פדיון כפרות - מדריך הלכתי ונוסח מלא

פדיון כפרות - מדריך הלכתי ונוסח מלא צילום: יונתן סינדל | פלאש 90

האם ראוי לעשות פדיון כפרות על תרנגול או שאולי עדיף לעשות זאת בכסף? מדריך הלכתי קצר ונוסח מלא לפדיון כפרות - לאשכנזים ובני ע"מ.

מערכת למעשה | תשרי תשע"ח

מדריך הלכתי לפדיון כפרות:

יש נוהגים לשחוט בערב יום הכיפורים תרנגול ל'כפרות', לרמוז בכך שהדין שהיה ראוי לבא על האדם יבוא על התרנגול שמכונה 'גבר', והאדם ינצל לחיים. ויש אומרים שאין לקיים מנהג זה מפני שהוא מ'דרכי האמורי', היינו מנהג גויים שמבוסס על אמונות זרות, שאין להן בסיס בתורה. וכן כתב הרשב"א (שו"ת א, שצה), שכאשר בא לעירו, מצא שאנשים רבים נוהגים לעשות כפרות יחד עם עוד מנהגים זרים שלמדו מהגויים, וביאר לקהל את גנות המנהג וציווה לבטלו. וכן נפסק בשולחן ערוך (תרה, א).

אמנם הרמ"א כתב שאין לבטל את המנהג, מפני שהוא מנהג ותיקין מתקופת הגאונים. וכך היתה גם דעתו של האר"י הקדוש. ובעקבות האר"י רבים מיוצאי ספרד ואשכנז נוהגים לקיים את מנהג הכפרות. וכך הוא המנהג: בערב יום הכיפורים, באשמורת הבוקר, לוקחים תרנגול לכל אחד ואחד מבני הבית, ומסובבים אותו על הראש ואומרים: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי", ושוחטים אותו. כשאפשר, לוקחים תרנגול זכר על כל זכר מבני הבית, ותרנגולת נקבה על כל אחת מבנות הבית, ולמעוברת מוסיפים עוד תרנגול ותרנגולת, שאולי תלד בן ואולי תלד בת. אם יש שם תרנגולים לבנים, בוחרים בהם, על דרך שנאמר (ישעיהו א, יח): "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ". בשעה שישחטו את התרנגול, יחשוב בעל התרנגול שכל מה שעושים לעוף הזה, הכל היה ראוי לבוא עליו, ועל ידי תשובתו הקב"ה מסלק הגזירה מעליו, ונתקיים דוגמתו בעוף הזה. לאחר השחיטה נוהגים לתת את הבשר או את שוויו לעניים, כדי שיהיה להם מה לאכול בערב יום הכיפורים ולאחר צאתו. מי שלא מצא תרנגולים, יכול לקיים את המנהג באווזים או דגים, העיקר שיהיו בעלי חיים שאינם ראויים לקרבן, כדי שלא יראה כמקריב קרבן מחוץ לבית המקדש.

במשך הזמן, בעקבות ריבוי המשתתפים במנהג, נוצר לחץ גדול על השוחטים, והתעורר חשש שמא לא יצליחו לבצע את בדיקת הסכין והשחיטה כהלכה. ואזי הורו הפוסקים שעדיף לדחות את השחיטה לאחר תפילת שחרית, או להקדימה לימים שלפני ערב יום הכיפורים, מפני שכל עשרת ימי התשובה ראויים לקיום המנהג.

רבים נוהגים כיום לקיים את מנהג הכפרות על ידי צדקה בשווי של תרנגול לכל אחד מבני המשפחה. ואלה שעושים זאת מפני הקושי לקיים את השחיטה כהלכה, נוהגים לסובב את מעות הצדקה על הראש כדרך שנוהגים בתרנגול. ואלה שנמנעים מהמנהג מפני חשש 'דרכי האמורי', אינם נוהגים לסובב את המעות על הראש, אלא נותנים צדקה, שכך ראוי להרבות בצדקה לקראת יום הכיפורים.

כל אדם רשאי לבחור את מנהגו, ואם יש למשפחתו מנהג, טוב שימשיך במנהג אבותיו.

