מנא הני מילי – האמת על גידול העוף המודרני

מנא הני מילי – האמת על גידול העוף המודרני

מאמר העוסק בגידול עופות במשק המודרני ובבעיות הלכתיות הקיימות בגידול זה, בעיקר בכל הקשור לצער בעלי חיים ובשמירה על הבריאות- במאמר זה נדון רק בעובדות שאפשר למדוד אותן או לצפות בהן.

ד"ר אליקום ברמן |

הקדמה

בפרסומים מדעיים ובספרי שאלות ותשובות נהוג לציין מקור של כל אמירה המופיעה בכתבה או בתשובה. במקרה שהאמירה מבוססת על תצפיות או על ניסויים, מקובל לתאר את פרטי מהלך הניסוי או התצפית. כתוצאה מנהלים אלו קורא המאמר יכול לבחון את מסקנות הכתבה ולקבל או לדחות אותן על בסיס הנתונים שפורסמו. בעשורים האחרונים יש תופעה של רבנים הכותבים מאמרים או מצוטטים במאמרים בספרות העממית או העממית-דתית בעניינים הקשורים לשאלות הלכתיות. בספרות העממית מדובר בעיקר על פרסומים בעיתונות או בעלוני שבת. במאמרים אלו לא נהוג לצטט מקורות. פרסומים אלו בחלקם דנים בגידול עופות במשק המודרני ובבעיות הלכתיות הקיימות בגידול זה, בעיקר בכל הקשור לצער בעלי חיים ובשמירה על הבריאות, אבל לא רק בנושאים אלו. במאמרים אלו, משום מה, מובאות הרבה אמירות שפשוט אינן נכונות. מכיוון שלא רשומים מקורות, אפשר לשער שדברי הכותבים אינם מבוססים עד תום. במאמר זה נדון רק בעובדות שאפשר למדוד אותן או לצפות בהן. במאמרים אלו משווים את גידול העוף היום, הנקרא 'העוף המודרני'[1] או 'עוף מתעשייה', לשיטה אידיאלית לכאורה מהעבר, שפרטיה אינם ידועים במלואם, גידול זה נקרא 'עוף מסורתי', 'משק משפחתי', ובהקשר אליו נכתב 'גדלו כשהם מסתובבים בשטח ואוכלים מכל הבא למקור',[2] 'מפזזת בעליצות בדשא ומטילה בזמנה הפנוי ביצה שחמחמה'.[3] נוסף על כך במאמרים משווים בין העוף המצוי של היום ובין עוף בגידול 'חופש' או 'אורגני'. במאמרים אלו מתייחסים בעיקר לפטמים (תרנגולות שמגדלים לבשר) ולמטילות (תרנגולות שמגדלים להטלת ביצים), ולעיתים קרובות לא מבדילים ביניהם, דבר שגורם עוד יותר להצגת נתונים שאינם נכונים.

במאמר זה אקרא לעוף המצוי היום 'עוף מודרני', ולעופות שגידלו בעבר 'עוף מסורתי'. מכיוון שלא ברור לי לאיזה עוף משווים את העוף המודרני, אשווה אותו לנתונים קיימים על עופות שגידלו לפני 30, 50 ו-70 שנים ואף יותר. במאמר זה, כשמובאת עובדה שמקורה בידע אישי, מדובר על ידע שצברתי במהלך שנות עבודתי.[4] במאמר אביא את הנושאים לפי ההלכה הרלוונטית, אשלב ציטוטים שגויים מהספרות העממית ובסוף אסביר למה ציטוטים אלו אינם נכונים. אציג את העובדות הנכונות ואצטט את המקורות לעובדות אלו. תודתי לרב דוד אייגנר ממכון התורה והארץ על ההוספות ההלכתיות.

מאמר זה הוא מאמר מורחב למאמר שפורסם באמונת עתיך, חוברת 126.

 

חלק א: בריאות: ונשמרתם מאוד לנפשותיכם[5]

  1. נתינת הורמונים לעופות

ציטוטים מהספרות העממית:

" והם מוזנים ומטופלים בהורמוני גדילה במטרה לזרז את תהליך גדילתם"[6]

"אין הזרקה של הורמוני גדילה בעופות"[7] (אפשר להבין שהם עדיין מוזנים בהורמונים).

"התרנגולות שגופם מנופח ההורמונים..."[8]

"האם בכלל ניתן לכנות זאת 'בשר' או אולי אין זה אלא גוש רקמות ספוג הורמונים, סטרואידים ואנטיביוטיקה?"[9]

"הם מוזנים ומטופלים בהורמוני גדילה"[10]

" גדל בתנאים איומים של לולים צפופים, מחלות, זריקת הורמונליות להאצת הגדילה"[11]

“…chickens, turkeys and cows. It treats the animals with hormones and antibiotics to prevent disease and maximize their growth and food output”[12]

האמת:

לא ניתנים הורמונים לעופות מסחריים בישראל ובכל ארצות המערב בארבעים השנים האחרונות לפחות, לא בזריקות, לא במזון ולא בכל דרך אחרת.

אין שיווק של תכשירי הורמונים על ידי חברות התרופות לשימוש בבעלי כנף בארבעים השנים האחרונות לפחות.

לא מוזכר שימוש בהורמונים בספרות המקצועית או בזו העממית (של מגדלי עופות) לפחות בארבעים השנים האחרונות.[13]

לפי החוק בישראל אסור להאכיל הורמונים לבעלי חיים.[14]

יתכן כי התפיסה שרווחת בשנים האחרונות, שעופות מקבלים הורמונים נובעת בשל פרסומים של חברה מסחרית שכותבת על כל המוצרים שלה "ללא תוספת הורמונים"[15]. הצהרה זאת נכונה אבל חסרת משמעות, כי אפשר להגיד את זה על כל מוצרי העוף שבשוק. כדאי לשים לב שהם מצהירים "ללא תוספת הורמונים" כי לכל מוצרי החי והצומח יש רמות נמוכות של הורמונים טבעיים.

ההצהרה "שנותנים הורמונים לעופות" הוא דוגמה טובה לאמירה "אם חוזרים על שקר מספיק פעמים כולם יאמינו בה".

בניגוד לעוף המודרני, שלא נותנים לו כלל הורמונים, עד שנות השישים של המאה הקודמת בעוף המסורתי היה מקובל לסרס את העופות הזכרים או לטפל בהם בהורמונים. ההורמון אסטרוגן ניתן לעופות בקפסולות שבועיים עד חמישה שבועות לפני השיווק[16] .

רצוי לציין שבישראל בעגלים נותנים קפסולות של ההורמון אסטרוגן (במקום הסירוס האסור לפי הלכה). בבקר שמקבל טיפול כזה רמת תוספת ההורמון (נוסף להורמון הטבעי) הוא מזערי: בסטייק של 220 גרם הוא 5.1 ננוגרם (חלק מיליארד של הגרם). לשם השוואה טבליה אחת למניעת הריון מכילה 35,000 ננוגרם של אסטרוגן[17].

 

  1. ערך תזונתי של בשר עוף, תוספת אנטיביוטיקה וסטרואידים

ציטוט מהספרות העממית:

"מהו הערך הבריאותי שיכול כבר להיות לבשר עוף שהגיע לבגרות מואצת בצורה מלאכותית תוך 50 יום במקום תוך שנה וחצי? האם בכלל ניתן לכנות זאת 'בשר' או אולי אין זה אלא גוש רקמות ספוג הורמונים, סטרואידים ואנטיביוטיקה?"[18]

 

האמת:

[19]אחוז החלבון בבשר עוף לא השתנה באופן משמעותי משנות החמישים עד היום[20]. בשנת 1959 היה שיעור החלבון בעוף 20%, ובשנת 2019 היה שיעורו 21% עד 25%. אחוז השומן כן עלה באופן משמעותי אבל בניגוד לבשר בהמות, השומן בעוף מרוכז מתחת לעור או בחלל הבטן וקל להפרידו[21].

