ויעקב נסע סוכותה

ויעקב נסע סוכותה

מה משמעות ישיבת יעקב אבינו בסוכות, ומה פשר מעברו מסוכות לשכם?

מתוך ספר סוכת קטיף בהוצאת מכון התורה והארץ | תשס"ו

אחרי המפגש של יעקב אבינו עם עשו:

ויעקב נסע סכתה, ויבן לו בית, ולמקנהו עשה סכת, על כן קרא שם המקום סכות. ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר (בראשית לג, יז- יח)

מה משמעות ישיבת יעקב אבינו בסוכות, ומה פשר מעברו מסוכות לשכם?

הישיבה בסוכה היא ביטוי לקרבה אל הטבע. ימי החג, הם הימים בהם אנו מקדשים את הטבע. "יושבים בסוכה, נאחזים באגודת נטעים רעננים, שמחים בשמחת המים, בשמחת הרוה הטבעית בברכת ה' על היקום...ועל כל אילו אנו מטביעים את הוד הקדש שממעל לכל טבע" (הראי"ה קוק, אגרות הראי"ה, ג עמ' נח-נט). מצוות החג קשורים לטבע. סכך הסוכה הוא רק מדבר שגידולו מהארץ, ארבעה מינים הם מן הצומח, המים אותם מנסכים בחג, הם הבסיס המקיים את הטבע, והחג עצמו הוא מעבר בין עונות השנה, ובו מתפללים על המים. דוקא יעקב אבינו הוא זה שיושב בסוכות, מאחר והוא מבין האבות המאחד את השמימי עם הארצי: "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (בראשית כח, יב). הוא רואה מלאכים עולים ויורדים, מלאכי ארץ ישראל ומלאכי חוץ לארץ, וזהו המראה שלו עצמו. "הוא הממשיך מבחינת באר שבע שהוא למעלה למעלה, עד ההשתלשלות למטה למטה למדרגה היותר תחתונה שהוא בחינת חרן" (האדמו"ר הזקן, תורה אור, פר' ויצא, עמ' כא). יעקב אבינו, שממנו י"ב השבטים, בנין האומה, ששם האומה היא שמו- ישראל, הוא זה שמתמודד עם מציאות חומרית מורכבת ומסובכת. יעקב מלשון עיקוב וסיבוך, וישראל, ישר עם אל, עם המגמה העליונה ביותר, והיעוד הגדול של עם ישראל.   

בדרך חזרה מחרן, היה על יעקב להתמודד עם המלאך הפוגע בכף ירכו- בגיד הנשה, המסתעף מאבר המילה. המלאך פוגע דוקא שם, זאת מאחר:

ואומות העולם אינם יכולים להשיג איך נעשה הבשר מקודש, איך נעשו התפקידים הגשמיים בעצמם אידיאליים, הערלה מעכבת. יוכל השכל לשוט, להקיף, לעדן את הרצון היסודי, שיהיו ערכיו ערכים מלאים קושט אמת וצדק, זה אי אפשר כי אם בעצת ה' הבאה על נחלת עולמים אשר לו, ישראל עם קרובו, זרע אברהם אוהבו כרות ברית הקדש (הראי"ה קוק, אורות, עמ' קע).

החיבור והקישור בין הגשמי והרוחני, הוא דבר מחודש, ויעקב מחדיר ומלמד זאת לעולם. הוא שוהה בסוכות הנמצאת בעבר הירדן המזרחי (יהושע יג, כז), וע"פ חז"ל, הוא שהה שם שמונה עשרה חודשים (מגילה יז ע"א). שם בסוכות הוא מכשיר את אותה תכונה של עילוי הצדדים החומריים של העולם וקידושם. לאחר פרק הכנה זה, הוא עובר לשכם, שם הוא משריש לעולם כולו שזוהי הנהגת עם ישראל: " 'ויחן את פני העיר'. אמר רב: מטבע תיקן להם. ושמואל אמר: שווקים תיקן להם. ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם" (שבת לג ע"ב). מה משמעות תיקון השווקים, המטבע והמרחצאות, ומדוע בשכם דוקא?

