משנה לשנה

משנה לשנה

המאמר שלפנינו עוסק בעניין מעשר עני

הרב דורון ותקין | אדר ב'-ניסן תשס"ה

בפתח עומדת שנה חדשה, השנה הבאה עלינו לטובה תהיה לפי חשבון השנים, השנה השלישית לשמיטה – שנת מעשר עני. מעשר עני עומד במקום מעשר שני, שאכילתו ע"י הבעלים הייתה בקדושה בירושלים. ללמדנו עד כמה הנתינה לעניים חשובה, כמו אכילת המעשר והקורבנות בירושלים. כדברי המדרש על הסמיכות בין מתנות עניים למצוות החגים שבפרשת אמור (ספרא אמור פר' י אות יב): "ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך ולקט קצירך לא תלקט, אמר רבי אוורדימס ברבי יוסי וכי מה ראה הכתוב ליתנה באמצע הרגלים פסח ועצרת מיכן וראש השנה ויום הכיפורים מיכן, אלא ללמד שכל מי שהוא מוציא לקט שכחה ופיאה ומעשר עני מעלים עליו כאילו בית המקדש קיים, והוא מקריב קרבנותיו לתוכו...".

ספר החינוך במצוות מעשר עני (תעד) כותב: "משרשי המצוה בעניין זה מה שכתבתי במצות הלוואה לעני". במצות הלוואה (סו) כתב: "שורש המצוה, שרצה האל להיות ברואיו מלומדים ומורגלים במידת החסד והרחמים, כי היא מדה משובחת, ומתוך הכשר גופם במידות הטובות יהיו ראויים לקבלת הטובה, כמו שאמרנו שחלות הטוב והברכה לעולם על הטוב לא בהפכו, ובהיטיב השם יתברך לטובים יושלם חפצו שחפץ להיטיב לעולם. ואם לאו מצד שורש זה הלא הוא ברוך הוא יספיק לעני די מחסורו זולתנו, אלא שהיה מחסדו ברוך הוא שנעשינו שלוחים לו לזכותנו".

ממעלות הצדקה כותב הרמב"ם (הל' מת"ע פ"י ה"א): "חייבין אנו להיזהר במצות צדקה יותר מכל מצות עשה, שהצדקה סימן לצדיק זרע אברהם אבינו שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו לעשות צדקה, ואין כסא ישראל מתכונן ודת האמת עומדת אלא בצדקה שנאמר בצדקה תכונני, ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה שנאמר ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה". 

ניתן לנצל את מצוות מעשר עני לעזרה וסיוע ממשי במצב הכלכלי הקשה בו שרויה החברה הישראלית היום. ישנם משקים או מגדלים, כמותם גם אנשים פרטיים שיש ברשותם פירות מעשר עני (כגון: מגינות וחצרות פרטיים), שהתארגנו לרכז את המעשר ע"י גבאי צדקה או חברה של חסד, והמעשר מועבר לנזקקים ומסייע באופן משמעותי ומורגש. הללו נותנים את המעשר באמצעות בית האוצר שליד מכון התורה והארץ, וכמוהו ישנם עוד גופים שניתן להיעזר בהם כדי לקיים מצוה חשובה זו. לכן כדאי להיערך לקראת השנה הבעל"ט, ולחדש מנוי בקרן מעשרות, הן לחקלאים והן לאנשים פרטיים.

 

בזכות מצוות חסד זו יתקיימו בנו דברי הראשונים שכל המרחם ירחמו עליו מן השמים, ולפי האופי העממי של עם ישראל להרבות זכויות וצדקות, תתקרב גאולתם של ישראל בחסד וברחמים. כשם שאנחנו נרחם על עם עני ואביון, יחוס וירחם עלינו בורא עולם בימי הדין והסליחות לגאולה שלמה, וקיבוץ נדחינו ובנין ארץ ישראל בישועה קרובה.

 

בגיליון מורחב זה אנו חוצים מעברי זמנים: בין מעשר שני למעשר עני, בין שנת תשס"ג לשנה החדשה תשס"ד. נעסוק בבעיות קרובות של מעשר עני: הרה"ג יעקב אריאל שליט"א מרחיב את הדיבור על האפשרות הדחוקה של קיום נתינת מעשר עני במתנה ע"מ להחזיר, כשבעצם בסופו של דבר, אמנם העני איננו מקבל את חלקו, אבל הנהנים מהפירות לא עוברים על גזל העניים, שהוא איסור תורה חמור. כמובן שפתרונות אלו, כפי שכותב הרב, הם פתרונות דחוקים לעומת קיום מצוות הצדקה לכתחילה. במאמר נוסף הרב אהוד אחיטוב מסביר את היעילות והקושי בקיום נתינת המעשר לעניים, והצעות הפיתרון ע"י הלוואה מראש, כנהוג בקרן המעשרות.

 

מעבר נוסף בין הזמנים מוצא את מקומו בגיליון זה, המעבר בין השנים ותקופת החגים הממשמשת ובאה, על כן חברו יחדיו מאמר על הלכות ת"ח בט' באב שחובר ע"י הרב עמיחי,  עם מאמר על חג הסוכות – תיקון סכך שנשמט ממקומו בחג או בשבת חוה"מ, מאמר שנכתב ע"י הרב יעקב אפשטיין.

גיליון זה מתייחד במאמר של הרב פיקסלר על אפשרות להסביר בפיה"מ לרמב"ם שיש שיעור לתרומה מהתורה, ועליו חונה תגובתו הממצה של הרב אהוד אחיטוב מדוע אי אפשר לומר כן ברמב"ם.

 

בברכת שנה טובה לעם היושב בציון, שיתחדש בכוחות חדשים ורעננים להיאחז בארץ, בטוב טעם ודעת אלוקים.