חשוב לזכור שבאותה תקופה מחיר פטם בארה"ב עלה רק מ-$0.43 לפאונד[22] ל-$1.90[23], עליה של פי 4.5 בעלות לפאונד כשערך הדולר עלה פי 9.57[24]. זה אומר שהמחיר הריאלי של הפטם היום הוא חצי ממה שהיה בשנות החמישים.

בקשר להורמונים ראה חלק קודם.

בקשר לסטרואידים, הציטוט הזה הוא ייחודי ואין לו שום בסיס בדומה לנאמר על הורמונים.

אנטיביוטיקה: יש שתי סיבות שבגינן נותנים אנטיביוטיקה לעופות: 1. לזרז את הגדילה ולשפר את נצילות המזון. 2. לצורך טיפול בעוף כשמתפתחות מחלות. השימוש באנטיביוטיקה על מנת לזרז את הגדילה ולשפר את ניצולת המזון נאסר באיחוד האירופי לפני מספר שנים, והוא בשלבי איסור בארה"ב ובישראל.

בעת התפתחות מחלות השימוש הכרחי ללהקות עופות אלו. יש כיום דיווחים על בעיות של צער בעלי חיים בחברות שאוסרות שימוש באנטיביוטיקה לצורך טיפול במחלות, בהן נותנים לעופות למות במקום לטפל בהם[25]. בכל מקרה, משתי הסיבות יש כללי שימוש ופיקוח שמטרתם לוודא שלפני ששוחטים פטמים, רמת האנטיביוטיקה בבשר אינה פוגעת בבריאותו של צרכן הבשר. באיחוד האירופי ובארגון העולמי לחקלאות ומזון (FAO) נקבעו רמות מרביות לשאריות של אנטיביוטיקה וחומרים אחרים (MRL). בהרבה מקרים רמות האלו נבדקות בחלקי מיליארד. לדוגמא, הכמות המרבי של אריטרומיצין[26] שמותר בבשר פטם הוא 100 מיקרוגרם לקילוגרם[27]. נניח שאדם אוכל חצי ק"ג בשר פטם ליום ולכל הפטמים האלו יש פי 10 מהרמה המותרת. אחרי 500 יום האדם האוכל יצרך כמות האנטיביוטיקה שיש בטבלייה אחת של אריטרומיצין, 250 מ"ג! כמה חריגות יש? השירותים הווטרינריים סוקרים שאריות במזון מן החי, כולל מבשר עוף. בשנת 2018 מתוך 3,059 בדיקות נמצאו חריגות בשמונה-עשרה דוגמאות (כ-0.6% מהדוגמאות)[28].

יש להדגיש שעד שנת 1994[29] לא היו בישראל תקנות שחיובו בדיקת בשר עוף וביצים לשאריות אנטיביוטיקה. לכן יתכן מאוד שמשנות החמישים של המאה הקודמת עד שנת 1994 היה יותר בשר עוף בשוק עם שאריות אנטיביוטיקה משיש היום. כמו כן, מאז שהחילו את הבדיקות, שיטת הבדיקה השתפרה והיום אפשר לגלות שאריות בחלקי מיליארד. לכן אפילו לאחר שהתחילו לבדוק ייתכן שתוצאותיהן של בדיקות מסוימות שבעבר היו שליליות תהיינה היום חיוביות.

מנתונים אלו אפשר לראות שתיאור העוף המודרני כ"גוש רקמות ספוג הורמונים, סטרואידים ואנטיביוטיקה" אינו רק הגזמה אלא פשוט אינו נכון.

דרך אגב, העוף המודרני לא מגיע לבגרות ב-50 יום ולעוף המסורתי לא לקח שנה וחצי להגיע לבגרות. תרנגול הבר מגיע לבגרות מינית בגיל חמישה חודשים [30], העוף המסורתי הגיע לבגרות מינית בגיל 4 עד 6 חודשים [31] והעוף המודרני גם כן בין 4 ל-6 חודשים תלוי בגזע העוף ותנאי הגידול [32]. השנה וחצי שמדברים עליו הוא כנראה סוף עונת הטלה ראשונה שאז היו שוחטים חלק מהעופות ואין לזה כל קשר עם בגרות.

 

  1. ביצי חופש

ציטוטים מהספרות העממית:

"צריכת ביצים של תרנגולות חופשיות עדיפה לא רק מבחינה מוסרית, אלא גם מבחינה בריאותית"[33]

"ביצי חופש יותר מזינות ובריאות, כך שתוספת המחיר אינה לשווא"[34]

"אדם דווקא רוצה לקנות ביצי חופש שהן בריאות יותר"[35]

האמת:

רוב התומכים באכילת ביצי חופש נוהגים כך מטעם צער בעלי חיים. לא ידוע על כל מחקר שבדק ומצא הבדל התזונתי בין ביצי חופש וביצי סוללות. בישראל כמעט כל המזון של תרנגולות חופש הוא זהה למזון של תרנגולות סוללות. זאת ועוד, התרנגולות של ביצי חופש הן בדיוק אותם התרנגולות של ביצי סוללות וגדלות באותם תנאים עד היותן בנות חמישה-עשר שבועות. לכן אין סיבה לחשוב שיהיה הבדל בערך התזונתי בין סוגי הביצים השונות. אומנם שבאיחוד האירופי לא נמצא הבדל בן בריאותם של צרכנים שאוכלים ביצי חופש בהשוואה לבריאותם של אלו הניזונים מביצי סוללות, אך נמצא שרמת הזיהום של ביצי חופש ברעלן דיאוקסין גבוה בשיעור משמעותי בהשוואה לביצי סוללות, ולפעמים מעל הרמה המותרת[36].

 

  1. ביצים אורגניות

ציטוט מהספרות העממית:

"בחירה קפדנית יותר של העוף בסופרמרקט (גידול אורגני במקום תעשייתי) איננה גוזלת זמן מלימוד תורה או מנתינת צדקה"[37]

האמת:

למרות האמונה של חלק מהציבור שמזון אורגני יותר בריא מאוכל רגיל אין מחקרים שמצדיקים אמונה זאת. במחקר שסיכם שבעה-עשר מחקרים בבני אדם ו-223 מחקרים של הרכבי מזון, הגיעו למסקנה שאין הוכחות שמזון אורגני הוא אכן מזין יותר ממזון רגיל[38]. במחקר שהזכרנו בסעיף על ביצי חופש, ביצים אורגניות מזוהמות בדיאוקסין אפילו יותר מביצי חופש[39]

 

  1. ביצי שליו

ציטוט מהספרות העממית:

"ביצי שליו... מהוות פתרון למי שיש לו אלרגיה לביצים"[40]

האמת:

רוב האנשים האלרגיים לביצי תרנגולות יש להם גם אלרגיה לביצי שליו וביצים מבעלי כנף האחרים עקב חלבונים דומים בביצים[41]. יש מקרה אחד יוצא דופן של ילדה שהייתה לה אלרגיה לביצי שליו ולא לביצי תרנגולות. המלצה לאנשים עם אלרגיה לביצי תרנגולות לאכול ביצי שלווים היא לא רק לא נכונה אלא יכול להיות גם מסוכנת.

 

חלק ב- צער בעלי חיים

ההלכה:

עקרונות השימוש בבעלי חיים

במאתיים השנים החקלאות העולמית שינתה את פניה, הגירת המונים, המהפכה התעשייתית ועוד, גרמו לכך שמספר החקלאים בעולם ירד בהתמדה אך מספר התושבים בעולם רק הלך וגדל. וכן פיתוחים וגילויים מדעיים משמעותיים כגון גילוי חוקי התורשה של מנדל, והבנת משמעותן של ההכלאות השונות, הבנת תהליך הרבייה וההפריה, ועוד נותנים את הכלים ביד החקלאים הנותרים לייצר מזון עבור כל העולם. שינויים אלו הם משמעותיים ביותר עבור בעלי החיים, כיוון שאם בעבר כל קהילה סיפקה בעצמה את רוב אבות המזון שלה, כיום הייצור הוא כלל עולמי, בכמויות גדולות יותר על ידי מעט אנשים.