יעקב תיקן מטבע שוקים ומרחצאות בשכם דוקא, שצפה ברוח הקדש שהוא מקום המוכן לפורענות של חלוקת מלכות בית דוד. ויסוד מאסן במלכות בית דוד ...הוא מפני שנחסרה האמונה שמלך העוסק בתורה וחכמה כדוד ושלמה יוכל לעסוק יפה בעסקי העולם של הנהגת מלכות, ובא יעקב איש תם יושב אהלים וניתן סימן שהוא מתקן גם מטבע שווקים ומרחצאות (הראי"ה קוק, אגרות הראיה ג, עמ' ו-ז).

תיקונים אלה לא נועדו לשם תענוגות אישיות שונות, וכפי שגינה לימים ר' שמעון בן יוחאי את מעשי הרומאים שתקנו שווקים, גשרים, ומרחצאות בארץ ישראל לצורכיהם: "תקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס" (שבת לג ע"ב). יעקב אבינו מבטא בכך שדברים חומריים כמו כלכלה (=מטבע שווקים) או בריאות והיגיינה (=מרחצאות), גם הם בעלי ערך וחשיבות, ואילו הם צרכים קיומיים של כל אומה, והם  משרתים מטרה נעלה. הם משמשים כאמצעים והם אינם מטרות בפני עצמן, אבל גם הם תיקון לטובת הכלל, לשם שמירת צלם אלוקים של האדם, וליכולתו לחיות ולהתקיים. רשב"י שגינה את הרומאים, עסק אף הוא כשיצא מהמערה בתיקון חומרי של הכשרת דרך טהורה (שבת לג ע"ב), וכך עשה אח"כ גם אח"כ בטבריה, בעת תיקון צדדים חומריים לתועלת הכלל: "אמר צריכין אנן לעשות תקנה כמו שעשו אבותינו הראשונים 'ויחן את פני העיר' "(ירושלמי שביעית ט, א). 

מלכים כמו דוד ושלמה עסקו בפיתוח ובתיקון צדדים חומריים של בנין האומה בארץ, וכך גם נדרש ממלכים אחרים. סמכויותיהם הרבות, ותפקידם המורכב והקשה, הוא לשם מטרה אחת:   

ובכל יהיו מעשיו לשם שמים, ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק  (רמב"ם הלכות מלכים ד, י)

הסוכה היא המקום שם ביסס יעקב אבינו דרך זאת, ומשם כשהוא שלם בגוף, בממון ובתורה, ביחס הנכון והמתאים שבין החומר והרוח, הוא בא להנחיל זאת ליושבי ארץ כנען, ולעולם כולו. הוא עושה זאת בשכם דוקא מפני ששם התפלגה מלכות בית דוד, ואצל מלכי ישראל היה ניתוק ופער בין החומר והרוח. מלכי ישראל בנו ופתחו את הארץ, בנו ערים חדשות, (ירבעם בן נבט – שכם ופנואל, בעשא את הרמה, עמרי את השומרון, אחאב- ערים בשומרון, ועוד), אך  רובם היו עובדי עבודה זרה.

 יעקב אבינו הציב את הנהגת המלכות השלמה והאידאלית, וכפי שהיה בימי דוד ושלמה, את "סוכת דוד", וכך ציוה אותנו לדורות:

יעקב איש תם רק הוא בא שלם. ומעשה אבות סימן לבנים,  ולאגד את כל כשרון יחדיו להיות בחוברת, לקדש שם השי"ת ששמו שלום, "והקדישו את קדוש יעקב, ואת אלוקי ישראל יעריצו" (ישעיהו כט, כג). (הראי"ה קוק, עין איה שבת, חלק א אות רפה עמ' **).