רכישת מוצרים שאינם ארוזים

רכישת מוצרים שאינם ארוזים

במאמר זה נעסוק בדרך לוודא שהמוצרים הפתוחים שאנו מקבלים במשלוח מהמרכול או מחנות המזון המהיר הם אכן אותם מוצרים כשרים שהוזמנו מראש בטלפון או במרשתת (האינטרנט)

הרב צבי בן ראובן | אמונת עתיך 125 (תש"פ), עמ' 137-144

הקדמה

יותר ויותר ישראלים רוכשים מזון בהזמנות טלפוניות ובמאמצעות הרשת, והמזון המהיר או מוצרי המזון מרשתות השיווק. המפקד הגדול ביותר היהודי, השביעי הגדול היהודי, הקהילה היהודית והמשרד היהודי, הפטירה של השוק. נשרים עם חותמת כשרות שמוטבעת בדרך כלל על האריזה המקורית של המוצר. בצורה כזו יודע הצרכן שהמוצר שבידיו אכן מגיע למקור כשר, ולא הוחלף בדרך במוצר אחר.

ואולם גם בימינו נותרו כמה מוצרים שנרכשים בדרך כלל ללא אריזה, וממילא ללא סימן שמעיד על הכשרותם. יש לך דברים ירדן ופירות שונים, בשר, עופות ודגים טריים. אוכל מהיר אחר פיצה, שווארמה, פלאפל, המבורגר וכיו"ב, בדרך כלל הוא לא ארוז בריזה סגורה עם חותמת כשרות אחרת. המציאות היא יכולה להיות ביאתית כשהשליח שמביא את הקהילה עד לדלת ביתנו לא יהודי או יהודי שחשוד באמתמו כדי לוודא שדבר כזה לא יקרה, הצריכו חכמים בכל משלוח [1] כאשר מדובר על חשש לאיסור מהתורה, או בחותם אחד בלבד על ידי שם על חשש איסור דרבנן. [2]

במאמר זה נעסוק בדרך לוודא שהמפיק הפתוחים שאנו מקבלים במשלוח מהמרכול או מחנות המזון המהיר הם אכן אותם מוצרים כשרים שהוזמנו מראש בטלפון או במרשתת (האינטרנט).

א. מה הם ההגדרות של 'חותם בתוך חותם'?

1) על אף המושג 'חותם בתוך חותם', אין צורך שחותם אחד יהיה ממש בתוך החותם האחר, אלא צריך שיהיו פשוט שני חותמות על המאכל. [3]

2) חובה לעשות את החותם לשם חותם, יחד חובה שהגוי יידע שהחותם עשה לשם מניעת זיוף הכשרות. [4]

3) אות אחת מהווה חותם אחד. שתי אותיות מהוות שני חותמות. כל זה נכון רק במקום שאין לך דברים או יהודים חשודים שיודעים לכתוב בעברית ויכולים לזייף. ברם, אם מזהה את הסגנון כתב את המיוחד שלו או של חברו ששלח לו, לא חוששים את הסיף של הגויים או היהודים החשודים. [5]

4) חותמת נחשבת כחותם אחד בלבד, אפילו שיש בה הרבה אותיות. [6]

5) אין צורך בשתי חותמות או בשתי אותיות שונות זו מזו. [7]

6) אריזה [8] שאחרי שפרחים אותה אין דרך להשיבה למראה הראשוני שלה, או שצריך לטרוח הרבה כדי להחזירה למצב הקודם - נחשבת כחותם בפני עצמו. צריך להוסיף אותו בדרך כלל, לשנות את זה ייחשב כחותם שני. [9]

7) כל הסגירה של מאכל בכלי עץ או מתכות, שהמכסה דבוק שם היטב כאילו שישנה הטחה יתרה לפתוח אותה וההזירה למצב הקודם - הרי היא כחותם. [10]

היוצא מכל הנ"ל הוא שאריזות שונות של מוצרים תעשייתיים שכמעט בלתי אפשרי לפותחן ישירות להחזירן למצב הקודם.