שינויים אלו באים לידי ביטוי בכל ענפי החקלאות, הן בגידול הדגנים ובמהפכה הירוקה והן בגידול בעלי החיים.

שאלת היסוד העומדת בפני כל מי שבא לעסוק בתחום בעלי החיים היא מהם העקרונות ההלכתיים והמוסריים שאותם יש לבחון בבואנו להשתמש בבעלי החיים.

יחד עם זאת, הנחת המוצא שעומדת בפנינו היא ההבנה שהמטרה היסודית שעומדת בפני החקלאי המגדל את בעלי החיים היא לספק לכלל האוכלוסייה את המזון הנצרך עבורם, ומטבע הדברים גידול זה צריך להיות ריווחי על מנת שהוא יוכל להתפרנס כראוי

במבט שטחי נראה שיש בתורה ובהלכה שתי עמדות הסותרות זו את זו, מחד ישנן מצוות רבות וכן תיאורים רבים בגמרא על כך שעל האדם לדאוג לרווחת בעלי החיים; האיסור לצער צער בעלי חיים הוא מן התורה, ייסוריו של רבי, ועוד. אולם מאידך ישנן מצוות רבות אחרות שעניינן והוראתן הוא שימוש בבעלי החיים כגון אמירתו של הקב"ה לאדם הראשון: "ורדו בדגת הים ובעוף השמים", ורדיה זו משמעה שליטה כפי שמתרגם אונקלוס, חובת הקרבת הקרבנות מן החי, ועוד. ואם כן נוצרת מעין סתירה פנימית, אם יש חובה לדאוג לרווחה, איך נתיר את השליטה?

בביאור סתירה זו כתב בעל "תרומת הדשן" את העיקרון שמברר את נקודת האיזון בין עקרונות אלו, וכדבריו פסק הרמ"א אבן העזר סימן ה סעיף יד: כל דבר הצריך לרפואה או לשאר דברים, לית ביה משום איסור צער בעלי חיים, ולכן מותר למרוט נוצות מאווזות חיות, וליכא למיחש משום צער בעלי חיים ומ"מ העולם נמנעים דהוי אכזריות.

מדבריו יש ללמוד את העקרונות הבאים:

  1. כל פעולה שתוגדר כצורך של האדם, אין בה איסור צער בעלי חיים.
  2. יש להימנע מפעולה שיש בה אכזריות.

אכזריות היא מושג סובייקטיבי שפעמים רבות תלוי בפרשנות של האדם העושה את הפעולה ובמטרתו. לכן, מכיוון שמטרת המגדלים היא בוודאי לצורך האדם, ואין כל מטרה ישירה להתאכזר לבעלי החיים, והצורך התזונתי הוא משמעותי, מותר לגדל את בעלי החיים לצורך יצור מזון מהם.

המשמעות המעשית היא שכל פעולה שמטרתה המובהקת היא ייצור מזון מותר לעשותה, ולכן האצת קצב ההתפתחות של העופות לפיטום, הכנסת המטילות לתוך כלובים, הרבעת פרות לצורך יצור חלב בכמות גדולה יותר ועוד, הן כולן פעולות שמותר לעשותן.

יחד עם זאת על המגדל לקחת בחשבון שהצער שיגרם לבעל החיים הוא הקטן ביותר.

 

  1. העופות עומדים כמעט כל היום על רגליהם

ציטוטים מהספרות העממית:

"התרנגולות שגופם מנופח ההורמונים, אינו מאפשר להם לעמוד על ברכיהם הדקות מדי למשקל גופם המעוות, מתקוטטות ביניהם ללא הרף בניסיון לקבל מקום יציב להניח עליו את עצמן"[42]

"העופות עומדים כמעט כל היום על רגליהם ללא תזוזה"[43]

"העופות עומדים כמעט כל היום על רגליהם ללא תזוזה"[44]

האמת:

כל הציטוטים האלו מתייחסים לפטמים. לפי הציטוט הראשון הם לא מסוגלים לעמוד על רגליהם ולפי השניים האחרים הם עומדים כמעט כל היום. כל האמירות האלו לא נכונות. במחקר שנעשה, החוקרים גידלו פטמים בארבע רמות צפיפות שונות ובדקו את ההתנהגות שלהם בעזרת מצלמת וידאו. התוצאות היו (המנעד נוצר בשל ההבדל בין הטיפולים השונים): אוכלים: 14.6% - 17.6% מהזמן, עומדים: 13.6% - 14.8%, הולכים: 4.6 – 7.2%, שוכבים (ישנים או ערים): 61.8% - 64.9%[45]. כך שלמעשה הפטמים עמדו רק כ-14% מהזמן ואם מוסיפים לזה את זמן האכילה וההליכה הם על רגליהם רק במשך שליש מהיום.

 

  1. זריקות

ציטוטים מהספרות העממית:

"הדבר התגלה לאחר החיסון כאשר מתו אפרוחים רבים כתוצאה מהזרקה במקומות לא נכונים... בשאלה זו דנו גדולי הפוסקים בראשות הרב הראשי הרשל"צ הגר"ע יוסף..."[46]

"הזרקות אלה נעשות לאפרוחים בני ימים ספורים, והן עלולות לחרור את הוושט ולהטריפם"[47]

"הזרקות אלו עלולות לעיתים לחרור את הוושט ולהטריף את העוף"[48]

האמת:

השאלה הופנה לרב עובדיה יוסף לא בגלל תמותה של אפרוחים אלא אך ורק בגלל השאלה ההלכתית[49]. ההזרקות שעליהן דנו נעשו ביום הבקיעה ולא כשהיו האפרוחים "בני ימים ספורים". המסקנה של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל ביחד עם הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, הרב שאול ישראלי זצ"ל, הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל, הרב יעקב בצלאל ז'ולטי זצ"ל והרב אליעזר גולדשמידט זצ"ל הייתה: "המורם מכל האמור שאין חשש כלל בעופות שעושים להם הזריקה למניעת מחלות, ומותרים באכילה בלי שום פקפוק"[50]. דרך אגב, היום לא מזריקים לפטמים ביום הבקיעה, וזריקות אחרות ניתנות לכל סוגי התרנגולות, גם לגידולי חופש וגם לגידול אורגני. הזריקות נעשות במקומות אחרים בגוף, באופן שמוודא שהסיכוי להטרפת העוף במהלך ההזרקה הוא נמוך מאוד (מקום ההזרקה, כיוון ההזרקה בגוף העוף, עובי המחט, ועוד).

 

  1. נזקים לרגליים

ציטוטים מהספרות העממית:

 “עופות גדולים בעלי רגליים חלשות ולעיתים מנוונות"[51]

"התרנגולות שגופם מנופח ההורמונים, אינו מאפשר להם לעמוד על ברכיהם הדקות מדי למשקל גופם המעוות,[52]

 “Birds that have been genetically engineered for size and growth to the point where they can’t walk”[53]

האמת:

המטפחים של הפטם המודרני עוסקים גם בבעיות רגליים בגלל תוספת המשקל. הם מצליחים למנוע בעיות רגליים ואחוז העופות עם "רגליים חלשות ולעיתים מנוונות" הוא מאוד נמוך. ולו רק בשל העובדה כי העוף צריך לנוע על רגליו במשך כל זמן הפיטום עד לשחיטתו, נערכו שתי תצפיות של פטם חדש מול פטמים מסורתיים. תצפית אחת שנערכה בשנת 1993 השווה פטמים משנת 1991 עם פטמים משנת ,1957 [54] והתצפית השנייה נערכה בשנת 2002 והשווה פטמים משנת 2001 עם פטמים משנת [55]1957. בתצפית הראשונה משקל היחסי של הרגליים היה 4% יותר בפטם החדש בהשוואה לפטם המסורתי, ובתצפית השנייה 1.5% - 2% יותר. הרגליים של הפטם המודרני הן גדולות יותר משל העוף המסורתי.

