זריעת בצלצלים ליד תורמוס

זריעת בצלצלים ליד תורמוס

ניתוח השאלה ממספר נקודות על זריעת בצלצלים בסמוך לתורמוס שמגדלים אותו לזבל ירוק ולא למאכל

הרב שמעון בירן הי"ד | אמונת עיתך אייר-סיון תשנ"ה

 

בס"ד, כ"ה חשון תש"ן.

לכבוד,

החבר מיכאל אבן-אש,

קיבוץ נצרים,

יברכך ה'!

 

שאלת על זריעת בצלצלים בסמוך לתורמוס שמגדלים אותו לזבל ירוק ולא למאכל. יש לנתח שאלה זו ממספר נקודות:

 

1. אלו סוגי ירקות מתחייבים בכלאיים?

הנקודה הראשונה שבדקנו, האם אוכל, שאינו נאכל על ידי בני אדם, מתחייב בכלאיים?

הרמב"ם (כלאיים פ"א ה"ד) כותב:

אין אסור משום כלאי זרעים, אלא הזרעים הראויין למאכל אדם. אבל עשבים המרים וכיוצא בהן, מן העיקרין שאינן ראויין אלא לרפואה וכיוצא בהן - אין בהן משום כלאי זרעים.

הראשונים נחלקו האם כשראוי למאכל בהמה גם כן יש איסור כלאיים. הדעה הקיצונית ביותר היא, ש"כל דבר שרוצה בקיומו - אסור זה בזה ואפילו אם רוצה בקיומו למאכל בהמה". (ויש לעיין עוד בספר חוקות שדה עמ' ד בהע' ז).

אלא שכל הדיון הזה הוא לא רלוונטי, שכן התורמוס ראוי למאכל אדם. בגמרא מופיע מאכל התורמוס פעמים רבות. זה דרש הכנה מאומצת, כפי שנאמר בגמרא (ברכות לח ע"ב):

ההוא תורמוסא דשלקי ליה שבע זמנין בקדרה, ואכלי ליה בקנוח סעודה... מברכין עלויה בורא פרי האדמה.

ומסביר פרופ' פליקס ("כלאי זרעים והרכבה" עמ' 89):

בתקופה העתיקה היה התורמוס מזון חשוב, אלא שבגלל מרירותם של הזרעים, נזקקו לשרותם במים או לשולקם פעמים אחדות ולשפוך את מימיהם. בימינו הצליחו לברר תורמוס שזרעיו אינם מרים, אך הוא נזרע בעיקר כזבל ירוק.

מכאן המסקנה ברורה שגם כשמדובר היום על "זנים" "לאכילה" או "לזרעים", מבחינתנו  הם היינו הך, וראויים למאכל אדם.

 

2. האם "ראוי" למאכל אדם או "עומד" למאכל אדם

הנקודה השניה היא, שהיום, כמובן, אין איש שאוכל תורמוס בסעודה. כלומר, התורמוס "ראוי" למאכל אדם, אך אינו "עומד" למאכל אדם. האם עדיין חייב בכלאיים?

הרמב"ם מתבטא בלשון "הראויין למאכל אדם" , והאחרונים העתיקו לשון זה. אך אין מכאן הוכחה ברורה, כי אולי בטרמינולוגיה של הרמב"ם, התכוון דווקא למה שאנחנו קוראים "עומד".

פנינו לרב שאול ישראלי שליט"א, והוא פסק באופן חד משמעי (לפחות בעניני כלאיים), שהגדר הקובע הוא שיהיה ראוי למאכל, ואפילו שאין איש בעולם שנוהג היום לאכול את הגידול הזה.

נמצינו למדים, שבשני השדות הסמוכים של בצלצלים ותורמוס, אפילו תורמוס לזבל ירוק יש בו משום כלאיים. (ויש עוד לעיין בסוגיה של זורע על מנת לקצור לפני שיוציא פירות: עיין חוקות שדה עמ' ג-ד, תלמי שדה ס"ק ה, ובחזו"א, כלאיים סי' ה ס"ק טו).

 

3. כמה יש להרחיק?

אנו מניחים שמדובר על שטחים  של לפחות 4.90 מטר על יותר מכך. שהם מוגדרים כ"שדה".

בין שדה קטניות לבין שדה ירק  יש להרחיק שיעור של "בית רובע", שהוא 10.2 אמה על 10.2 אמה. במידות שלנו, ההרחקה צריכה להיות  ע"י ריבוע ריק של 5 על 5 מ' בערך, כאשר המרחק מצטמצם והולך לקראת הקצה, בצורת "ראש תור".

 

4. סיכום

בין שדה בצלצלים לבין שדה של תורמוס לזבל ירוק, יש להרחיק בצד אחד ריבוע של 5 על 5 מ', ולצמצם את המרחק בהדרגה לקראת הצד השני.

 

בברכה,

 

שמעון בירן

מכון התורה והארץ

נווה דקלים