1) אם הישראלים יודעים בדיוק איך החותם אמור להיראות, שיש לי את העבודה במקום את הגו בשר עם חותמת וזוקרת את הצורתה של החותמת, או האישראל היהודי אחר יהיה לו בשר עם החותמת והישראל שמקבל את המשלוח יודע האשמות של המשלח אמורה להיראות - אומלים לכתחילה צריך 'חותם בתוך חותם 'גם במקרה כזה - אבל בדיעבד במקום הפסד מרובה, די בחותם אחד. [11] שיש את ההתירו במקרה זה להסתק בחותם אחד גם לכתחילה. [12]

2) אם הבשר נעול בתוך חדר או מכל אחר אחר המקרר מוסדי, המפתח בידו של ישראל, המפתח מועיל רק כצירוף לחותם אחר כדי להיחשב חותם בתוך חותם. במקרה שצריך רק חותם אחד - מפתח בלבד לא ייחשב חותם. [13] יש ההתירו וכתבו שבשעת הדחק מפתח יכול להיחשב גם כחותם בפני עצמו, לעבוד יועיל גם בדברים הצריכים רק חותם אחד, [14] במיוחד היום, כאשר ברוב המקרים זיוף מפתח התוכנה פשוט כל כך. ב'כף החיים ' [15] כתב שמנהג העולם לסמוך על מפתח כחותם לכל דבר, ובדיעבד התיר לסמוך על כך.

ב. מתי לא צריך דווקא חותם בתוך חותם?

הצורך בשני חותמות ממש דווקא באיסורים מן התורה. אז אם מקבל משלוח ע"י גוי, ובמשלוח זה אין חששות של איסורי דאורייתא יש טרפות וכיו"ב, אלא רק איסורי דרבנן, מספר שחושש שהמלך שמקל בלוקל במאכל שבושל עי 'גוי, או בחשש לאיסורים כמו איסור טבל בפירות וירקות בזמן הזה, [16] פת, גבינה וחלב עכו"ם [17] - במקרה כזה די בחותם אחד. [18]

אני יודע איך אתה צריך לעשות את זה? הש"ך [19] אוסר גם במקרה כזה, ו'כף החיים" [20] מתיר במקרה כזה לשלוח לכתחילה עם חותם אחד בלבד , ובדיעבד מתיר גם ללא חותם כלל.

למעשה, נהגו היום בכל הכשרויות הקפידות על 'חותם בתוך חותם' במאכלים האיש ישורש של איסור תורה, מה גם שהמשאיות והרכבים שמובילים את המקום והמקום למקום שיכולים לעבור לא פעם את התורים האלה והדיבורים שיש להם הכי הרבה יהודי, ושם רוב השאלה שהכית.  

ג. חותם ההתקלקל

כאשר ישראל רואה שהחותם שהיה על הבשר התקלקל או התחלף - הבשר אסור. [21] ואומר הרמ"א שאם אין לגוי הנאה בהחלפת הבשר, ורואה שבשר נראה טוב ולא מקולקל ואינו קטן יותר ממה שאמור היה להיות , בשר מותר, וכך הסכים אחרון. [22]

כמו כן אומר הרמ"א. [23] שאם ישנה סבירות תקופת שהחותם נקרע או התקלקל ע"י תינוק או בהמה - הבשר מותר. בישראל היה 'יוצא ונכנס' למקום שהיה הגוי והבשר, כך שהגוי פיתרון להחליף את הבשר. [24]

אז אם רואה במרכול אריזה של בשר או עוף שנקרעה, או ההתקלקל או נפל החותם שעליה - כל עוד מסתובבים שם יהודים - הבשר מותר, שההגוי חושש להחליף את הבשר בבשר טרף לעיני היהודים שסביבו.

ד. מקום מעבר לרבים

אם נשלח בשר ביד גוי ללא חותם, אבל השליח הגוי היה צריך לעבור במקום שהולכים בו רבים - מותר בדיעבד , שההגוי חושש שיראו שהוא מחליף את הבשר וילשינו עליו לישראל ששלח בידו את הבשר. [25]

'ערוך השלחן' [26] כותב שכאשר אין רוב של ישראלים במקום הזה השליח הגוי היה צריך לעבור, יש לא סור על בדיבד, חוץ מזה, השחמטרתו של היין ידועה אפילו לגויים, לתפוס את זה גם את השייאים שהם מחליף ומרמה וילשינו עליו. כן, אני לא יודע שיש להם בעיה יש בהחלפתם. ב'כף החיים ' [27] חלק על שם הרשב"א ובשם עוד אחרונים, וכתב שבדיעבד מקלים ברוב גויים גם בשאר מאכלים.

