מעלת אתרוגי ארץ ישראל

מעלת אתרוגי ארץ ישראל

האם יש ערך מוסף בנטילת אתרוגים הגדלים בארץ ישראל, על אף שאין הם מהמצוות התלויות בארץ?

מתוך ספר סוכת קטיף בהוצאת מכון התורה והארץ | תשס"ו

במאות השנים האחרונות, היו גדלים רוב האתרוגים בחו"ל. מששב עם ישראל לארצו, החלו ליטע מטעי אתרוגים כשרים בלתי מורכבים בארץ ישראל. האם יש ערך מוסף בנטילת אתרוגים הגדלים בארץ ישראל, על אף שאין הם מהמצוות התלויות בארץ?

הראי"ה קוק (עץ הדר השלם, עמ' ז) נתן משקל משמעותי גם לכך שאתרוגים הלא מורכבים הללו גדלים בארץ ישראל: "היו משתוקקים כמה וכמה גדולי עולם צדיקי הדור וצדיקי אמת לקיים מצות אתרוג ביחוד מגידולי ארץ הקדש תובב"א, ולהוסיף החיבה היתה סבה מאת ה' הבוחר בארץ חמדה, שנתגלה קלונם של האתרוגים הנמכרים מבני נכר שונאי ישראל מהגנות שבחו"ל ונתברר הדבר שהם מורכבים".

דברים דומים כתב הרב יחיאל מיכל אפשטיין, (ערוך השולחן או"ח סימן תרמח סעיף כט):

אין לנו שום היתר על אתרוגים, רק אותם שישראלים מעידים שיודעים הנטיעות מתחילתן שאין בהם שום הרכבה כמו אתרוגי ארצנו הקדושה שבשם גדולי ישראל ותלמידי חכמים ויראי אלוקים משגיחים על הגינות שלא יהיה בהם שום הרכבה …ולכן כל איש מישראל אשר נגע יראת ה' בלבו לא יקח רק אתרוגי ארץ ישראל. ואיך לא נבוש ולא נכלם בדבר מצוה שנוכל לקיימה מפרי ארצנו הקדושה ליטול דוקא מארץ העמים? אוי  לה לאותה בושה אוי לה לאותה כלימה. ועל זה נאמר וימאסו בארץ חמדה. ולכן יש להזהר בזה מאד מאד.  

דברים דומים כתב גם הרב עובדיה הדאיה, (שו"ת ישכיל עבדי חלק ו סימן כא):

באתרוגים לא מצינו שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ומהיכא תיתי להעדיפם, הרי בשאר פירות שלא נשתבחה בהם ארץ ישראל, לא מצינו שחייב להקדימם בברכה על פירות חו"ל? אמנם לפענ"ד ברור שפירות ארץ ישראל הם יש להם עדיפות מצד קדושתן, שהם גדלו בקדושה ובטהרה, שהרי אויר ארץ העמים ועפרו טמא כידוע, ואם כרן כשגדל הפרי בעפר ואויר ארץ העמים הרי גדל בטומאה, לא כן אויר ועפרה הוא טהור וקדוש, והרי מצינו בגמ' בכתובות קיב ע"א ר' מנשק כיפי דעכו, ר"ח בר גמדא מגנדר בעפרה שנאמר כי רצו עבדיך את עפרה ואת אבניה יחוננו,…ומכיון שכל כך גדלה מעלתה וקדושתה…ואפם עפר הדומם חביב כל כך, מכל שכן המעולה מהדומם, שודאי עלינו לחבבו משאר צומח שבחו"ל הגדל בטומאת ארץ העמים, ודבר זה פשוט וברור לכל באין תפונה…ולענין הוצאתם לחו"ל, אף דע"י הוצאתם לחו"ל יטמאו בטומאת ארץ העמים, אבל הרי סוף סוף הם חשובים במעלתם מאתרוגי חו"ל, ששם היתה הורתם ולידתם בטומאה, ואתרוגי ארץ ישראל הורתם  ולידתם בקדושה, ואף שנטמאו בטומאת ארץ העמים, סוף סוף לא פקעה קדושתם הראשונית שהורו וילדו בקדושה.

כך כותב גם הרב בנימין זילבר, ("אתרוגי אה"ק ואתרוגי מרוקו", משנת בנימין - שביעית, סימן נט): "לדידי הדבר פשוט, אם הייתי בחו"ל (אקוה שגם להבא לא אהיה בחו"ל), הייתי נוהג לברך על של ארץ ישראל אפילו אינו הדור, מלברך על של אתרוג לא מגידולי ארץ הקדש אפילו על המהודר ביותר. ולי אין צריך על זה ראיות, שזה כתוב כבר על לוח ליבי".