מושגי כלאיים באות א'

אביב: צמח הזרע פחות משליש[1].

אגס: כמו הרבה מיני עצים, בנטיעה ללא כנה ממין אחר, גדל עץ המספק פחות פירות באיכות ובכמות, וכאשר העצים מורכבים על כנת אגס בר או "בטלופוליה", ישנה צמיחה וגטטיבית [ענפים ועלווה] נמרצת מאוד, היבול נמוך והכניסה לפוריות היא מאוחרת. לעומת זאת, כנת החבוש חלשה יותר, וגם הצירוף [של אגס+חבוש] משפיע על ריסון העצים. לכן פוריותם מוקדמת והיבול גבוה ונורמלי[2]. ולכן 95% מהאגסים בשוק הם מורכבים על חבוש שאינו מינו[3]. אולם יש כנות טובות המותרות לשימוש: כגון כנה שמקורה בארה"ב, ששמה "בטלופוליה"[4]. וישנם עוד אפשרויות נוספות[5].

אחד ממאתים: צמח שגדל בהיתר ונזרע בכרם, והמשיך לגדול בכמות, שכנגד הגידול באיסור יש פחות ממאתים שגדל בהיתר, הרי נאסר הצמח, ואם יש מאתים היתר כנגד האיסור, הצמח מותר באכילה[6]. אולם בהתחיל לגדול באיסור, ונעקר הכרם, וגדל בהיתר, אפילו יחס ההיתר יותר ממאתים כנגד האיסור, הגידול אסור[7]. שיעור אחד ממאתים, מקורו מדין ביטול כלאי הכרם, שבטל במאתים[8].

אחד מעשרים וארבע: 'תערובת זרעים' שבה מתוך עשרים וארבע חלקים חלק אחד ממין אחד, ועשרים ושלש ממין אחר, צריך למעט את המין המועט, משום 'מראית העין' שיחשבו שזרע כך בכוונה[9]. אולם כאשר יש יותר מעשרים ושלוש מהמין השני, ניתן להשאירו[10]. [דוגמת המשנה[11]: סאה ממין אחר שיש בה רבע קב ממין אחר. פירוש: סאה יש בו 6 קבין, שזה 24 רבעים של קב].

אילן בירק: 'הרכבת' ענף של אילן בשיח ירקות. מכיון שאיסור 'הרכבה' של 'כלאי אילן', תקף גם לירקות, לפיכך אסור אף להרכיב אילן בירק[12].

אילן מאכל: אילן המגדל פירות.

אילן סרק: אילן שאינו מוציא פירות. סרק, פירושו ריק[13].

אין אדם מקדש דבר שאינו שלו: אין אדם אוסר תבואה וגידולים של חבירו. ונאמר לגבי ההלכה של הנוטע כלאי הכרם, שנאסרים הגידולים בהנאה[14], ונלמד מהתורה מהפסוק 'פן תקדש המלאה'[15]. אולם בא כלל זה ואומר: כאשר בעל השדה לא נטע [ולא קיים] את כלאי הכרם שבשדהו, לא נאסרו עליו הגידולים בהנאה. ואפילו אם התבואה או הגפן שייכים לנוטע, [ונאסרים גידולי הנוטע], אין נאסרים גידולי בעל השדה[16].

אכילת הגפן: התפשטות זמורות הגפן[17] או השרשים בקרקע[18] או שטח 'עבודת הגפן' שתופסת הגפן מסביב[19].

אפיפירות: הקנים או החפצים שעל גביהם מדלים את הגפן [המכונה 'עריס'][20].

ארץ ישראל (גבולות ההבטחה עולי מצרים ועולי בבל ): גבולות ארץ ישראל שהובטחו בתורה לאברהם אבינו , הינם לעתיד לבוא, וכל שלא התקדש בהמשך [בכיבוש מצרים או של עולי בבל] לא נחשב כארץ ישראל לגבי מצוות התלויות בארץ[21] אלא רק לעניין קדושת ארץ ישראל שיש בה מצוות ישוב הארץ וערך להיקבר בה. כל שטח שכבשו עולי בבל, קדושתו קיימת ונחשב כארץ ישראל לכל דבר. אולם שטח שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל, נחשב רק מדרבנן כארץ ישראל לענין מצוות התלויות בארץ[22].