בשכונה של ישראלים, יש שהתירו לשלוח ע"י גוי ללא חותם אף לכתחילה , משום שהוא חושש מאוד שיראו אותו ויתפסו אותו מחליף , [28] אך יש שחלקו על זה ואסרו לכתחילה אף בשכונת ישראל . [29] עם זאת, התירו בשכונת ישראל לשלוח לכתחילה מאכל עי גוי כשיש רק חותם אחד או אפילו רק מפתח, אפילו ששולח מאכלים שיש בהחלפתם חשש איסור תורה ובדרך כלל צריך בשני חותמות. [30]

לענייננו , אנחנו רואים שיש המתכונים לכתחילה שלח את הגו עם הבשר במקום ללא שום חותם. יחד עם זאת, אם השליח הגוי או החשוד נוסע לבדו ברכב , כל ההיתר הזה לכיוון אינו רלוונטי, שההרכב הוא המקום הפרטי שלו האישית פתוח לעיני הרבים ומוגדר כביתו בזמן שיש.

ה. כאשר אין לגוי הנאה מההחלפה

בדיעבד , כאשר אין לגוי שום רווח בהחלפת הבשר, לא חוששים שהחליף את הבשר גם כשאין חותם בתוך חותם. [31] אשר על כן, ברוב המוחלט של המקרים הנדונים , של שלי גוי שהביא מזון מהיר או משלוח מהמרכול - אפשר יהיה להקל בדיעבד , מאחר שבד"כ אין לשליח שום עניין

יש לציין להבין את זה כמובן לא נכון כשהמקום על המשאית הוא שמובילה אותו קילוגרמים או את הטונות של בשר, שם ודאי יכול להיות דווח גדול בהחלפת הסחורה. ואולם לא במציאות זו אנו עוסקים במאמר זה, מה גם שתחום זה של הובלות בשר ממשחטות או מבתי אוכל גדול (קייטרינג וכיו"ב). 

ו. דין עמי ארצות

נחלקו הפוסקים אם יהודי שחשוד באכילת טרפות חשוד גם להחליף כמו שחושדים בגוי. הרמב"ם [32] סובר שהחשוד לאכול לא חשוב להחליף . הרשב"א [33] לעומתו סובר שאם הוא חשוד לאכול דברים שהרבים לא מקלים בהם, הוא חשוד גם להחליף .

ה'שלחן ערוך ' [34] פסק ב'סתם' כרמב"ם וב'יש אומרים 'הביא את הרשב"א. לעומת זאת במקום אחר [35] סתם ה'שלחן ערוך 'כרשב"א. 'ערוך השלחן' [36] הקשה על ה'שלחן ערוך' ולמעשה הכריע כרמב"ם, אך ב'כף החיים" [37] חלק עליו וסבר שהעיקר כמו פסיקתו של ה'שלחן ערוך ' [38] כרשב"א, יכול פסק ב'ילקוט יוסף'. [39]

למעשה לשיטת 'ערוך השלחן' ופוסקים נוספים לא צריך לחשוש להחלפת הבשר ביהודי שחשוד על אכילת טרפות , ומותר אף לכתחילה לשלוח בידו ללא חותם. [40] לשאת 'כף החיים' וה'פרי חדש ' [41] יהודי היסטורי שומר תורה ומצוות וחשוד על אכילת איסורים מפורסמים, יהיה חשוד על החלפת אותם המאכלים [42] שהוא חשוד על אכילתם. [43]