 

  1. מחלות ואחוז תמותה

ציטוטים מהספרות העממית:

"מדי בוקר הוא היה יוצא מהסככה הענקית והמצחינה עם גוויות התרנגולות שמתו בלילה מחולי, תשישות והקרבות שבין דרי הלול הצפופים עד אפס מקום"[56]

"העופות כיום גדלים בבתי גידול סגורים וצפופים, מה שהופך אותם לחשופים יותר מבעבר למחלות ונגיפים שונים"[57]

"העופות כיום גדלים בבתי גידול סגורים וצפופים, דבר שהופך אותם לחשופים יותר מבעבר למחלות ונגיפים שונים"[58]

"בעלי חיים שגודלו בצורה המסורתית, בתנאים סבירים של חופש ובריאות"[59]

"מעולם לא נבדקה שכיחות הטריפות בין המטילות"[60]

“All the modern broiler chickens today including the so-called freedom rangers suffer from…diabetes”[61]

האמת

תמותה: התמותה בעוף המודרני הוא נמוכה יותר מאשר בעופות בר ומהעוף המסורתי.

לא ידוע לנו על נתונים של תמותה בתרנגולת הבר (Gallus gallus) אבל יש נתונים על תרנגול ההודו הבר (Meleagris gallopavo), קרוב משפחה של התרנגולת. ב-46 תצפיות שונות של אפרוחיהם של תרנגולי הודו בר, שיעור התמותה בשבועיים עד חמשת שבועות הראשונים נעה בין 53% עד 100%. הסיבה העיקרית לתמותה הייתה טריפתם של האפרוחים, אבל הם מתו גם בשל רעב, טביעה, חשיפה לקור ומומי לידה. בתרנגולי הודו בר גדולים שיעור התמותה השנתית נע בין 27.4% ל-85%[62].

בארצות הברית בשנים 1932 עד 1945 שיעור התמותה השנתית במטילות נע בין 20.7% ל-[63]27.4% ובפטמים בשנת 1946 בין 11.8% ל-17.6%[64].

בשנים 1927 עד 1929 שיעור התמותה באפרוחים בשבועיים הראשונים עמד על 8%, בשמונה שבועות הראשונים 11%, ובמטילות - 12% לשנה[65]. בישראל בשנת 1954 התמותה הנורמלית של מטילות בשנה הייתה [66]10%.

בהשוואה לנתונים אלו, לפי חברת לומן, החברה המספקת שני שליש מהמטילות בישראל, היום, שיעור התמותה הצפוי בשנה הראשונה של הטלה הוא 3.7%[67].

לפי נתונים מארה"ב ששם מגדלים אותם סוג של פטמים ובשיטות דומות לאלו בישראל התמותה של פטמים במשך כל הגידול ירדה מ-18% בשנת 1925 ל-5% בשנת 2018 [68].

בפטמים בישראל בשנת 2018 אחוז התמותה הייתה 5.7%[69]

במחקר שהשווה תמותת מטילות בשיטות גידול שונות נמצע שבמטילות בכלובים (הנקראים גם סוללות) מאובזרים היה שיעור התמותה הממוצע הנמוכה ביותר, 3% עד 5%, ובעופות חופש התמותה הממוצע היה הגבוה ביותר, 2% עד 22%[70].

 בכל המחקרים האלו, ובאחרים, רואים שיש שונות גדולה בשיעור התמותה שתלוי במשתנים רבים. כמה מסקנות חוזרות על עצמן בכל המחקרים: התמותה בגידול מסחרי פחותה מאשר בטבע, בגידול המודרני שיעור התמותה נמוך יותר מאשר הייתה לפני 50 ו-100 שנים בגידול מסורתי ושיעור התמותה בכלובים נמוך יותר מאשר בעופות חופש.

 

מחלות: המצוטטים טוענים ששיטת הגידול המודרני מגבירה את חשיפת העופות למחלות יותר מבעבר. ההפך הוא הנכון. העוף המודרני גדל במבנים סגורים, מרוחקים ומבודדים ממשקים אחרים כדי להקטין את החשיפה למחלות. יש נהלים שנקבעו בכל העולם בחמישים השנים האחרונות הנקראים "כללי בטיחות ביולוגית" והם מפורטים בחוקים בישראל בשתי תקנות[71] . שכיחות המחלות במשקים המודרניים ירדה בארבעים השנים האחרונות, ויש מחלות שנכחדו מגידול העופות המודרני שאפשר למצוא עדיין בלהקות קטנות שגדלות בחצרות של בתים[72]. מה שכן נכון הוא שבעיקר במחלות של מערכת הנשימה, אם יכנס גורם המחלה (חיידק או נגיף) לתוך המשק אחוז החולים יהיה גדול עקב הצפיפות בלולים וזה הסיבה שמשקיעים במניעת מחלות ואכן מצליחים וזה הסיבה לאחוז התמותה הנמוך יחסי.

במשקי מטילות נערך מחקר להשוות נגיעות במחלות בארבע שיטות גידול (ראה סעיף הבא להסבר). תוצאות המחקר הראו שמחלות הנגמרות מחיידקים ומטפילים נמצאו בשיעור גבוה יותר במטילות ביצי חופש ובמטילות על רפד מאשר במטילות בכלובים משני הסוגים. מחלות הנגרמות מנגיפים נמצאו בשיעור גבוה יותר במטילות על רפד מאשר במטילות בכלובים משני הסוגים[73].

טוענים ש"מעולם לא נבדקה שכיחות הטריפות בין המטילות". עד לפני עשור עדיין שחטו כמויות קטנות של מטילות במשחטות בישראל. לפני שלושים שנה שחטו כמעט את כל המטילות. כל העופות האלו נבדקו על ידי המשגיחים במשחטות וסיבת הטרפות הייתה ידועה[74].

בלמעלה מארבעים שנות עבודה, דר' ברמן לא ראה מקרה אחד של סכרת (diabetes) בפטמים. המחלה גם כן לא מופיעה בספרים של מחלות עופות[75].

לסיכום אפשר להגיד בוודאות שהעוף המודרני בריא יותר ושיעור התמותה בו פחות מאשר בעוף ה"מסורתי" ובעוף הגדל בתנאי "חופש" ובוודאי מאשר בעוף בטבע.

 

  1. צריכה ממשק "תעשייתי" מול צריכה ממשק של ביצי חופש או אורגני

ציטוטים מהספרות העממית

"על פי נתוני משרד החקלאות עצמו, בעוד האיחוד האירופי עבר ל-44 אחוזים מהתרנגולות הגדלות ללא כלובים כלל, בישראל מדובר בשני אחוזים מהן בלבד. בעלי חיים גדלים פה בסבל של ממש, ואז מקבלים תעודת כשרות" [76]

"30 מדינות ברחבי העולם אסרו כבר את השימוש בכלוב הסוללה, המקדש את הרווח ומצפצף על הרווחה. כל מדינות האיחוד האירופי ומדינות אחרות באמריקה עברו ללולים מתקדמים יותר, המספקים את תצרוכת הביצים הלאומית ללא כליאה סרדינית"[77]

"לצמצם את חלקו בגרימת סבל לבעלי חיים. זאת, למשל, על-ידי מעבר לצריכת 'ביצי חופש' או 'ביצים אורגניות' במקום ביצים מלולים תעשייתיים"[78]

"אין מקום לספק שהגידול המתועש גורם להם סבל רב"[79]

“By the end of the twentieth century Factory Farms were ubiquitous and Family Farms practically ceased to exist”[80]

” Their claws sometimes grow around the wire cages”[81]                                         

“Typically, cages are stacked one on top of another (from 3 to 9 tiers) and the chickens become covered in feces from those above”[82]

"לכלוך של הפרשות בכל מקום"[83]

"להקפיד על צריכת תוצרים מן החי אך ורק אם אלה גודלו בתנאי חופש"[84]

האמת:

כדי להבין את הנושא הזה חייבים להסביר כמה מושגים וכמה עובדות היסטוריות. אפשר לחלק את שיטת גידול המטילות היום לחמישה סוגי לולים: א. כלובים פשוטים (נקראים גם כלובי סוללות): אלו הכלובים הקטנים והצפופים הקיימים ברוב משקי ההטלה בישראל (בהם לכל מטילה יש לפחות 350 סמ"ר ובממוצע 624 סמ"ר[85]). ב. לולים עם כלובים מאובזרים: כלובים גדולים יותר המאובזרים לרווחת התרנגולות. תקן לכלובים כאלו מופיעים בתקנה של האיחוד האירופי[86] ולפיו לכל מטילה יש לפחות 750 סמ"ר ג. לולי רצפה: לולים סגורים שהמטילות יכולות להסתובב בהם חופשיות על הרצפה ולהיכנס לתאים להטלת הביצים. ד. לולי אביארי (Aviary): דומים ללולים מסוג ג', אבל המבנה בנוי מכמה קומות, והמטילות יכולות לעבור מקומה לקומה. ה. לולי חופש: כמו הלולים מסוגי ג' או ד', אבל המטילות יכולות לצאת לחצר פתוחה. יש גם סוג גידול שנקרא אורגני. במקורו, אורגני קשור רק למזון וטיפולים שמקבלים ולא לסוג הלול. בישראל לפי תקנה כל לול אורגני חייב להיות גם לול חופש[87].

כלובים פשוטים עדיין קיימים בארצות הברית ו-81.6% מהמטילות מאוכלסות בכלובים כאלו[88]. כלובים פשוטים אסורים בשימוש באיחוד האירופי מאז 1/1/2012. התקנה שאסרה כלובים אלו אושרה בשנת 1999 ונתנו למגדלים 13 שנים לבצע את השינוי[89]. בישראל בשנת 2012 משרד החקלאות הציע תקנות שיאסרו כלובים כאלו בדומה לתקנה האירופית. בהצעה הזאת נתנו למגדלים 7 שנים לבצע את השינוי[90]. ההצעה הזאת לא התקבלה על ידי ועדת החינוך של הכנסת בעיקר על סמך התנגדות של נציגי ארגוני צער בעלי חיים ולכן המצב לא השתנה בשבע שנים האחרונות.

בציטוטים משתמשים במונח "לולים תעשייתיים" בקשר לגידול המודרני. מספר המטילות הממוצע של לול מטילות בישראל עם סוללות רגילות הוא 5,074 מטילות, וב-70.6% מהמשקים יש פחות מ-4,000 מטילות. בלולי חופש בישראל (שכולל קבוצות ג', ד' ו-ה' לעיל) מספר המטילות הממוצע הוא 5,269 מטילות ורק 45.7% מהמשקים האלו יש פחות מ-4,000 מטילות[91]. אם רוצים להגדיר את גידול העוף המודרני כ"תעשיה" אז גדול חופש הוא גם כן תעשיה. אחד מהרבנים צוטט באמרו "אין מקום לספק שהגידול המתועש גורם להם סבל רב". במחקר על רווחת העוף בשיטות גידול שונות, ובהסתמך על החלטה של ועדה מדעית של האיחוד האירופי[92], הגיעו למסקנה שבלולי כלובים (פשוטים ומאובזרים) יש פחות סבל מאשר בלולי רצפה ובלולי בחופש[93]. לכן ,בהנחה שהרב הנ"ל התכוון ללולי כלובים בשימוש במילה "מתועש" הוא אינו צודק.

יש להדגיש שהאיחוד האירופי ו-"30 מדינות ברחבי העולם" לא אסרו שימוש בכלובי סוללות אלא דרשו לולי כלובים מאובזרים.

מאמר אחד משווה משק משפחתי לעומת "factory farm". בארצות הברית 96% מהמשקים החקלאיים הם משקים משפחתיים וזה נכון גם למשקי תרנגולות[94]. בישראל הרוב הגדול של משקי תרנגולות ובמיוחד מטילות הם משקים משפחתיים[95].

לא ידוע לדר' ברמן על מקרים שהציפורניים של המטילות גדלו מסביב לברזלי הכלובים.

בלולים שהכלובים בנויים אחד על השני יש סרט נע שמפריד ביניהם להוציא את ההפרשות של התרנגולות ובלולים שאין סרט נע, הכלובים הם לא אחד מעל השני ולכן אין מקרה שההפרשות נופלות על תרנגולות אחרות.

בלול המטופל נכון אין "לכלוך של הפרשות" בכל מקום ובלול שלא מטופל נכון, גם בלולי חופש, זה יכול להיות נכון. באופן כללי יותר קל להחזיק לול עם כלובים נקי מאשר לול חופש[96].

מעניין לשים לב לנוסח של חלק מהמאמרים שנכתב בהם "כל מדינות האיחוד האירופי ומדינות אחרות באמריקה עברו ללולים מתקדמים יותר". כנראה הכותבים נקטו במכוון במילים "לולים מתקדמים יותר" ולא "כלובים מתקדמים יותר" כדי שהקורא לא יגיע למסקנה הנכונה שיש כלובים העומדים בדרישות מדינות אלו.

המלצה לצרוך בשר וביצים רק מתרנגולות שגודלו בתנאי חופש זה חוסר אחריות משלוש סיבות: 1. השינוי יעלה את מחיר הבשר וביצים לצרכן, 2. השינוי אולי יעלה את מספר הטריפות, 3. לא ברור שיקטין את סבל העופות.

 

  1. הובלה לשחיטה

ציטוטים מהספרות העממית

"הוא הובל בתנאים מחפירים לשחיטה חסרת מצפון ולב אחרי שעות ולפעמים ימים של המתנה בארגזים עם פתחי אוורור מועטים"[97]

“Many (broilers) die during transportation from suffocation and starvation”[98]

האמת:

יש תקנה בישראל שכתוב בה "(א) לא יוביל אדם עופות, אם משך ההובלה עולה על (1) שש שעות – לעופות המובילים לשחיטה; (2) שמונה שעות – לעופות אחרים. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) משך ההובלה לא יעלה על ארבע שעות אם ההובלה מתבצעת בין השעות 10:00 ל-17:00 בתקופה שבין 1 במאי ו-30 באוקטובר כל שנה". בשנים האחרונות יש מערכת מחשוב שאחד ממטרותיה לבדוק שאוכפים תקנה זאת. בנוסף הוכשרו משגיחים לאכיפת התקנה.[99]

פתחי האוויר בכלובים הם בערך חמישים אחוז משטח הכלוב.[100]

בסיכום עשרות סקרים בעולם של תמותת בזמן הובלת פטמים למשחטה התמותה הממוצע הייתה 0.2%.[101]

בתצפית אחת שדר' ברמן ביצע בישראל במשך חודש, שבא הובילו 1,491,170 פטמים ב-326 משאיות, אחוז התמותה הממוצע הייתה 0.8%.

 

  1. אור בלולים

ציטוט מהספרות העממית

"התאורה החזקה בלולים המחקה את אור היום גם בלילה ע"מ לזרז את קצב ההטלה של התרנגולות"[102]

האמת

ממה שכתוב אפשר להבין שמשאירים אור בלול כל הלילה. למעשה מוסיפים אור בתחילת הלילה ובסופו כדי לתת את אותן שעות אור שיש ביום הכי ארוך בשנה (כ-16 שעות אור). לשאר הלילה חשוב לתת חושך. המטרה של תוספת אור הוא לא "לזרז את קצב ההטלה" אלא להאריך את תקופת ההטלה.

 

חלק ג- נושאים נוספים

  1. גנטיקה

ציטוטים מהספרות העממית

"המטילות הן תוצר של ברירה גנטית מלאכותית, שהקנתה להן את התכונה להטיל ביצים גדולות במיוחד, בתדירות גבוהה במיוחד, ולתהליך הזה יש השפעות בריאותיות שליליות ביותר"[103]

"האם היא (ההלכה) מתירה את העיוותים הגנטיים בפטמים, כדי שיפתחו חזה ענק ורגליים קצרות, עובדה הגורמת לקריסת גופם?"[104]

"industrial farms brimming with birds that have been genetically engineered…”[105]

האמת:

דיברנו כבר על השימוש במונחים כמו "השפעות בריאותיות שליליות ביותר" ו-"קריסת גופם" פשוט לא נכונים, בייחוד בשל העובדה כי המגדל מעוניין שכמה שיותר עופות יגיעו חיים אל "קו הסיום".