באדיבות פניני הלכה, הרב אליעזר מלמד

 

נוסח ספרד: 

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לַעֲשׂוֹת כַּפָּרָה זוֹ לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ אֲשֶׁר חוּט חַסְדְּךָ גּוֹבֵר בָּעוֹלָם עֵת רָצוֹן וְרַחֲמִים, וּבְכֹחַ סְגֻלַּת שְׁחִיטַת גֶּבֶר זֶה יִמָּתְקוּ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת יְסוֹד גֶּבֶר בְּעַלְמָא נֻקְבָא קַדִּישָׁא דִּזְעֵיר אַנְפִּין, בְּחִינוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בּוֹ דֶּרֶךְ מַעֲבַר נִשְׁמוֹתֵינוּ, וְאַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד, וְתִבְנֶה בֵּית הַמִקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ מִשְׁפַּט שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וּשְׂעִירֵי עִזִּים נַעֲשֶׂה בְרָצוֹן, לְהַמְתִּיק תּוֹקְפָא וּגְבוּרָתָא שֶׁל הַמַּלְכָּה, יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׁמַח לִבֵּנוּ, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי: 

בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: 

יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק: 

אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: 

כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת: 

וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: 

יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְׁחִיתוֹתָם: 

יוֹדוּ לַיהֹוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: 

אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: 

וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר: 

מי שמסבב לעצמו יאמר בלשון הזה: 

זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי, זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: 

וחוזר וקורא בני אדם כו' וכך עושה ג"פ: 

לנקבה: 
זֹאת חֲלִיפָתִי, זֹאת תְּמוּרָתִי, זֹאת כַּפָּרָתִי, זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: 

מי שמסבב לעצמו ולאחר עמו יאמר בלשון הזה: 

זֶה חֲלִיפָתֵנוּ, זֶה תְּמוּרָתֵנוּ, זֶה כַּפָּרָתֵנוּ, זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: 

מי שמסבב לזכר אחר יאמר בלשון הזה: 

זֶה חֲלִיפָתְךָ, זֶה תְּמוּרָתְךָ, זֶה כַּפָּרָתְךָ, זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתָּה תִּכָּנֵס וְתֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: 

מי שמסבב לשנים או לשלשה זכרים יאמר בלשון הזה: 
זֶה חֲלִיפַתְכֶם, זֶה תְּמוּרַתְכֶם, זֶה כַּפָּרַתְכֶם, זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתֶּם תִּכָּנְסוּ וְתֵלְכוּ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: 

מי שמסבב לנקבה אחת יאמר בלשון הזה: 
זֹאת חֲלִיפָתֵךְ, זֹאת תְּמוּרָתֵךְ, זֹאת כַּפָּרָתֵךְ, זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתְּ תִּכָּנְסִי וְתֵלְכִי לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: 

מי שמסבב לשתי נקבות או יותר יאמר בלשון הזה: 
זֹאת חֲלִיפַתְכֶן, זֹאת תְּמוּרַתְכֶן, זֹאת כַּפָּרַתְכֶן, זֹאת הַתַּרְנְגוֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה, וְאַתֶּן תִּכָּנַסְנָה וְתֵלַכְנָה לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: 

אשה מעוברת לעצמה תאמר זה: 
אֵלּוּ חֲלִיפוֹתֵינוּ, אֵלּוּ תְּמוּרוֹתֵינוּ, אֵלּוּ כַּפָּרוֹתֵינוּ, אֵלּוּ הַתַּרְנְגוֹלִים יֵלְכוּ לְמִיתָה, וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס וְנֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:


========================= 

נוסח ע"מ: 


קודם הכפרות יש נוהגים לומר בקשה: 

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵיה. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ. לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אָנֹכִי בָא לַעֲשׂוֹת כַּפָּרָה זוֹ לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. 

וִיהִי רָצוֹן מִלְפָּנֶיךָ יְהוָֹה יאהדונהי אֱלֹהֶינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ אֲשֶׁר חוּט חֲסָדֶיךָ גּוֹבֵר בָּעוֹלָם. עֵת רָצוֹן וְרַחֲמִים. וּבְכֹחַ סְגֻלַּת שְׁחִיטַת גֶּבֶר זוֹ יֻמְתְּקוּ חָמֵשׁ גְבוּרוֹת יְסוֹד גֶּבֶ"ר בְּעַלְמָא נוּקְבָא קַדִּישָׁא דִזְהֵיר אַנְפִּין בְּחִינָתֵינוּ אֲשֶׁר בּוֹ דֶּרֶךְ מַעֲבַר נִשְׁמָתֵנוּ. וְאַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: 

וְתִבְנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ מִשְׁפַּט שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לְהַמְתִּיק תָּקְפָהּ וּגְבוּרָתָּה שֶׁל הַמַּלְכָּה. יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ יְהוָֹה יאהדונהי צוּרֵנוּ וְגֹאֲלֵנוּ: 

