החופש לחזור לעצמך

החופש לחזור לעצמך צילום: Photo by David Cohen/Flash90

תפילת "כל נדרי" נחשבת לאחד מגולות הכותרת ונקודות השיא של היום הכי קדוש בשנה – יום הכיפורים. מה הקשר שלה דווקא ליום הזה? מדוע היא חשובה כל כך? האם יש לה משמעות מעבר להתרת נדרים ושבועות ספציפיים?

הרב יוני לביא | מילה טובה |

לכל יהודי, דתי או חילוני, שמור מקום מיוחד בליבו לתפילה הפותחת את תפילות יום הכיפורים - תפילת "כל נדרי", בה אנו עושים התרה לשבועות והנדרים שנדרנו במהלך השנה החולפת, ומבטלים מראש לכל מה שנידור ונשבע בשנה הבאה.

מה מקומה של התפילה הזו דווקא ברגע המיוחד הזה? מדוע היא כל כך חשובה? וכי לא היה מתאים יותר להשאיר אותה לזמן אחר, ואת הרגע היקר הזה להקדיש להרהורי תשובה מעומק הלב, לוידוי על חטאינו, ולקבלה לעתיד על שינוי דרכינו, שזהו בעצם כל עניינו של היום הזה – היטהרות וחזרה בתשובה!

_______________________________

כדי לענות על השאלות הללו עלינו להבין לעומק מהו בכלל  'נדר'.

המצב הטבעי בו נתון האדם הוא שיש בידו את היכולת המוחלטת והבחירה החופשית לעשות כראות עיניו.

'נדר' זהו מצב בו האדם בוחר מרצונו להגביל את עצמו, לשים עליו איזשהם "כבלים" בלתי נראים, שאוסרים עליו לעשות דברים מסוימים.

למרות שמצד טבעו לא הייתה מניעה בידו להתנהג בכל דרך בה יבחר, בא הנדר ו'חוסם' אותו, מגביל את זרימת החיים הטבעית שלו.

______________________________

בשפתנו אנו מכנים 'נדר' את הדברים שהאדם אסר על עצמו בדיבורו, אך למען האמת ישנם עוד 'נדרים' רבים בחיינו.

לכל אדם ישנם הרגלים רבים ומנהגים שסיגל לעצמו במהלך חייו. לעיתים הדברים הללו כבר הוטבעו בו כה עמוק עד שהוא מתקשה להשתחרר מהם בעת הצורך. כולנו גם מושפעים מכל מיני מוסכמות חברתיותסטיגמות והלכי רוחשקיימים בחברה, ומשפיעים ברמה זו או אחרת על ההתנהגות של כל אחד ואחת מאתנו. לעיתים רבות אנו גם כבולים לצורות חשיבה מסוימות ותפיסות שכליות מקובעות שמונעות מאתנו לחשוב ולהתנהג בצורה בה היינו רוצים. לאדם יש גם צד רגשי מפותח ולכן לפעמים מניעות רגשיות וחסימות נפשיות מונעות ממנו להרגיש, לחוות ולהתייחס לאנשים ולמאורעות כפי שהיה רוצה באמת.

"האלוהים עשה את האדם ישר", כך אומר הפסוק. הבורא נטע באדם נשמה טהורה וזכה שכל חפצה הוא לעשות את רצון יוצרה. השאיפה הטבעית הבסיסית של האדם היא להיות טוב וישר באמת, ולעשות את הדבר הנכון והצודק. אלא שמרגע שהאדם הגיע לעולם הזה הוא מוקף מכל עבר בהמוני השפעות ולחצים שמטים אותו מדרכו הישרה. בתוכו נוצרות כל מיני חסימות, מניעות, הגבלות ושעבודים שמפריעים לו להוציא לפועל את רצונו הפנימי, לחיות כמו שהוא רוצה באמת-

לא נעים לו ממה שיגידו, הוא לא מאמין ביכולתו להשתנות, הוא חושש, מתעצל, מתייאש ועוד אינספור הפרעות נוספות. כמובן שיהיו לו הסברים מלומדים, אוסף של נימוקים וערימות של תירוצים למה הוא "בסדר גמור", אך השורה התחתונה היא שהאדם, והנשמה הטהורה שבתוכו, נשארים קבורים מתחת למעטה החטא.

לשם כך באה תקיעת השופר. תפקידה היא לעורר את האדם ולהזכיר לו.

קודם כל תקיעה אחת פשוטה, לומר לאדם: דע מאין באת- יש בך נשמה עליונה, טהורה, שבשבילה הדרך הנכונה -פשוטה וישרה. כזה אתה באמת!

לאחר מכן, שברים – תרועה: ירידת האדם לעולם היא השבר, מכאן התחילו הסיבוכים, הבעיות, השברים והקטיעות.

אך ייעודו הוא לא להישבר, מוטל עליו להתגבר, להתיישר, להתנער מכל ההשפעות החיצוניות, ולחזור להיות ישר כמו שעשאו אלוהים – לזה באה התקיעה הפשוטה שבסוף.

התרת הנדרים שאנו עושים בתפילת "כל נדרי" בפתח היום הקדוש היא בעצם תפילה לקב"ה מעומק ליבנו, וגם אמירה וקריאה נוקבת לעצמנו. אנו מבקשים להשתחרר מכל הנדרים והשבועות של השנה החולפת, בין אלו שקיבלנו על עצמנו במפורש, ובין אלו שחדרו אלינו במהלך חיינו וחוסמים אותנו מלהיות ישרים וטובים כפי שאנו רוצים, וכפי שראוי לנו באמת. אנו רוצים להתיר את הכבלים, להשליך מעלינו את כל השיעבודים, להיות חופשיים, לחזור לעצמנו.

זהו עניינה של תפילת "כל נדרי", וזהו בעצם עניינו של כל יום הכיפורים, יום הטהרה והתשובה.

ונסיים בדבריו של הראי"ה קוק זצ"ל בספרו אורות התשובה (ה,ה):

"העקשנות לעמוד תמיד בדעה אחת, ולהיתמך בה בחבלי החטאת שנעשו למנהג, בין במעשים, בין בדעות, היא מחלה הבאה מתוך שיקוע בעבדות קשה, שאינה מניחה את אור החירות של התשובה להאיר בעוצם חילה. כי התשובה היא שואפת לחופש מקורי אמיתי שהוא החופש האלוהי שאין עמו שום עבדות".