כאן מדברים על "ברירה גנטית מלאכותית" ו"עיוותים גנטיים" כאילו ששיטת ההשבחה הגנטית שמשתמשים בו היום היא חדשה ולא טבעית. חייבים להדגיש שנכון להיום אין שימוש בהנדסה גנטית בטיפוח העוף. השיטה ה"מלאכותית" שמשתמשים בה הוא שיטה שמשתמשים בא כבר אלפי שנים ושנתן לנו את כל הפירות והירקות שאנו אוכלים ("עיוותים גנטיים" בפירות, עלים ושורשים!)[106] ושנתן לנו את התרנגולת המסורתית שהסתובבה חופשית במשק האידיאלי מספרי הילדים. כדוגמה, בשיטה הזאת פשוט בוחרים בצמח שיש לו את השורש הכי עבה לייצור הדור הבא ואחרי הרבה דורות קבלו את הגזר שלנו. אותו דבר בדיוק נעשה בתרנגולות שבוחרים את אלו שגדלים הכי מהר או שמטילות הכי הרבה ביצים. לפי פרופ'' פליקס ז"ל מאוניברסיטה העברית זה העיקרון שהשתמש בו יעקב אבינו בבחירת העיזים והכבשים שלו[107]. שיטת הטיפוח הגנטי תפסה תאוצה מאז גילוי חוקי התורשה על ידי מנדל לפני כ 200 שנה.

 

  1. דם בביצים

ציטוטים מהספרות העממית

"הביצים עצמן עוברות שיקוף וביצה שנמצא דם בשיקוף נפסלת (3000 – 2500: 1 ביצים)"[108]

"למעשה כיוון שמסעדות וקונדיטוריות מקבלות לא פעם עודפי בביצי ממדגרות הכוללים ביצים מופרות, ראוי לבדוק את הביצים ואם נמצא דם הביצה אסורה"[109]

האמת:

כאן המחבר טועה לכיוון טובת העוף המודרני. לפי נתונים שהתקבלה מחברת היילין, הספק השני בגודלה של מטילות למדינת ישראל, מספר הביצים עם דם לפני השיקוף הוא כ-7 ביצים מתוך 3,000 ביצים לבנות ו- 150 מתוך 3,000 ביצים חומות.

הנוהל לשלוח ביצים ממדגרות הכוללים ביצים מופרות למסעדות וקונדיטוריות היה מצוי לפני ארבעים שנים. היום הוא נדיר ויתכן שלא קיים בכלל[110]. זה גם נגד החוק[111].

 

  1. אנטומיה של הקנה והוושט

ציטוט מהספרות העממית

"בעוד שבבעלי חיים טמאים הקנה והוושט רחוקים זה מזה, הרי שבבעלי החיים הכשרים בלא יוצא מן הכלל, הקנה והוושט צמודים"[112]

האמת:

לא ברור מה הייתה מטרת המחבר בהצהרה זאת אבל זה פשוט לא נכון. בסוס[113] ובכלב[114] (שני בעלי חיים טמאים לכל הדעות) הקנה והוושט צמודים אחד לשני וכנראה זה המצב בכל היונקים ובעלי הכנף. חשוב להדגיש את זה שמא מישהו בעתיד יגיד שקנה וושט צמודים זה סימן של בעל חיים כשר.

 

  1. צבע ביצים

ציטוט מהספרות העממית

"צבע הביצים מושפע מתנאים סביבתיים שונים"[115]

האמת:

לא ברור מה הייתה מטרת המחבר בהצהרה זאת אבל זה אינו נכון. הגורם העיקרי של צבע ביצה הוא מין (species) וגזע של העוף[116].

 

  1. איכות הסביבה

ציטוט מהספרות העממית

"ע"פ דוח הסביבה של הרשות להגנת הסביבה של האו"ם גידול בעלי חיים לחלב ולבשר הוא הגורם הגדול ביותר כיום בעולם של יצור גזי חממה ולהתגברות התחממות כדור הארץ...בכדי להפיק ק"ג בשר נחוצים פי 7-5 ק"ג חלבונים מהצומח להאכלת בעל החי"[117]

האמת:

הציטוט הזה מטעה במאמר על העוף המודרני. לפי האו"ם, בהשוואה לגידול בעלי חיים אחרים, לעוף יש תוצאות טובות על הגנת הסביבה (הטובות ביותר למעט דגים) וזה בעיקר בגלל נצילות המזון של הפטם. כדי להפיק ק"ג בשר עוף נחוצים רק 1.7 ק"ג גרעינים מהצומח! כמו כן השימוש שלו בקרקע (ק"ג בשר למטר רבוע) יותר טוב מבעלי חיים אחרים. [118] העוף אינו יצרן גדול של גזי חממה.

 

מסקנות

לאחר כל מה שכתבנו נשארת השאלה 'מנא הני מילי', ולאחר בדיקת המציאות לעומקה אנחנו נשארים עם השאלה.

עורכים ורבנים שמקפידים לאמת כל מילה שכותבים בכתבי עת מקצועיים כמו שו"תים או פרסומים אקדמיים, משום מה אינם מקפידים על כך כשמדובר בכתבי עת עממיים כמו עלוני שבת או עיתונים. הכותבים מרגישים חופשיים לכתוב דברים שלא רק שהם אינם נכונים, אלא הם יכולים אף להזיק לאחרים. אין אנחנו רוצים להגיד שאין בעיות בגידול עופות גם מבחינת צער בעלי חיים, אבל יש לשפר רק מה שצריך שיפור.

 

סיכום:

  • א. לא נותנים הורמונים לעופות בכלל.
  • ב. לבשר וביצת העוף יש ערך תזונתי גבוה ללא אנטיביוטיקה. (במיעוט העופות יש שאריות לא משמעותיות).
  • ג. אין יתרון תזונתי באכילת ביצי חופש או ביצים אורגניים.
  • ד. מי שיש אלרגיה לביצים אין לאכול ביצי שליו.
  • ה. עוף פטם עומד על הרגליים חלק קטן מהיום ויש לו רגליים חזקות.
  • ו. העוף המודרני בריא יותר מהעוף המסורתי ומעוף הבר, ושיעור התמותה שלו נמוך יותר.
  • ז. המטילות בכלובים מאובזרים בריאות יותר ושיעור התמותה שלהן פחות מעופות משל עופות חופש. ייתכן שהן אף סובלות פחות.
  • ח. מבין המקורות לחלבון מהחי העוף הוא הבעל חיים הכי ידידותי לסביבה (למעט דגים).
  • ט. יש מה לשפר בגידול עופות בנוגע לצער בעלי חיים, ומוסדות הענף והממשלה חייבים להמשיך בכיוון זה, כפי שעשו בעבר.
  • י. חכמים היזהרו בדבריכם. אין להגיד או לכתוב דברים שאינם במומחיות שלכם.

 

 

[1] השבת צהר, תרומה ה'תשס"ח עלון מס' 183 'נא להכיר: העוף המודרני בישראל' עמ' 6.

[2] השבת צהר, תרומה ה'תשס"ח עלון מס' 183 'נא להכיר: העוף המודרני בישראל' עמ' 6.

[3] מקור ראשון, דיוקן, כ"ד שבט ה'תשע"ב, גיליון 758, 'כשר, אבל' עמ' 21.

[4] לד"ר ברמן יש ניסיון של למעלה מ-42 שנים בטיפול במשקי עופות בכל הארץ, ועשרות אלפי ביקורים במשקים אלו. ד"ר ברמן הוא וטרינר מומחה למחלות עופות. בעברו ניהל מעבדות אבחנה למחלות עופות באזורים שונים בישראל ושימש בתפקיד רופא ראשי למחלות עופות בפועל במשך שנה. הוא בעל תואר שני בבריאות הציבור.

