רפואת הטבע?

רפואת הטבע?

כאשר ממלכת הרפואה הגדולה, עין כרם נמצאת במאבקים קשים, בשביתות ובסכנת קריסה, עולה שוב השאלה, האם רפואה זו מחוייבת? אף יהיו כאלו שיקצינו את השאלה ויאלו, האם רפואה זו נכונה וטובה? הפולמוס סביב הרפואה טבעית יפרח ויעלה. מה עמדת התורה ביחס לרפואה זו?

הרב יצחק גרינבלט | אדר א' תשע"ד

זוכרים אנו שבתחילה לא הייתה כלל מחלה. האדם היה בריא בטבעו, וכך היה אמור להיות, אלא שהקב"ה הטיל על האדם מחלה כדי שהאדם יוכל לחזור בתשובה.  מרחמיו על כל מעשיו, נתן גם רשות לרופא לרפא, אף שהדבר לכאורה נוגד את מטרת המחלה (ורפוא ירפא – מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא – יש שהסבירו שאף שיש ברפואה סכנה מותר הדבר, ויש שהסבירו באופן שהזכרנו, שיש בכך פגיעה במטרה הראשונית של המחלה). הגולם קם על יוצרו, והרפואה נהייתה כל כך מקובלת, עד שנטשו האנשים את התשובה ובטחו ברפואה בלבד. במצב זה גנז חזקיה את ספר הרפואות ועל כך הודו לו חכמים.

 נאמר בתורה: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" ונשאלת השאלה, אם אין מחלה מדוע צריך רפואה? יש מי שפרש שהכוונה לרפואה מונעת.

כיום במקומות רבים רפואה מונעת מורכבת מויטמינים שונים ותוספי מזון שונים המיועדים לחזק את הגוף כדי שלא יחלה. ודבר זה עורר פוסקים רבים לדון האם מותר ליטול אותם בשבת. בשו"ת חבל נחלתו הרחיב את היריעה בעיסוק בשאלה זו והביא את הפוסקים, וכתב שאף שהמשנה ברורה נראה שנטה לדעת המגן אברהם שאסר רפואה אף לבריאים, בביאור הלכה חלק על דברי המגן אברהם והתיר זאת, ומביא בהמשך תשובתו חבל פוסקים שמתירים לקיחת ויטמינים בשבת, כגון בשו"ת ציץ אליעזר ועוד. אמנם הביא שהיו שהחמירו בכך (הגר"א נבנצל, ובשש"כ הסתפק בכך) אך כתב שנראה שהדעה המקובלת בין הפוסקים היא להתיר את הדבר.

אך בעלי הרפואה טבעית טוענים שאין רפואה זו רפואה מונעת, אלא שמירת הבריאות היא הבסיס לבריאות של האדם. שמירה זו תיעשה על ידי אכילה נכונה ועל ידי התעמלות קבועה ונכונה.

ביחס לפעילות גופנית, כיום גם הרפואה הרגילה מכירה בכך שהיא חשובה מאוד. הודו הם לדברי הרמב"ם שכבר הרחיב את היריעה בדבריו על כך שכתב: "ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף, כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכחו מתחזק, ואפילו אוכל מאכלות הרעים".

אך ביחס לנקודה הראשונה, בנושא שמירת האכילה דומה שאף שהרפואה המקובלת מודה בחשיבותה, דומה שהודאה זו היא הודאה חלקית בלבד. הראיה לכך שבבתי החולים עצמם לא מקפידים על תזונה בריאה. כמו כן רואים אנו אף רופאים שלא מקפידים על בריאותם הטבעית ביותר.

הרמב"ם בהלכותיו (דבר זה מלמד אותנו שמדובר בהלכה ולא רק בהמלצה או בדעה רפואית גרידא) רואה בהדרכת האכילה יסוד חשוב בחיים וכתב: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים, ואלו הן: לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב, ולא ישתה אלא כשהוא צמא, ואל ישהא נקביו אפילו רגע אחד, אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך את רגליו יעמוד מיד".

למדנו מדברי הרמב"ם את חשיבות הדבר, והדרכתו היא הרפואה המונעת האמיתית, שתמנע מהאדם מלהיות חולה. אך יש עוד נקודה והיא היכולת להתרפא על ידי הטבע. צמחי מרפא רבים קיימים, וסגולות נפלאות שאנו יכולים להשתמש בהם.

אמנם, אין ספק שבמקום של פיקוח נפש, חייב האדם ליטול את הרפואה המוכחת שיש לה הוכחות מדעיות, וכך דרכם של כל הפוסקים, ואין היתר לאדם לסמוך על רפואות שאינן מוכחות, אך דומני שעל ידי עיסוק נכון בנושא נוכל להקטין באופן משמעותי את השימוש ברפואה הרגילה ולהיות בריאים לעבודתו יתברך.