מיון ירקות לפי ייעודם

מיון ירקות לפי ייעודם

במאמר זה נדון במיון הירקות לפי ייעודם השיווקי. הדוגמאות שנביא יהיו מתוך ירקות המוכרים בארץ, ואף לא כולם. וודאי שבארצות אחרות ישנם ירקות רבים וייעודים שונים שאינם מוכרים בארץ

ד"ר אביחיל גרינברגר | תשרי-חשוון תשנ"ט גליון 25

 

מדע הסטטיסטיקה עוסק בקיבוץ פרטים ושיוכם לקבוצות גדולות יותר ויותר. לדוגמא, חלוקת אורגניזמים למינים, לסוגים, למשפחות, לסדרות, למחלקות וכן הלאה. ככל שהקבוצה מקיפה יותר, מועטים המאפיינים המשותפים בין הפרטים באותה קבוצה. ככל קובץ אורגניזמים כך גם הירקות מסווגים ומקובצים לקבוצות שונות.

ייתכנו חלוקות והקבצות שונות בהתאם לפרמטרים שנקבעים למיון. ישנה חלוקה ידועה לפי הגדרות בוטניות. לפי חלוקה זו עשויים להיות באותה קבוצה מינים חד-שנתיים, שיחים, עצי פרי, מיני בר, צמחי סרק וכו'. משפחת הקטניות, לדוגמא, כוללת עצי פרי (חרוב), ירקות (שעועית, אפונה, פול וכו'), עצי נוי רבים והרבה מיני בר עציים, שיחיים ועשבוניים. קיימות חלוקות נוספות כגון: לפי הגדרות הלכתיות ואחרות.

השם "ירקות" כשלעצמו מבטא חלוקה שונה המתבססת על צורת הגידול, מישכו וייעודו, ומאחד צמחים ממשפחות בוטניות רבות (סולניים, דלועיים, שושניים, סוככיים, קטניות, מצליבים, מורכבים, חבלבליים, סלקיים, שפתניים ועוד).

לסיסטמטיקה חשיבות רבה באפשרות להתייחס אל קבוצות גדולות ולא אל כל פרט בנפרד. החל מהתייחסות אדמיניסטרטיבית, כגון: מחלקות לירקות, לעצי פרי, לעצי נוי, לתבואות וכדומה הקיימות בענפי ההדרכה, המחקר, השיווק, היצוא וכדומה, ועבור לשיטות אגרוטכניות, אמצעי השקייה ודישון, הוראות הדברה, בתי אריזה וכדומה.

במאמר זה נדון במיון הירקות לפי ייעודם השיווקי. כפי שנראה, חלוקה זו חוצה חלוקות אחרות עד כדי שיוך אותו ירק עצמו (ואפילו, לעתים, מאותו זן) לקבוצות שונות לפי ייעודו. הדוגמאות שנביא יהיו מתוך ירקות המוכרים בארץ, ואף לא כולם. וודאי שבארצות אחרות ישנם ירקות רבים וייעודים שונים שאינם מוכרים בארץ.

 

מיון הירקות

א. ירקות שורש

בקבוצה זו ירקות שהחלק הנאכל בהם הוא בקרקע. כפי שנראה, אין זה תמיד שורש מבחינה אנטומית אך תמיד הוא בקרקע ועל כן הוא מכונה "שורש" בפי העם. במקרים רבים תהליך הפריחה מעכב ומשבש את התפתחות החלק הנאכל והחקלאי שואף להימנע ממנו. הקבוצה כוללת ירקות ממשפחות בוטניות שונות.

בצל  שושנת עלים      משפחת שושניים

תפוח אדמה  גבעול מעובה       סולניים

גזר  שורש שיפודי מעובה       סוככיים

בטטה  שורשים צדדיים מעובים    חבלבליים

אגוזי אדמה   פרי אמיתי החודר לקרקע אחר ההפרייה     קטניות

צנוניים    שורש שיפודי מעובה      מצליבים

סלק         שורש שיפודי מעובה     סלקיים

 

ב. ירקות עלים

בקבוצה זו נכללים ירקות שהחלק הנאכל בהם הוא העלים. בירקות אלו שלב הפריחה, ברוב המקרים, מוכיח על אחור באסיף וירידה באיכות.

חסה           מורכבים

כרפס          סוככיים

פטרוסיליה  סוככיים

כוסברה           "

שמיר               "

שומר               "

כרוביים     מצליבים

סילקה       סלקיים

בצל ירוק   שושניים

 

ג. ירקות פרי

במינים מקבוצה זו נאכל פרי אמיתי. ניתן לעשות חלוקה משנית לפי טיב החלק הנאכל.

