לכבוד חנוכת העשור לת''ת כפר דרום

לכבוד חנוכת העשור לת''ת כפר דרום

תלמוד תורה כפר דרום הוא מופת וציון דרך בתולדותיו של היישוב היהודי בארץ ישראל בכלל ובגוש קטיף בפרט. תלמוד התורה נולד בעקבות מציאות מורכבת של ביטחון מעורער שהייתה בגוש קטיף וחוגג עשור.

הרב גבריאל קדוש |
תלמוד תורה כפר דרום הוא מופת וציון דרך בתולדותיו של היישוב היהודי בארץ ישראל בכלל ובגוש קטיף בפרט. הוא אינו תלמוד תורה רגיל, אלא תלמוד תורה שנולד בעקבות מציאות מורכבת של ביטחון מעורער שהייתה בגוש קטיף. שיאה של מציאות זו היה הפיגוע הנורא באוטובוס שהוביל תלמידים ומורים מכפר דרום לתלמוד תורה עצמונה. בפיגוע זה נהרגו מירי אמיתי הי"ד וגבי ביטון הי"ד, ונפגעו בני משפחת כהן הי"ו ואנשים נוספים מהיישוב.
 
בכ"ב מרחשוון תשס"א בשעה 7:30 בבוקר, שמעתי את קול הנפץ האדיר, בהיותי באוהל שהקימו רבני גוש קטיף במחסום כיסופים בתור מחאה על מצב הביטחון המדורדר בצירי הנסיעה. בעקבות פיגוע זה הוקם תלמוד תורה כפר דרום. לאחר מכן כתב הרב ראובן נתנאל שליט"א, רב היישוב עצמונה ת"ו ומוועד רבני גוש קטיף, דברים על 'צניעותה וטהרתה של ילדה מכפר דרום'. דבריו עוררוני לכתיבה על מעלת הטהרה בלימוד התורה, ובפרט בתלמוד תורה כפר דרום, וכה היו דבריו (מתוך החוברת 'ללמוד וללמד' בהוצאת ת"ת עצמונה, כסלו תשס"א):
כאן המקום לספר מעשה נפלא, לא מלפני אלפי שנים, אלא בימינו אלו ממש. ביום כ"ב חשוון תשס"א, נפגע ממטען רב עוצמה, האוטובוס שהסיע תלמידים מכפר דרום לת"ת בעצמונה, והסתלקו מאיתנו ועלו בסערה השמימה קדושי עליון כזוהר הרקיע מזהירים, גבי ביטון הי"ד ומרים אמיתי הי"ד. מיד לאחר הפיגוע, הגיע תושב כפר דרום, עוז קדמון לטפל בפצועים. ניגש החובש אל אחת הילדות שנפגעו, על מנת להגיש לה עזרה ראשונה. הילדה סבלה מפגיעות קשות בכל חלקי גופה, וכדי לאפשר את הטיפול הנדרש היה צורך לקרוע חלק מחולצתה. שמע החובש שהילדה ממלמלת דברים לא ברורים, הוא התכופף על מנת לשמוע טוב יותר, ואז הצליח לשמוע את הילדה אומרת: בבקשה ממך, אל נא תחתוך לי את החולצה.
 
הגמרא (בבא מציעא פה ע"ב) מספרת שהיה ויכוח בין ר' חנינא לר' חייא, ור' חנינא טען כלפי ר' חייא שלא נאה לו להתווכח עמו, כי אם חס וחלילה תשתכח תורה מישראל, יוכל רבי חנינא לשחזר אותה בכוח פלפולו וחריפותו. על כך ענה ר' חייא, שהוא במעשיו גורם לכך שלא תהיה אפשרות שתשתכח תורה מישראל. מה היו מעשיו של ר' חייא? היה זורע זרעוני פשתן וקוטף את הפשתן, וקלע ממנו רשתות שבהם היה צד צביים. את הצביים שחט והאכיל בשרם ליתומים, ומעורותיהם של הצביים הכין קלפים וכתב עליהם את חמישה חומשי תורה. הוא הסתובב בעיירות שאין שם מלמדי תינוקות ולימד חמישה תינוקות חומש ושישה תינוקות ש"ס משניות, ואמר להם שיחזרו וילמדו את חבריהם. כך עשה ר' חייא כדי שלא תשתכח מישראל. ומסיימת הגמרא שרבי התפעל ממעשיו של ר' חייא, ואמר 'כמה גדולים מעשי חייא'.
סיפור זה אומר דרשני. וכי בגלל שהלך רבי חייא וזרע זרעים והכין מלכודות וצד צביים והפשיט עורם וכתב עליהם ספרי תורה ולימד תינוקות, בגלל כל הפעולות האלו לא תשתכח תורה? אם היה ר' חייא מתאמץ וקונה בהמות או ספרי תורה מוכנים, ולא מבזבז זמנו במלאכות מיותרות, היה מספיק ללמד תינוקות רבים יותר!
על קושיה זו עונה המהרש"א (שם):
שכל מעשה הזה של ר' חייא לתורה הוא שתהא התחילה לשם שמים ולא היה בו שום שיתוף דבר אחר וכונה אחרת לא לשם שמיים כי אילו קנה בהמה לעורה היה בו מצד המוכר שיתוף ד"א אבל מתחילת גידול הכיתנא היה לשם תורה ולמצוה...
המהרש"א מניח בפנינו הנחת יסוד, שכל מעשיו של רבי חייא היו לשם שמים. הטהרה במעשיו נחוצה כדי שלא תשתכח תורה מישראל, כי שימוש בבהמה קנויה או בספר תורה מוכן, יכול להיות מלווה בפעולה שאינה לשם שמיים חלילה, וחיסרון זה הוא חיסרון באיכות לימוד התורה, שחלילה יגרום שתשתכח תורה מישראל. לכן העדיף רבי חייא לפעול את כל הפעולות הללו, כדי שלימוד התורה יהיה בעל איכות ארוכת טווח. לימוד תורה כזה, אין בו שכחה.
 
ב"ה זכינו, רבני מכון התורה והארץ, להיות שכנים טובים לתלמוד תורה כפר דרום מיום היווסדו עד ליום זה. נפגשנו מידי יום עם תלמידיו ומלמדיו, ואכן גילינו בכל פעם עוצמות של לימוד תורה לשמה, טהרה, נקיות ומידות טובות. יסודותיו הטהורים של תלמוד התורה, שהוקם מתוך קדושה ומסירות נפש על ארץ ישראל, ביישוב כפר דרום ייבנה ויכונן, נותנים את אותותיהם על התלמידים ועל המלמדים, ועוד ימשיכו לתת, בתור דבר נצחי שקיים לעולם.
למנהל, הרב נעם כהן, למורים ולמורות, לתלמידים ולתלמידות, עלו והצליחו, והמשיכו להפיץ תורה של ארץ ישראל בקדושה וטהרה.