ז. באמת - משלוחים

יש מזמורנים משלוח של בשר מקצבייה או ממנדגנייה במרכול, יש לדרוש חברים לארוז את הבשר באריזה סגורה היטב שקשה לפותחה, ולחתום אותה בחותם משהו של השנות. אפשר לבקש מהנציג שדרכו מזמינים את המשלוח להוסיף חותמת עם כיתוב מיוחד [44] שיעיד שהמוצר שיוצא מאותו סניף הוא אכן זה שהגיע אלינו הביתה. כאשר מזמינים מוצרים שיש חשש שיחליפו את המשלוח שהם נמצאים בו בוהזה שיש בו בו איסורי דרבנן, ישיבה בישולי גויים או פת עכו"ם - אפשר להסתכל בחשבון אחד בלבד, את הסגירה של ההשקעה. אוזן היה את המשרד במדבקה שתודבק כך שאי אפשר לפתוח את ההשקעה ללא קריעתה אפשר גם לעשות זאת - זה עדיין מותר, כי לא חוששים שיטרח עד כדי להחליף.

אם נשלח מאכל ללא שום חותם, והמשלוח הגיע עי גוי או עי היהודי החשוד לאכול אכילת איסורים, המסירה המוגשת בשר ודגים מהמרכול (לגבי הדגים שהמדינה על הפילה - דג חתוך, המשלוח, מהיר, פילה, שווארמה, פלאפל וכיו"ב - ברוב המקרים השליח אינו נהדר בהחלפת המשלוח, הטיפול בדיביד המשלוח יהיה מותר. השלטון החדש יכול להיות מחושב, שיש להם את ההחלפתם, את רשת הקצביות לפעמים הם יכולים להחליף את המילים שלך. קל בכל מקרה באזור שבו רוב ישראל ורוב המוצרים כשרים.

נספח: להלן התייעצות עם כמה פוסקים שליט"א

לכבוד הרב ... שליט"א,

רוצים לבקר את הפרסום של המאמר בנושא 'חותם בתוך חותם' העוסק בעיקר בנושא המשלוח.

על העיסוק בנושא על הפרסום כמה שאלות הלכתיות שלא ראינו התייחסות מפורשת להן בפוסקים. נשאלו שאלות מעשיות שלא ראינו התייחסות מפורשת להן בנוהלי הרבנות.

להלן השאלות, נשמח להתייחסות גם ברמת לכתחילה וגם במקרים של דיעבד.

1) ראינו שבנוהלי הרבנות באשר ללשירותי הסעדה ישנן הוראות ברורות למסירה של אוכל ב'חמגשיות ': כל החמגשיות צריכות להיות עם מדבקה כשרות, ובמידה והנהג גוי - יש צורך ב'חותם בתוך חותם'. אוכל הנה לבית מהיר, לבן פיצה וכיו"ב? מה היה לך במוחוחי ירקות ובשר טרי מרשתות שיווק?

2) האם ישנה התייחסות לשליח יהודי החשוד באכילת נראות וטרפות?

3) ראינו ב'כף החיים ' [45] שם כמה ראשונים [46] שישנה אפשרות להסתכל על' כתב הכשר 'חתום ע"י בי"ד. האם ישנה אפשרות הלכתית לסמוך על קבלה של בית העסק מסוים כראיה כאילו שהמוצר שרכשנו אכן הגיע מאותו בית עסק שאנחנו יודעים שיש לו כשרות מוסמכת? הכוונה למשלוח של ירקות מרשת השיווק המגן עם קבלה והמצוין משקל הירקות שנקנו, או המסירה של המטפל פלאפל או פיצה הדרך המצוין המוצר שנרכש.

4) האם ב גוי ביצוע שליחות בתוך עיר שרובה היהודים, היא מוגדרת על ידי העניין כ'מקום מעבר לרבים 'שראינו שמקלים בו (' ערוך השלחן ' [47] מתיר בשכונת ישראל אפילו לכתחילה. ו'כף החיים' [48] התיר גם בשכונת ישראל רק בדיעבד), מאחר שהגוי חושש שיראוהו מחליף? אני לא רואה את מה שקורה ברכב?

5) איך אפשר לוודא שברשת לעשות את הספר גם הסניפים שאינם יכולים לקבל כשרים, אין 'השלמת' הזמנות למסניף המידענו כשר לסניף כשר? אתה יכול להיות שהסניף הכשר נקלע לחוסר במוצר, והמשלים את ההזמנה למסניף אחר האישנו כשר.

