות

יואל יעקובי
הצריפין הבורגנים והאלקטיות, שלישיית מבנים שאינה נחשבת כבית לעניין דין קביעת הבית למעשר, מופיעה שוב בסוף מסכת אהלות כחלק מהמקומות שאין בהם משום מדור גויים. ננסה בעז"ה להבין מהם המבנים הללו (תוך מחקר לשוני מעניין), ומתוך כך ננסה להבין את העיקרון ההלכתי: דירה שאינה דירת קבע אינה קובעת למעשרות ואינה נא…

משנה וארץ: פשפש המעורב בתרומה

יואל יעקובי
כהן שאכל תרומה והרגיש פשפש בתוך פיו – יפלוט את מאכלו, ואין כאן חשש איסור של הפסד תרומה. לפי הרמב"ם הבעיה היא לא איסור האכילה אלא הגועל שמעורר הפשפש. לעומתו, הרשב"א הבין שהאיסור כאן הוא איסור אכילת שקץ. דברי הרשב"א מלמדים דין חשוב בהלכות תערובות. בנוסף נלמד על פשפש המיטה ונבין מהי הייחודיות שלו על פ…

משנה וארץ: כוורת דבורים כקרקע?

יואל יעקובי
פרוזבול אינו נכתב אלא על הקרקע, ומספר טעמים נאמרו לדין זה. אגב דיני פרוזבול הובאו מספר דינים השנויים במחלוקת בין ר' אליעזר לחכמים ושתלויים בשאלה האם כוורת דבורים דינה כקרקע או לא. לאחר הסבר הדינים ננסה בעז"ה להבין מה במבנה הכוורת העתיקה הופך אותה לנחשבת כמחוברת לקרקע ושהרודה ממנה בשבת חייב מן התורה…

משנה וארץ: חרש כבר-דעת

יואל יעקובי
המשנה מגדירה כלל התקף לחלקים רבים בש"ס, לפיהם חרש-אילם נחשב כמי שאין לו דעת. במאמר ננסה בעז"ה לללמוד על החרשות והגורמים לה, על בעיות התקשורת שהיו לחרשים בעבר ושבנוגע אליהם חל שינוי גדול בימינו, ונסקור בקצרה מספר גישות ביחס לחרשים בימינו.

משנה וארץ: שלב ההיתר באכילת זיתים בשביעית – הבאת שליש

יואל יעקובי
חכמים למדו שאין לאכול פירות שביעית אלא כשהגיעו לרמה בה מקובל להשתמש בהם גם בשנים האחרות. לגבי הזיתים מפורטים שלושה שלבים בגידול, כאשר כל שלב מתיר שימוש נוסף בזיתים. השלב השלישי המוזכר במשנה, הבאת שליש, המשמעותי גם לעניין הגעה לעונת המעשרות, אינו מובן על רקע הרצף הכרונולוגי. במאמר נלמד בעז"ה על שלושה…
הקודם   1    2    הבא