סיבה למסיבה

סיבה למסיבה צילום: Photo by Kobi Gideon / FLASH90.

החגיגה הלאומית לקבלת התורה היא ברורה, אך מה עם בר ובת מצווה? הכניסה לעול מצוות, זוהי כניסה משמעותית לחיי המצוות, לחיי תורה מלאים. האם ראוי לחגוג בזמן זה?

הרב יצחק גרינבלט | סיוון תשע"ד

מקובל בעולם התורה, שכשבן מגיע לגיל מצוות, חוגגים לו את בר המצווה. דיונים רבים מצאנו בין הפוסקים ביחס לזמן זה, אך דומה שרבים מן הפוסקים קבעו את הזמן הזה כזמן מיוחד, ואת הסעודה שעושים ביום שהבן נכנס לעול המצוות, כסעודת מצווה.

דבר זה למדו חז"ל דווקא ממקרה אחר, מדין של עיוור בחיובו במצוות, שאומרת הגמרא במסכת קידושין שרב יוסף שהיה עיוור אמר שמי שיגיד לו שהלכה כרבי יהודה הסובר שסומא חייב במצוות, אעשה יום טוב לחכמים. מכאן למדו חכמים שהכניסה לחיוב המצוות מהווה סיבה לשמחה, וממילא להגדיר את הסעודה שנעשית לשם כך, כסעודת מצווה. וכך פסקו פוסקים רבים, מהרש"ל בים של שלמה, בשו"ת חוות יאיר ועוד. וכך למעשה כתב בספר ילקוט יוסף שחובתו של האב לערוך סעודה לכבוד כניסת בנו לעל המצוות.

יחד עם זאת, אצל בת יש גם זמן שבו היא נכנסת לחיוב המצוות, ואף בה מצאנו דיון, האם לעשות סעודה לכבוד כניסתה לעול המצוות.

בספר בן איש חי כתב שלא נהגו לערוך סעודת מצווה ביום כניסת הבת לעל המצוות, ובכל זאת ראוי שתשמח באותו יום ותלבש בגדים מיוחדים. כתב בשו"ת אגרות משה (חלק אורח חיים סימן קד), שאין שום סמך לחשוב זאת לסעודת מצוה. ובחלק ב' (חלק אורח חיים סימן צז) כתב עוד, שחכם אחד הקשה לו מהגמרא קידושין הנ"ל, וכתב, שבנער ניכר לכל שנעשה חייב במצוות, שמצרפין אותו למנין ולקרוא בתורה, מה שאין כן בנערה שהיא ידיעה בלבד.

אף שבשו"ת זקן אהרן הסכים מאוד עם דבריו, דומה שרבים מן הפוסקים לא סברו כמותו. בשו"ת שרידי אש כתב שמסברא אין לחלק בין בן לבת, שבשניהם יש את אותה הסיבה לשמחה, וממילא אותו הדין יהיה לגבי הסעודה שעושים, וכך הסכים גם הגר"ע יוסף זצ"ל בספריו יביע אומר ויחווה דעת.

למרות זאת, בילקוט יוסף קיבל את דבריו של בעל האגרות משה, שאף אם חוגגים (מעניין שאף שאביו הכריע באופן ברור, בספרו שובע שמחות בחר שלא להכריע בכך אלא כתב בלשון שאלו שנוהגים בלבד) אין לעשות זאת בבית הכנסת. ואף שבבר מצווה התיר את הדבר, אם יש בכך צורך, בבת חשש יותר בשל בעיות צניעות וכדומה.

כיום התקבל מאוד לערוך מסיבת בת מצווה, ויש רבים שמנצלים אירוע זה לתרומה משמעותית בחינוך הבנות, בהבנת משמעות המצוות, וקבלת אחריות של הבת על חייה.

יחד עם זאת, ודאי שחשוב הדבר לשמור על הכללים ההלכתיים, לשמור שלא לפרוץ גבולות, הן בצניעות והן בכל הדרך בה הבת ישראל אמורה להתנהג.

יהי רצון שהדברים האלו יהוו לנו מנוף להמשך ההתקדמות, ולחיזוק בית ישראל בקשר עם אבינו שבשמים.