           1. נאכלים הפרחים

               כרובית                    מצליבים

               קינרס (ארטישוק)     מורכבים

           2. נאכל הפרי טרם בשלותו הבוטנית (הזרעים בפרי אינם בשלים לזריעה.)

               חציל          סולניים

               מלפפון       דלועיים

               קישוא           "

               תירס          דגניים

               פלפל ירוק  סולניים

          3. נאכל פרי בשל בוטנית

              עגבניה         סולניים

              פלפל אדום         "

              מלון            דלועיים

              אבטיח              "

בקבוצה זו עוד ירקות חריגים שלא נכללים בקבוצה גדולה יותר כגון שום, זרעים הנאכלים ועוד.

 

ד. תבלינים

בקבוצה זו, שלא נמנה את מרכיביה, צמחים רבים ממשפחות שונות (סוככיים, שפתניים, שושניים, סולניים ועוד רבים) המשמשים לתיבול ולצמחי מרפא. לרוב, החלק המנוצל הוא העלים, אך ברבים מהם מנוצלים חלקים אחרים כגון: זרעים, שורשים וכדומה.

 

חשיבות הייעוד

לייעוד היבול השלכות על גורמים רבים בעת הגידול. במקרים רבים יש שוני רב בטיפולים לפי ייעוד היבול. יש גידולים בעלי מספר ייעודים, כפי שיפורט להלן, ובכל מקרה הטיפולים האגרוטכניים שונים.

1. השקייה ודישון: בעזרת משטר מתאים של השקייה ודישון ניתן לעודד התפתחות נוף או הופעת פרחים, קצב הבשלה, גודל הפרי ואיכותו.

2. צורת הגידול: יש הבדל אם מגדלים בשטח פתוח, במנהרות או בחממות. בגידול מוגן יש משמעות לסוג היריעה. יש יריעות המעבירות אור באופן סלקטיבי וכך מעודדות תהליכים פיסיולוגיים מסוימים ומדכאות תהליכים אחרים. לדוגמא, יריעות אדומות המעודדות הטמעה ויעילות בפרט בגידולי עלים. 

3. עונת הגידול: יש גידולים הרגישים לעונת הגידול. בעונה אחת יפתחו רק נוף ובעונה אחרת יפרחו. גם תהליכים פיסיולוגים אחרים תלויים באורך היום, כגון יצירת פקעות בתפו"ד, התבצלות וצניחת הנוף בבצל ועוד. תכנון הגידול לעונה מסוימת הוא בעל חשיבות רבה בייעוד היבול. 

4. הדברת מזיקים: בגידולים שעליהם נאכלים יש להקפיד הרבה יותר על נקיון העלים ממחלות ומזיקים, אך גם משאריות חומרי הדברה. בגידולי שורש או פרי סף הנזק גבוה יותר.

5. חומרים הורמונליים: יש גידולים בהם משתמשים בחומרים הורמונליים לעידוד הצמיחה, הפריחה או החנטה. החומרים שונים זה מזה ולעתים בעלי פעילות אנטגוניסטית. ייעוד היבול קובע באיזה חומר להשתמש, באיזה ריכוז ומאיזה חומר להימנע.

6. אסיף, אריזה, שימור ושיווק: יש הבדלים מהותיים בצורת האסיף, באריזה, באחסנה ובשיווק לפי יעוד היבול. כבר בעת תכנון הגידול חשוב לדעת את ייעודו ולפיו את התשומות הנדרשות.

 

ירקות בעלי ייעודים שונים

בפרק הקודם פורטו שלבים בגידול בהם יש משמעות ליעוד היבול. ישנם מיני ירקות רבים המגודלים לייעודים שונים. לעיתים קרובות אלו אותם זנים והמפריד ביניהם הם הטיפולים שהוזכרו לעיל, הקובעים את ייעוד הפרי. נביא כאן מספר דוגמאות, מיני רבות, של גידולים המשמשים למספר ייעודים.

1. בצל                    בצל יבש - בצל ירוק

2. תפוחי אדמה        פקעות  -  "זרעים"

3. כרפס                  כרפס ראש - כרפס עלים

4. כוסברה              עלים - זרעים

5. מלפפון                מאכל - זרעים

6. חמניות               זרעים - שמן - פרחים  

 

במאמר זה הוצגו, על קצה המזלג, משמעות המיון וחשיבותו על פי ייעוד היבול. כפי שנאמר, יש מיונים לפי פרמטרים שונים המחלקים את הירקות באופן שונה. לכל מיון חשיבות ומשמעות משלו.