גנבת עבודות

גנבת עבודות

תקופת הבחינות באקדמיה החלה ובמחקרים שנערכו התברר שאחוז הסטודנטים שמעתיקים עבודות גבוהה ביותר, ובנוסף מצטרפים מעתיקים שממש לוקחים עבודות גמורות ומשנים בהם פרטים שונים כדי לא להיתפס. מהי עמדת היהדות בעניין זה?

הרב יצחק גרינבלט | תשרי תשע"ה

כאשר אנו שומעים על דבר זה אין ספק שאנו נבהלים. ברור לכל אדם ישר שאין זו דרכה של התורה. התורה מלמדת אותנו להיות ישרים, ללכת לפי האמת, ולקחת עבודות של אחרים זהו דבר הנוגד את הדרך הישרה. אך גם גדרים הלכתיים אנו מוצאים בתחום זה. בכלל האיסור של גנבה בתורה אנו למדים את איסור גנבת הדעת.

בתשובה שכתב הגרח"ד הלוי זצ"ל בנושא גניבת דעת מטעמים חינוכיים אנו מוצאים שהמחבר כדרכו הטובה עליו הסביר באופן פשוט וברור את הגדרים הבסיסיים של האיסור הזה. ומתחיל הוא את דבריו בהסברו של המלבים שכתב: "כי שם גניבה ייפול בכל עניין שמסתיר מחברו, כמו ויגנוב אבשלום את לב העם, מדוע נגנבוך אחינו. מעתה, גם הגונב דעת חברו גנב ייקרא, שכן הרי הוא מסתיר דבר מחברו, ונכנס הוא תחת הלאו "לא תגנובו"...

בתשובתו מביא שרוב הראשונים פסקו שאיסור גנבת דעת הוא איסור מהתורה (סמ"ג, יראים ועוד) ואף שיש דעות שאיסור זה מדרבנן, לדעתו ברור הדבר להלכה שזהו איסור מהתורה, ועל כך הוא מביא ראיה מהתוספתא שאמרה : "שבעה גנבים הם הראשון שבכולם גונב דעת הבריות"...

אלא שיש שנשארו במסקנה שאיסור זה הוא מדרבנן ולא כדבריו בתשובה הזו, אך נקודה חשובה יש בתשובה שבשלה הבאתי את הדברים. פעמים רבות אנשים מחפשים סיבות כדי להתיר לעצמם דברים האסורים. פעמים שהתירוצים השונים גורמים להם לחשוב שאין בכך איסור.

פעמים רבות נשאלים רבנים (דומה שפעמים נוספות השאלה לא נשאלת או בשל הבושה מלשאול שלב יודע מרת נפשו, או בשל שהאדם שבא להתמודד עם הדבר משכנע את עמו שהדבר כביכול מותר) על מצבים בהם מבקש השואל להעתיק תשובות או אפילו עבודות. סיבות שונות יש לשואל, הן בשל התירוץ הידוע ש"כולם עושים" ושזה ידוע ומקובל וממילא אין בכך גנבת דעת, אך דומה שאלו עצות היצר הרע, שכן כל אדם שהוא ישר מבין שאין בתירוצים אלו כדי להתיר איסור חמור זה. גם אם האיסור הוא מדרבנן בלבד, מוסיף הגרח"ד הלוי שודאי שזהו איסור חמור מאוד, ואף שקיצר בדבר, מובן הדבר שכן דבר זה גורם לחברה להיות מקולקלת. על יסוד האמת אפשר לבנות חברה בריאה, ואילו על השקר והרמאות אינן הדרכים לבנות את העולם. בסופו של דבר לשקר אין רגליים, ובסופו של דבר השקר יפול והבוחר בו יתגלה קלונו ברבים.

כך גם במחבר התברר שתופעת ההעתקות איננה פוסחת על חברות שונות, אף אלו המגדירים את עצמם כחרדים לדבר ה'. ודומה שפעמים התחכום והלמדנות עלולה להוביל את האדם לשכוח כביכול את הדרך הישרה, את הישרות הבסיסית.

הנצי"ב מבוולוז'ין הביא בהקדמתו לספר בראשית על כך שהספר נקרא "ספר הישר" על כך שהוא מספר על האבות הקדושים שהיו ישרים. שכל מהלך חייהם היה בישרות, ושהישרות היא הבסיס לכל הבניין של המידות והיהדות בהמשך הדרך.

בחוברת עיטורי כהנים מאריך הרב אבינר לדחות את הטענות השונות להתיר העתקה במבחנים, אך דומה שכיום קלון הדברים מגלה את היחס הפשוט לנושא, ופרסום אחוזים גבוהים כל כך של העתקות עבודות מגלה על הרמה הנמוכה שעלולים להגיע על ידי היתרים שונים.

יש שכתבו שבנושא העתקת עבודות או מבחנים בתארים אונברסיטאים יש בעיה גדולה יותר, שכן על ידי תעודות אלו האדם יקבל משכורת גבוהה יותר, ובכך אין רק גניבת דעת אלא רמאות ממש וממש גזל של ממון שהאדם מקבל שלא בצדק.

שומה עלינו לבנות חברה ישרה, חברה שתבנה על יסוד הצדק והיושר ותהווה קידוש ה' גדול בעולם.