מי שמסבב לעצמו יאמר זה הלשון ג"פ: 

זֶה חֲלִיפָתִי. זֶה תְּמוּרָתִי. זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה. וַאֲנִי אֵכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם: 
ויכוון בר"ת חת"ך שם קדוש: 

מי שמסבב לעצמו ולאחר עימו יאמר זה הלשון ג"פ: 

זֶה חֲלִיפָתֵנוּ. זֶה תְּמוּרָתָנוּ. זֶה כַפָּרָתֵנוּ. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה. וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: 
ויכוון השם כדלעיל: 

מי שמסבב לזכר אחד יאמר זה הלשון ג"פ: 

זֶה חֲלִיפָתֶךָ. זֶה תְּמוּרָתֶךָ. זֶה כַּפָּרָתֶךָ. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה. וְאַתָּה תִּכָּנֵס וְתֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: 
ויכוון השם כדלעיל: 

מי שמסבב לשניים או יותר זכרים יאמר זה הלשון ג"פ: 

זֶה חֲלִיפַתְכֶם. זֶה תְּמוּרַתְכֶם. זֶה כַּפָּרַתְכֶם. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה. וְאַתֶּם תִּכָּנְסוּ וְתֵלְכוּ לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: 
ויכוון השם כדלעיל: 

מי שמסבב לנקבה אחת יאמר זה הלשון ג"פ: 

זֹאת חֲלִיפָתֵךְ. זֹאת תְּמוּרָתֵךְ. זֹאת כַּפָּרָתֵךְ. זֹאת הַתַּרְנְגֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה. וְאַתְּ תִּכָּנְסִי וְתֵלְכִי לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: 
ויכוון השם כדלעיל: 

מי שמסבב לשתי נקבות או יותר יאמר זה הלשון ג"פ: 

זֹאת חֲלִיפַתְכֶן. זֹאת תְּמוּרַתְכֶן. זֹאת כַּפָּרַתְכֶן. זֹאת הַתַּרְנְגֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה. וְאַתֶּן תִּכָּנְסוּ לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: 
ויכוון השם כדלעיל: 

מי שמסבב לכולם כאחד יאמר זה הלשון ג"פ: 
אֵלּוּ חֲלִיפַתְכֶם. אֵלּוּ תְּמוּרַתְכֶם. אֵלּוּ כַּפָּרַתְכֶם. אֵלּוּ הַתַּרְנְגוֹלִים יֵלְכוּ לְמִיתָה. וְאַתֶּם תִּכָּנְסוּ וְתֵלְכוּ לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם: 
ויכוון השם כדלעיל: 


אם אין לו תרנגול יקח כסף בידו ויאמר: 

המסבב לעצמו יאמר: 
אֵלּוּ הַמָּעוֹת חֲלִיפָתִי. אֵלּוּ תְּמוּרָתִי. אֵלּוּ כַּפָּרָתִי. אֵלּוּ הַמָּעוֹת יִנָּתְנוּ לִצְדָקָה. וַאֲנִי אֶכָּנֵס לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם. ג"פ: 

המסבב לזכר יאמר: 
אֵלּוּ הַמָּעוֹת חֲלִיפָתֶךָ. אֵלּוּ תְּמוּרָתֶךָ. אֵלּוּ כַּפָּרָתֶךָ. אֵלּוּ הַמָּעוֹת יִנָּתְנוּ לִצְדָקָה. וְאַתָּה תִּכָּנֵס לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם. ג"פ: 

המסבב לנקבה יאמר: 
אֵלּוּ הַמָּעוֹת חֲלִיפָתֵךְ. אֵלּוּ תְּמוּרָתֵךְ. אֵלּוּ כַּפָּרָתֵךְ. אֵלּוּ הַמָּעוֹת יִנָּתְנוּ לִצְדָקָה. וְאַתְּ תִּכָּנְסִי לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם. ג"פ: 

המסבב לשניים או יותר יאמר: 
אֵלּוּ הַמָּעוֹת חֲלִיפַתְכֶם. אֵלּוּ תְּמוּרַתְכֶם. אֵלּוּ כַּפָּרַתְכֶם. אֵלּוּ הַמָּעוֹת יִנָּתְנוּ לִצְדָקָה. וְאַתֶּם תִּכָּנְסוּ לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם. ג"פ: 


=============== 
(כיסוי הדם: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי דָּם בֶּעָפָר)