תשובת הרב אביגדור נבנצאל שליט"א [49]

לכתחילה צריך חותם גם במשלוחי מזון מהיר וגם במשלוחים מרשתות שיווק גם באיסורי דר '. היהודים שאינם חינם שומרי תורה ומצוות –אף שהם מוגדרים ככה הם היו כשר, יש להתייחס אליהם כמי הארצות שה'שלחן ערוך '( יו"ד סי' קיח סעי 'ח) עובד החמיר בהם .

תשובה הרב יעקב אריאל [50]

בהתכתבות בדוא"ל עם מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א עלו המסקנות הבאות:

1) החשש להחלפה בבשר טרי גבוה יותר מהחשש בתבשיל, הקב"ה שיש ליישם את נוהלי הרבנות בנוגע לקייטרינג המוכר אוכל מוכן - במכירת בשר טרי בהזמין אינטרנטית או משלוחים כאלה ואחרים.

2) בירקות אין גזרה מיוחדת כמו בבשר שנתעלם מן העין - העבודה יש ​​צורך פשוט להפעיל את השכל הישראלי עד לוודא שאין החלפות וזיופים.

3) בישראל עם הארץ זו הגזרה החדשה המספֵקה להקל, גם אני צריך להפעיל את השכל הישראלי ולשים לב למקרים יש יש אינטרס להחלפה.

4) אין לסמוך על חשבונית שאינה חלק בלתי נפרד מעטיפת מוצר.

תשובת הרבנות הראשית לישראל

עניין מעניין בנושא התנהלות המסעדות ורשתות שיווק בעניין 'חותם בתוך חותם' במשלוחי מזון ...

עדת הכשרות דנה בסוגיה בעבר, הוחלט באופן כללי לאשרר את המתכונת של משלוחי מזון מהמרכולים וממסעדות המושגחים לבתי לדבר, מבלי להציל להוסיף חותמות ניסויים, ובלבד שלמשלוחי המזון התצורה חשבונית או קבלה מתאימה. אפשר שבמסגרת פעולות כללית של תיקוף נוהלי הכשרות וגם סוגיה זו תיבחן. 

 

 

 

[1] .     הם שני חותמות שונות, המעילים על הכשרותו של המוצר, כמו שיבואר בהמשך המאמר.

[2] .     ע"ז לט ע"א; יכול נפסק בשו"ע, יו"ד סי 'קיח סעי' א.

[3] .     שו"ע, יו"ד סי 'קיח סעי' א; שם, סעי 'ג.

[4] .     דרכי תשובה, יו"ד סי 'קל ס"ק יא, בשם מהר"ש קלוגר בטוב טעם ודעת, תליתאי, ח"ב סי' יט.

[5] .     שו"ע, יו"ד סי 'קיח סעי ג.

[6] .     שם.

[7] . אפשר את הסכים בכף החיים, יו"ד סי 'קיח ס"ק לט; ולא כנוב"י, מהדורא תניינא יו"ד סי' עא, המסובר שחותם אחד כפול לא נחשב כשני חותמות.

[8] .     ערוה"ש, יו"ד סי 'קיח ס"ק יט.

[9] .     שו"ע, יו"ד סי 'קל סעי ד.

[10] .    ערוך השלחן, יו"ד סי 'קיח ס"ק כ, יכול פסק בילקוט יוסף, איסור והיתר ח"א סי' סג ס"ק ז.

[11].   כף החיים, יו"ד סי' קיח ס"ק יז על פי סתימת השו"ע, סי' קיח סעי' א.

[12].   ערוה"ש, יו"ד סימן קיח ס"ק ט.

[13].   שו"ע יו"ד סי' קיח סעי' ד, ש"ך שם ס"ק כב.

[14].   ערוה"ש יו"ד סי' קיח ס"ק טז.

[15].   כף החיים, יו"ד סי' קיח ס"ק מה.

[16].   רמב"ם, הל' תרומות פ"א הכ"ו; שו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' ב.