[5] דברים ד' ט"ו.

[6] השבת צהר, תרומה ה'תשס"ח מספר 183 "נא להכיר: העוף המודרני בישראל" דף 6

[7] השבת צהר, י"ז אדר א' ה'תשס"ח, מספר 185 "העוף המודרני – חלק ג' / 'צומת הגידים' – מה זה?" דף 6. המשפט הזה נכתב כתיקון לציטוט הקודם עקב מכתב הערות מדר' ברמן. אבל במקום לתקן ולכתוב ' הם אינם מוזנים ומטופלים בהורמוני גדילה' נכתב 'אין הזרקה של הורמוני גדילה בעופות' כאילו שזריקות אין אבל עדין 'מוזנים'

[8] השבת צהר, ט"ז סיון ה'תש"ע, מספר 298 "על כשרות, מוסר וצער בעלי חיים" דף 6.

[9] השבת צהר, ט"ז סיון ה'תש"ע, מספר 298 "על כשרות, מוסר וצער בעלי חיים" דף 6.

[10] צהר לשבת, ד' אלול ה'תשע"ג, מספר 459 "כשרות העוף בישראל"

[11] מקור ראשון, מוצ"ש, ה' תשרי ה'תשע"ז מדור יורה דעה, "כפרה? עוונות!" דף 20

[12] Hakirah, The Flatbush Journal of Jewish Law and Thought, 24, 2018, “Why is there no kosher meat or poultry that is certified humane?” pg 175 כתב עת זה הוא לא ספרות עממית ורוב המאמר מבוסס על מקורות. בכל זה יש ציטוטים ללא מקור ונתייחס רק להם.

[13] ידע אישי.

[14] חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, תשע"ד-2014, תקנות הפיקוח על מזון לבעלי חיים (חומרי גלם אסורים וחומרים מזיקים), התשע"ה-2015

[15] https://www.oftov.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8/63/%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%A3-LOVE

[16] Winter and Funk, 1951, Poultry Science and Practice, “Chemical caponizing” pg. 205. Fermor, 1955, Good Poultry Keeping, “Table poultry” pg. 135, Card and Nesheim,1966, Poultry Production, “other endocrine effects” pg. 47.

[17] Hakirah, The Flatbush Journal of Jewish Law and Thought, 25, 2018, “Kosher and Ethical Animal Products” pg. 19

[18] השבת צהר, ט"ז סיון ה'תש"ע, מספר 298 "על כשרות, מוסר וצער בעלי חיים" דף 6

[19] הסעיף הזה והבא אחריו מתייחס לנתונים מארה"ב. לא מצאנו נתונים מישראל אבל בהתחשב בזה שהפטמים שמגדלים בישראל הם אותם הפטמים שמגדלים בארה"ב ושיטות הגידול הן זהות, אפשר להניח שהנתונים הם דומים.

[20] USDA The Yearbook of agriculture 1959, A table of food values pg. 246, https://www.fsis.usda.gov/shared/PDF/Chicken_Turkey_Nutrition_Facts.pdf

[21] https://www.backyardchickens.com/threads/where-do-chickens-store-fat.1071200/

[22] http://www.thepeoplehistory.com/50sfood.html הפאונד הוא כ450 גרם.

[23] https://www.nationalchickencouncil.org/about-the-industry/statistics/wholesale-and-retail-prices-for-chicken-beef-and-pork/

[24] http://www.in2013dollars.com/us/inflation/1950

[25] https://www.bestfoodfacts.org/farm-raised-chickens-hormones-antibiotics/

[26] אנטיביוטיקה המשמשת לטיפול בבני אדם ובעלי חיים.

[27] http://www.fao.org/fao-who-codexalimentarius/sh-proxy/en/?lnk=1&url=https%253A%252F%252Fworkspace.fao.org%252Fsites%252Fcodex%252FStandards%252FCXM%2B2%252FMRL2e.pdf

[28] https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/dovrut/publication/2019/Pages/Seker_Sheeriot_2018.aspx

[29] תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקת שאריות ביולוגיות), תשנ"ד-1994

[30] https://animaldiversity.org/accounts/Gallus_gallus/

[31] לוין, מ. גדול עופות, 1927, דף 122.

[32] ידע אישי

[33] שבת בשבתו, מקץ ה'תש"ע, מספר 1303 "צער בעלי חיים וביצי חופש" דף 5.

[34] מקור ראשון, יומן, ה' אדר ה'תש"ע גיליון 654 "ביצים קשות מאוד" דף 27

[35] מקור ראשון, יומן, ה' אדר ה'תש"ע גיליון 654 "ביצים קשות מאוד" דף 26

[36] Schoeters and Hoogenboom, 2006 "Contamination of free-range chicken eggs with dioxins and dioxin-like polychlorinated biphenyls", Molecular Nutrition and Food Research, 50(10):Pg. 908

[37] השבת צהר, ט"ז סיון ה'תש"ע, מספר 298 "על כשרות, מוסר וצער בעלי חיים" דף 15

[38] Smith-Spangler C1, Brandeau MLHunter GEBavinger JCPearson MEschbach PJSundaram VLiu HSchirmer PStave COlkin IBravata DM. 2012, "Are organic foods safer or healthier than conventional alternatives?: a systematic review” Annals of Internal Medicine 157(5) pg. 348

[39] De Vries, Kwakkel and Kijlstra, 2006 “Dioxins in organic eggs: a review”, NJAS – Wageningen Journal of Life Sciences, 54(2) pg. 207

[40] נופשים, י"ז שבט ה'תשע"ח, גיליון 87, "ביצת הפתעה" דף 6

[41] Contreras, Munoz, Mateos, Martin, Martinez and Lombardero, 2008, “Allergy to quail’s egg without allergy to chicken’s egg. Case report@,Allergol st Immunopathol 36(4) pg. 234, https://www.allergicliving.com/experts/are-quail-eggs-safe-for-egg-allergy/

 

[42] השבת צהר, ט"ז סיון ה'תש"ע, מספר 298 "על כשרות, מוסר וצער בעלי חיים" דף 6. (שגיאות לשון במקור)

[43] השבת צהר, תרומה ה'תשס"ח מספר 183 "נא להכיר: העוף המודרני בישראל" דף 6

[44] צהר לשבת, שופטים ה'תשע"ג מספר 459 "כשרות העוף בישראל" דף 10

[45] Andrews, Omed and Phillips, 1997, “The effect of a single or repeated period of high stocking density on the behaviour and response to stimuli in broiler chickens”, Poultry Science 76(12) pg. 1655

[46] השבת צהר, תצוה ה'תשס"ח מספר 184 "העוף המודרני חלק ב' – חיסוני אפרוחים" דף 8

[47] השבת צהר, תרומה ה'תשס"ח מספר 183 "נא להכיר: העוף המודרני בישראל" דף 6

[48] השבת צהר, תזריע-מצורע ה'תש"ע מספר 292 "על "חומרות". "מהדרין" וכשרות העוף" דף 10

[49] ידע אישי, דר' ברמן היה נוכח בדיון בביתו של הרב הראשי בשנת ה'תשל"ז.

 [50] שו"ת יביע אומר חלק ז' – יו"ד סימן ג.

