נשיא לעם ישראל

נשיא לעם ישראל

בחודש שבו אנו חוגגים על גאולתנו ועל פדות נפשינו, ובו אנו צועדים לקראת החגיגה על שחרורה של ירושלים, אנו עוסקים רבות במדינה ובמשמעותה, ואף עם ישראל עוסק בהרחבה בבחירת נשיא המדינה הבא, מה אנו יכולים ללמוד ביחס לנשיא?

הרב יצחק גרינבלט | אייר תשע"ד

זכינו שאחד מהספרים המיוחדים, הארוכים והמקיפים שנכתבו ביחס להלכה ולמדינה, כתב אחד מגדולי הפוסקים בדור האחרון, הרב וולדנברג, בעל שו"ת ציץ אליעזר. ידוע הוא מספריו המופלאים, המלאים בבקיאות מדהימה ויחד עימה גם העמקה רבה ויכולת פסיקה מיוחדת. ואף שספר זה לא היה מצוי במשך השנים, אחר פטירתו זכה להדפסה מחודשת, ושוב נפתח בפנינו הצהר להיפגש עם הדברים, ללמוד אותם ולהשתמש בהם ללימודנו את נושאי המדינה.

בשער ג' פרק ד' מרחיב הוא על נושא מינוי נשיא ודינו, וכיד ה' הטובה עליו כתב: "אף על פי שהוכחנו בפרק ב' שאין כח-סמכות בידינו למנות עלינו מלך בזמנינו אבל הרשות נתונה בדינו למנות עלינו נשיא העושה מעשה עמך , שיהא לו תוקף של שליט עליון רוחני ומדיני אשר אין על גביו אלא אלקיו. כי למינוי כזה שאין לנבחר תואר-ממלכתי אין העכבה שיהא דוקא ממשפחת מלכות בית דוד, ואין חיוב שיתמנו דוקא ע"י נביא וב"ד של ע"א.

ואף שהנשיא אינו כמלך, שיכול הוא למחול על כבודו, לעומת המלך שלא יכול (רמב"ם) עדיין יש חובה גדולה לכבדו. אלא שמעיר בסוף דבריו שחשוב לשים לב, שנשיא שמדובר בפסוקים ובחז"ל אינו סמכות שלטונית בלבד, אלא מדובר על ראש הסנהדרין, על גדול בישראל, שבשונה משאר גדולי ישראל, יש לו גם שררה.

בימנו אלו שנשיא מדינת ישראל, לעת עתה אינו אחד מגדולי הדור, ולפעמים אף לא מוגדר כאדם השומר תורה ומצוות, התעורר דיון גדול בין גדולי ישראל ביחס לאותו הפסוק שהזכרנו שבו מוזכר "בעמך" והגדירו חז"ל שמדובר ב"עושה מעשה עמך". משמע שאם הוא לא עושה מעשה עמך אין נוהגים בו את היחס הזה.

על לימוד זה של הגמרא במסכת בבא בתרא, נחלקו הראשונים. התוספות פסק בפשטות דבר זה, ומשמע שאף לכתחילה, אם הנשיא אינו נוהג מנהג העם, מותר אפילו לקללו, אך לעומת זאת הרמב"ם והרי"ף ודאי שאסור לקללו, אלא רק שאם קיללו אינו חייב בעונש. אמנם הגר"א פסק להלכה כשיטת התוספות, אך חשוב לשים לב, שגם מה שמותר לא תמיד נכון לעשותו. פעמים שאי כבוד לנבחרי הצבור גורם לנזקים גדולים. ואף בהגדרה של אינו עושה מעשה עמך, יש מקום לדון, שכן כפי שהגדירו רבים מגדולי ישראל, את אלו שאינם מגדירים את עצמם כשומרי תורה ומצוות כ"תינוקות שנשבו" (חזו"א ועוד רבים), אולי גם במצב זה כך תהיה הגדרתם! ואולי ההיתר להביע מורת רוח אף בחומרה שייך בעיקר כאשר בתוקף תפקידו גורם הוא לחילול כבוד ישראל, או לפגיעה בעם ישראל (כפי שנהג הרצי"ה קוק זצ"ל).

יש שנטו להקל בסיפור לשון הרע על נבחרי הצבור וכדומה, על בסיס הדבר שדברים אלו מפורסמים, וכבר נאמר שדבר שנאמר בפני שלשה אין בו שוב משום לשון הרע, אלא שהמעיין בגדרים של היתר זה בספר חפץ חיים מגלה שההיתר לא פשוט כל כך, וחובה ללמוד אותם היטב לפני שמשתמשים בהיתר זה. פעמים שהשתמשות בלא לימוד, תוביל את האדם להתיר לעצמו דברים שהם איסור גמור.

כיום, נשיא מדינת ישראל כמעט נטול סמכויות, ועיקר זכויות השלטון מצויות אצל אחרים, ורק זכות החנינה, ומעט דברים אחרים השאירו בידיו של הנשיא. יחד עם זאת, ודאי שתפקיד זה מייצג את ישראל ומטיל על הנושא את התפקיד אחריות גדולה, הן בשמירה על מעמדו של התפקיד, והן בהשתמשות נכונה בו, לקדש שם שמים ושם ישראל.

יהי רצון שנזכה לשוב לנשיאות המלאה, ונזכה לקדש את ה' בכל עם ישראל ובעולם.