[17].   הרב חיים בנימין גולדברג, 'בין ישראל לנכרי', עמ' רג.

[18].   שו"ע, יו"ד סי' קיח סעי' א.

[19].   ש"ך, יו"ד סי' קיח ס"ק א.

[20].   כף החיים, יו"ד סי' קיח ס"ק ב, בשם קהל יאודה, יו"ד סי' קיח סעי' א; ישועות יעקב, יו"ד סי' קיח ס"ק ב.

[21].   שו"ע, יו"ד סי' קיח סעי' ב.

[22].   נודע ביהודה, מהדורה קמא יו"ד סי' לח; ערוה"ש, יו"ד סי' קיח ס"ק יב.

[23].   רמ"א, סי' קל, סעיף ח.

[24].   שו"ע, סי' קיח, סעי' י.

[25].   שו"ע, יו"ד סי' קיח סעי' ז, על פי פסיקת הרשב"א בתורת הבית, וע"פ הגמרא ע"ז לא ע"ב.

[26].   ערוה"ש, יו"ד סי' קיח סעי' כה.

[27].   כף החיים, יו"ד סי' קיח ס"ק עו.

[28].   ערוה"ש, סי' קיח, סעי' כו, בשם תורת חטאת.

[29].   כף החיים, יו"ד סי' קיח ס"ק עט.

[30].   שם, ס"ק פא.

[31].   שו"ע, יו"ד סי' קיח סעי' י.

[32].   רמב"ם, הל' מאכלות אסורות פ"ח ה"י.

[33].   תורת הבית, בית ד שער ב.

[34].   שו"ע, יו"ד סי' קיח סעי' ח.

[35].   שו"ע, סי' קיט סעי' כ.

[36].   ערוה"ש, שם סעי' יט.

[37].   כף החיים, שם ס"ק פג.

[38].   שו"ע, שם.

[39].   איסור והיתר, ח"א סי' סג סעי' כ.

[40].   ערוך השולחן, יו"ד סי' קיט סעי' יט; וכן שם סעי' טו: 'אבל בחשוד לאכול א"צ כלום דאינו חשוד להחליף'. כך ע"פ שו"ע, יו"ד סי' קיט סעי' ג; וכך פסק במפורש שו"ת פרחי כהונה, יו"ד סי' כג.

[41].   פרי חדש, יו"ד סי' קיט ס"ק לה; שם, סי' קיח ס"ק יד; ש"ך סי' קיט ס"ק ח; וכן ש"ך, סי' קיח ס"ק טז.

[42].   ש"ך, סי' קיח ס"ק כט, ועוד אחרונים, הובאו בכף החיים, שם ס"ק פד.

[43].   אם כי יש להעיר שע"פ כמה וכמה סקרי דעת קהל, 80% מהציבור הישראלי שומר כשרות, כלומר לא אוכל מאכלים שמפורסמים כאסורים. חשוב לציין זאת משום שתחת ההגדרה 'חילוני' יכולים להיות לא מעט אנשים שבפועל אינם חשודים לאכול דבר שאין דרך הרבים להקל בו, כך שאין חושדים בהם שיחליפו.

[44].   כגון לכתוב על המדבקה הסוגרת את המשלוח מילה מסוימת או לצייר ציור מסוים, או כל רעיון מקורי אחר.

[45].   כף החיים, יו"ד סי' קיח ס"ק פט; אם כי יש לציין ששם, ס"ק צה, משמע שכף החיים מחמיר לכתחילה שלא לסמוך על כתב הכשר ללא חותם.

[46].   ריב"ש, הרשב"ץ, רשב"ש, שו"ת יכין ובועז ועוד. אם כי יש לציין שמשמע שכף החיים, שם ס"ק צה, מחמיר לכתחילה שלא לסמוך על כתב הכשר ללא חותם.

[47] .    ערוה"ש, סי 'קיח, ס"ק כו, שם תורת חטאת.

[48] .    כף החיים, יו"ד סי 'קיח ס"ק עט.

[49] .    שיחה טלפונית מיום שישי י"ז בחשוון התשע"ט.

[50] .    בדוא"ל יום שישי י"ז בחשוון התשע"ט.