[51] השבת צהר, תרומה ה'תשס"ח מספר 183 "נא להכיר: העוף המודרני בישראל" דף 6, צהר לשבת, שופטים ה'תשע"ג מספר 459 "כשרות העוף בישראל" דף 10

[52] השבת צהר, ט"ז סיון ה'תש"ע, מספר 298 "על כשרות, מוסר וצער בעלי חיים" דף 6 (שגיאות לשון במקור)

[53] Jewish Telegraphic Agency Jan 17 2016

[54] Havenstein, Ferket, Scheideler and Rives, 1994, “Carcass composition and yield of 1991 vs 1957 broilers when fed “typical”1957 and 1991 broiler diets”, Poultry Science 73(12) pg1795

[55] Havenstein, Ferket, and Qureshi, 2003, “Carcass composition and yield of 1957 versus 2001 broilers when fed representative 1957 and 2001 broiler diets”, Poultry Science 82(10) pg1509

[56] השבת צהר, ט"ז סיון ה'תש"ע, מספר 298 "על כשרות, מוסר וצער בעלי חיים" דף 6

[57] השבת צהר, תצוה ה'תשס"ח מספר 184 "העוף המודרני חלק ב' – חיסוני אפרוחים" דף 8

[58] צהר לשבת כ"ה אלול ה'תשע"ד, מספר 462 "העוף בישראל, חלק ב' חיסוני עופות" דף 8

[59] בר-שיח המגזין של אוניברסיטת בר אילן, תשרי ה'תשע"ח, גיליון 4 "הביצה, התרנגולת והלכות כשרות" דף 18

[60] בר-שיח המגזין של אוניברסיטת בר אילן, תשרי ה'תשע"ח, גיליון 4 "הביצה, התרנגולת והלכות כשרות" דף 18

[61] Jewish Telegraphic Agency, Jan 17 2016

[62] Vangilder, “Population dynamics”,1992, The Wild Turkey, Biology and Management, pgs. 150-155

[63] Winter and Funk, 1951, Poultry Science and Practice, “Poultry Farm Management” pg. 484

[64] Winter and Funk, 1951, Poultry Science and Practice, “Poultry Farm Management” pg. 494-498

[65] Barger and Card, 1943, Diseases and Parasites of Poultry, “The problem of disease control”, pg. 26-27

[66] אורי, דוד, "גידול תרנגולות" 1954 מחלות ומזיקים דף 191

[67] http://www.hylinena.com/UserDocs/products/Lohmann_LSL-Lite.pdf pg.32

[68] https://www.nationalchickencouncil.org/about-the-industry/statistics/u-s-broiler-performance/

[69] "משק העופות" אוגוסט-ספטמבר 2019 דף 28

[70] Elson, 2015, World’s Poultry Science Journal, “Poultry welfare in intensive and extensive production systems” Vol. 71, pg.453.

[71] תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפול, הפצה, רביה וגידול של עופות), תשמ"א-1981, תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), תשמ"א-1981

[72] ידע אישי

[73] Fossum,Jansson, Etterlin and Vagsholm, 2009, “Causes of mortality in laying hens in different housing systems in 2001 to 2004”, Acta Veterinaria Scandinavica 51:3

[74] ידע אישי

[75] Saif, Diseases of Poultry, 2008

[76] מקור ראשון, דיוקן, כ"ד שבט ה'תשע"ב, גיליון 758, "כשר, אבל" דף 21

[77] מקור ראשון, יומן, ה' אדר ה'תש"ע גיליון 654 "ביצים קשות מאוד" דף 26

[78] שבת בשבתו, מקץ ה'תש"ע, מספר 1303 "צער בעלי חיים וביצי חופש" דף 5

[79] שבת בשבתו, מקץ ה'תש"ע, מספר 1303 "צער בעלי חיים וביצי חופש" דף 5

[80] Hakirah, The Flatbush Journal of Jewish Law and Thought, 24, 2018, “Why is there no kosher meat or poultry that is certified humane?” Pg. 174

[81] Hakirah, The Flatbush Journal of Jewish Law and Thought, 24, 2018, “Why is there no kosher meat or poultry that is certified humane?” Pg. 176

[82] Hakirah, The Flatbush Journal of Jewish Law and Thought, 24, 2018, “Why is there no kosher meat or poultry that is certified humane?” Pg. 176

[83] מקור ראשון, מוצ"ש, ה' תשרי ה'תשע"ז מדור יורה דעה, "כפרה? עוונות!" דף 20

[84] בר-שיח המגזין של אוניברסיטת בר אילן, תשרי ה'תשע"ח, גיליון 4 "הביצה, התרנגולת והלכות כשרות" דף 19

[85] ברמן, בדיקת גורמי סיכון לנגיעות להקות תרנגולות המטילות ביצים למאכל, בחיידק סלמונלה אנטריטידיס, חיבור לשם קבלת התואר מוסמך בבריאות הציבור 2005, דף 38

[86] COUNCIL DIRECTIVE 1999/74/EC of 19 July 1999 laying down minimum standards for the protection of laying hens,

https://efsa.onlinelibrary.wiley.com/doi/epdf/10.2903/j.efsa.2005.197

[87] תקנות להסדרת תוצרת אורגנית (תוצרת אורגנית מן הצומח – ייצורה ומכירתה), תשס"ח-2008

[88] https://unitedegg.com/facts-stats/

[89] COUNCIL DIRECTIVE 1999/74/EC of 19 July 1999 laying down minimum standards for the protection of laying hens

[90] ידע אישי, דר' ברמן היה נוכח בישיבות של ועדת החינוך של הכנסת. מקור ראשון, דיוקן, כ"ד שבט ה'תשע"ב גיליון 758 "כשר, אבל" דף 22

[91] מערכת מחשוב של המעבדות לבריאות העוף, המועצה לענף הלול

[92] The EFSA Journal (2005) 197, 1-23, The welfare aspects of various systems of keeping laying hens

[93] Elson, 2015, World’s Poultry Science Journal, “Poultry welfare in intensive and extensive production systems” Vol. 71, pg.449.

[94] https://nifa.usda.gov/family-farms

[95] ידע אישי.

[96] ידע אישי

[97] מקור ראשון, מוצ"ש, ה' תשרי ה'תשע"ז מדור יורה דעה, "כפרה? עוונות!" דף 20

[98] Hakirah, The Flatbush Journal of Jewish Law and Thought, 24, 2018, “Why is there no kosher meat or poultry that is certified humane?” Pg. 176

[99] תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת עופות), תשע"ב-2011

[100] ידע אישי

[101] Weeks, Claire. (2007). Poultry handling and transport. Livestock Handling and Transport: Third Edition. Pg. 6

[102] השבת צהר, ט"ז סיון ה'תש"ע, מספר 298 "על כשרות, מוסר וצער בעלי חיים" דף 6

[103] בר-שיח המגזין של אוניברסיטת בר אילן, תשרי ה'תשע"ח, גיליון 4 "הביצה, התרנגולת והלכות כשרות" דף 18

[104] מקור ראשון, שבת, דברים ה' תשע"א, "רחמיו על כל מעשיו" דף 21

[105] Jewish Telegraphic Agency, Jan 17, 2016

[106] Zohary, Hopf, Weiss, 2013, domestication of plants in the old world

[107] י' פליקס, בתוך: מ' הרן (עורך), עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב תשס"ב, עמ' 180‑183.

 

[108] נופשים, ל' תשרי ה'תשע"ח, גיליון 72, "הביצה והתרנגולת" דף 6

[109] נופשים, ל' תשרי ה'תשע"ח, גיליון 72, "הביצה והתרנגולת" דף 6

[110] ידע אישי.

[111] חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד-1963 סעיף 1.

[112] נופשים, ד' חשון ה'תשע"ח גיליון 73, "שחיטה וצער בעלי חיים" דף 6

[113] Sisson and Grossman, 1953, “The Anatomy of the domestic animals”, pg.649

[114] Miller, Christensen and Evans, 1964, “Anatomy of the dog” pg.825

[115] נופשים, ל' תשרי ה'תשע"ח, גיליון 72, "הביצה והתרנגולת" דף 6

[116] Romanoff and Romanoff, 1949, “The Avian Egg” pg.97

[117] השבת צהר, ט"ז סיון ה'תש"ע, מספר 298 "על כשרות, מוסר וצער בעלי חיים" דף 15

[118] http://www.fao.org/ag/againfo/home/events/bangkok2007/docs/part2/2_2.pdf pg 23, National Geographic June 2014, http://www.fao.org/3/a0701e/a0701e07.pdf pg. 275