סוכתו של אברהם אבינו

סוכתו של אברהם אבינו

"וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה. ...ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו" נאמר, שהעץ תחתיו ישבו המלאכים הוא סוכה

מתוך ספר סוכת קטיף בהוצאת מכון התורה והארץ | תשס"ו

 

אברהם אבינו, עמוד החסד בעולם, מכניס לביתו אורחים: "וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה. ...יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ. ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו ...וימהר אברהם האהלה ... ואל הבקר רץ אברהם... ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו... ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו" (בראשית יח, ב-ח). במדרש (במדבר רבה  פרשה יד, ב), נאמר, שהעץ תחתיו ישבו המלאכים הוא סוכה:  

באברהם כתיב: "והשענו תחת העץ" (בראשית יח, ד) שעשה להם סוכה. והקב"ה עשה סוכות לבניו ביציאתם ממצרים: "כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג, מב). ובארץ ישראל: "סכותה לראשי ביום נשק" (תהלים קמ, ח). מהו ביום נשק? ביום זיונם של ל"א מלכים. ולעתיד לבוא מנין? "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב" (ישעיה ד, ו).

 על כל הפעולות המהירות והמזורזות הללו של אברהם, אמר לו הקב"ה (בראשית רבה פרשה מח, י):

ר' אליעזר בשם ר' סימאי אמר, אמר הקב"ה לאברהם: ...אתה אמרת "והשענו תחת העץ" חייך שאני פורע לבניך במדבר, בארץ, ולעתיד לבא. "פרש ענן למסך" (תהלים קה, לט) הרי במדבר. בארץ מנין? "בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג, מב). לעתיד לבא מנין? שנאמר: "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב" (ישעיה ד, ו). 

את העץ - הסוכה, תחתיו יושבים אורחיו של אברהם אבינו, נמצא אח"כ גם כשאברהם אבינו עובר לבאר שבע, ובצורה רחבה יותר. כך נאמר בגמ' (סוטה י ע"א):

"ויטע אשל בבאר שבע" (בראשית כא, לג). אמר ריש לקיש: מלמד, שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים. רבי יהודה ורבי נחמיה, חד אמר: פרדס, וחד אמר: פונדק. "...ויקרא שם בשם ה' אל עולם" (בראשית שם). אמר ריש לקיש: אל תיקרי ויקרא אלא ויקריא. מלמד, שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב, כיצד? לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו, אמר להם: וכי משלי אכלתם? משל אלהי עולם אכלתם, הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם.

"הבוטח בה' חסד יסובבנהו" (תהילים לב, י). אברהם מסובב את מידת החסד בעולם, והוא פועל לשם כך, בתוך האור המקיף שבסוכה, ששם שמים חל עליה. אב המון גוים, איתן האזרחי, מזכה את כל האזרח, גם אלה שלא מישראל, ליהנות מאור הסוכה ומקדושתה, ומלמדם לברך ולהודות לה'. ששם שמים יהיה שגור על פיהם של באי עולם, כדי שיכירו את מי שאמר והיה העולם. איך עושים זאת?  מסביר השם משמואל (מועדים, עמ' קסב):

הנה מדתו של אברהם אבינו לקרב את כל באי העולם אל תחת כנפי השכינה, והניח את הדרגין (=המדרגה הרוחנית) שלו שהיה חכם גדול, וכל מלכי מזרח ומערב משכימין לפתחו, ולא עוד אלא שהיה מרכבה לשכינה וטרוד בעבודתו ודבקותו באלוקים, ומ"מ הניח את הכל ועסק עם אנשים פשוטים להאכילם ולהשקותם, כדי לקרבם למקום, ולא השגיח על עצמו כלל, אלא הכל צורך גבוה, זכה לעומתו שהשי"ת פרע לבניו במדבר ובישוב ולעתיד לבא.

כליותיו של אברהם אבינו נעשו לו כשני רבנים ולימדוהו תורה (בראשית רבה פרשה צה, ג). הטוב האלוקי שפע ממנו, והוא מסר את נפשו לטובת העולם כולו. הוא הטביע בהנהגת העולם את תכונת החסד הזו. "המעין הראשי של יסוד החסד הנשגב, סוד נפשו של ראש צורים, אברהם אבינו ע"ה " (הראי"ה קוק, אורות הקדש ג עמ' שמג).

בזכות מסירות הנפש של אברהם אבינו, זכו עם ישראל גם הם להתקרב לה'. וגם כאן מסביר השם משמואל (מועדים עמ' קעה):

מעתה יש לומר שבשביל זה זיכה לבניו אחריו מצות סוכה, שהיא כעין "הביאני המלך חדריו" (שיר השירים א, ד). והיינו שהי"ת מכניס את ישראל לסוכה, שהיא כולה השמות הקדושים, וחל שם שמים על הסוכה, ומשרה שם את האושפיזין קדישין, אף שעדין לא כולם ראויים לכך, אלא שע"י קירוב זה יכניס בליבם אהבה ודביקות ויזכו לתשובה ואהבה, מקביל למעשה אברהם שתחילה השעינם תחת העץ.

מכוחו של אברהם אבינו, יונקים תושבי גוש קטיף את מידת החסד. מנטיעותיהם ןמיבוליהם, הם מחלקים מדי שבוע בשבוע, ובמיוחד לפני החגים, כמויות גדולות של ירקות ופירות למשפחות נזקקות בישובים באזור הדרום, לעמותות חסד, ולמוסדות תורה. זהו מפעל ענק של חסד, ששותפים בו חקלאים רבים, עם פעילים נוספים, במסירות נפש גדולה, על אף קשיים רבים, בדרכו של אברהם אבינו.

"ונטעתים על אדמתם" (עמוס ט, טו). ולמה? בזכות אברהם, שנאמר בו "ויטע אשל" (בראשית כא, לג) (מדרש אגדה (בובר) שמות פרק א, א)