עושה שלום- סוכת שלום עלינו ועל כל ישראל

עושה שלום- סוכת שלום עלינו ועל כל ישראל

"וכל הברכות חותמין בשלום, עושה שלום במרומיו"

מתוך ספר סוכת קטיף בהוצאת מכון התורה והארץ | תשס"ו

 

ברכת המזון מסתיימת בברכת השלום: "עושה שלום במרומיו". כאמור במסכת דרך ארץ (פרק שלום הלכה יט): "וכל הברכות חותמין בשלום, עושה שלום במרומיו".

ובהרחבה במדרש (ויקרא רבה [וילנא] ט, ט) נאמר: 

ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: גדול שלום, שכל הברכות וטובות ונחמות שהקב"ה מביאן על ישראל חותמין בשלום. בקריאת שמע (של ערבית) - פורס סוכת שלום. בתפלה - עושה שלום. בברכת כהנים - וישם לך שלום.  

יש הסוברים שרק בשבת וביום טוב חותמים בערבית: "פורס סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלים", ויש הסוברים שאף בחול יש לומר כך.

את טעמם של המבחינים בין שבת ויום טוב לחול הסביר הרב צדקיה ב"ר אברהם הרופא, (ספר שבולי הלקט ענין שבת סימן סה):

אמר רב שר שלום גאון זצ"ל בלילי שבתות ובלילי ימים טובים בערבית אין מנהג בישיבה ובבית רבינו שבבבל לומר שומר עמו ישראל לעד, אלא חותמין פורש סוכת שלום. ואנו בגולה נקיטינן כמנהג רבינו לפרוש על השלום. משל למלך שנתרחק מחילו ובא בתוך עם אחר שאין מגין עליו, והיה מתפחד ולקח עמו כלי זיין להגן על עצמו מן מבקשי נפשו. אבל כשהגיע לתוך חילו, הניח כלי זינו לומר שאינו צריך לשמור נפשו שהרי סגניו ושריו אתו לשומרו. כך ישראל כל ימות החול הן מתפחדין לפי שטרודין הם, ואינם יכולין לקיים בהן את המצות, ומפני שאין זכות לימות החול כמו ליום השבת צריכין הן להתפלל שלא יוזקו מן המזיקין, ואומר ושמור צאתינו ובואינו, ומברכים שומר את עמו ישראל לעד. והתפלה היא ככלי זיין. הגיע ערב שבת כולם טורחין לכבוד השבת איך לענג את השבת ולנוח בו, וגדול הוא זכות יום השבת שמגין על הזוכרים אותו לקדשו, ולכך אין צריכין שמירה, ודי להן לפרוש על השלום.  

פריסת סוכת השלום בשבת וביום טוב, מקבלת משמעות מיוחדת בחג סוכות עצמו- ביום טוב ובשבת. הסוכה הוא השמירה העליונה, האור המקיף, העליון. כך הסביר השם משמואל (מועדים- סוכות, עמ' קפא):

האדם מוטמן בסוכה שהיא כולה השמות הקדושים, וחל שם שמים על הסוכה וממילא אין כוחות החיצונים יכולים להכנס שמה. וענין שכתוב "לא יגורך רע". ... ונראה שלא לבד שלא לבד שאינם יכולין להכנס לסוכה, אלא שאינם יכולין להביט כלל לסוכה, כי עיניהם טרוטות מחמת האור הגדול האור הגדול המאיר בסוכה.

הסיומת בשבת ובחג בתפילת ערבית היא לא רק בקשה לשלום, כמו בתפילות האחרות ובברכת המזון, אלא שלום של סוכה, שלום עליון רוחני, וגם ממשי. שמירה פיזית ורוחנית כאחד.   

הרב שלמה הכהן מוילנא (חשק שלמה על מסכת סוכה, השמטות בסוף המסכת), העיר שבכל התנ"ך כתובה המילה סוכה בכתיב חסר- סכה, למעט פעם אחת שכתוב בכתיב מלא: "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" (תהילים עו, ג). הוא מפרש על דרך הרמז, שהכתוב חסר בכל המקומות מלמד על כך שאין כסאו של ה' שלם, עד אשר מעונתו יהיה בציון- ואז יהיה כסאו שלם, שה' יפרוש עלינו סוכת שלומו במהרה ונזכה לישב בסוכת עור של לויתן. הוא מוסיף שיתכן שמה שחותמים בשבת וביום טוב 'הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים', אולי הכונה לסוכה שעתיד הקב"ה לעשות מעור של לויתן. 'ועל ירושלים', רומז לאמור בפסוק: "וסוכה תהיה לצל יומם"(ישעיהו ד, ו), שסוכה זו תהיה לצל על ירושלים. ואומרים זאת רק בשבת וביום טוב, משום שסוכה זו תהיה לעתיד לבא ביום שכולו שבת וטוב, ושבת ויום טוב הוא מעין עולם הבא. הוא מסיים: "וה' יזכנו במהרה לראות בבנין בית המקדש וירושלים ויקוים בו מקרא שכתוב 'ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון' ".