אתרוג: בחג הסוכות נצטווינו ליטול ארבעה מינים, ואחד מהם הוא האתרוג [במקרא מכונה 'פרי עץ הדר']. כאשר האתרוג גדל בעץ מורכב, אזי אם הורכב באתרוג, האתרוג כשר[23]. אולם כאשר הרכיבו אתרוג בעץ אחר [כגון לימון] הסכימו הפוסקים[24] שהאתרוג שגדל פסול לארבעת המינים. והטעמים לזה: א. משום שנעברה בו עבירה [וכמו בהמת כלאים שפסולה להקרבה במזבח][25]. ב. הוא מין חדש ואינו נקרא 'אתרוג'[26]. ג. יש בו תערובת של 'אתרוג' עם מין אחר[27]. ויש מי שהכשיר[28].

וכתבו הפוסקים ג' סימנים להבדיל בין אתרוג מורכב, לאתרוג כשר: א. המורכב חלק, והאתרוג יש בו בליטות קטנות. ב. באתרוג מורכב העוקץ בולט, ובאתרוג העוקץ שוקע. ג. תוך הפרי, במורכב, הפרי גדול והקליפה האמצעית דקה. ובאתרוג הפרי קטן והקליפה גדולה[29]. וכיום ע"פ  המידע המחקרי אין להסתמך על סימנים אלו

 

[1] כלאים ה,ז בפירוש הר"ש.

[2] מאיר פרנקל "ניסוי גידול עצי אגס על כנת אגס" אמונת עיתך גליון 31 - לצפייה לחץ כאן. 

[3] הרב יואל פרידמן/מאיר פרנקל "כלאי הרכבה – סקירה" אמונת עיתך גליון 11 - לצפייה לחץ כאן

[4] הרב יואל פרידמן - לצפייה לחץ כאן

[5] מאיר פרנקל "ניסוי גידול עצי אגס על כנת אגס" אמונת עיתך גליון 31 - לצפייה לחץ כאן 

[6] משנה כלאים ה,ו; ז,ח ובמפרשים שם.

[7] שלחן ערוך רצו,[א],יח.

[8] תוספות יום טוב כלאים ה,ו על פי המבואר במשנה בערלה ב,א.

[9] שלחן ערוך רצו[ב],ח.

[10] כלאים ב,א בפירוש הרמב"ם ועוד מפרשים.

[11] כלאים ב,א.

[12] טור ושלחן ערוך רצה,ג.

[13] ראה חולין נ,ב רש"י ד"ה בוקי סריקי.

[14] שלחן ערוך רצו[א],ג.

[15] דברים כב,ט.

[16] שלחן ערוך רצו[א],ד.

[17] כלאים ב,י בפירוש הרמב"ם.

[18] כלאים ב,י פירוש הריבמ"ץ.

[19] כלאים ב,י פירוש הר"ש.

[20] שלחן ערוך רצו[א],נו.

[21] דרך אמונה תרומות א,ב ס"ק יג.

[22] דרך אמונה כלאים א,א ביאור ההלכה ד"ה בארץ ישראל.

[23] משנה ברורה תרמח,סה.

[24] משנה ברורה תרמח,סה ומציין לפוסקים בשער הציון ס"ק עא.

[25] מגן אברהם תרמח,כג בשם ע"ש וראה שערי תשובה תרמט,ד נפק"מ, כי לטעם זה יש להתיר אתרוג של שתילה של הענף המורכב.

[26] מגן אברהם שם.

[27] הגהות חתם סופר על שלחן ערוך אורח חיים תרמח,כא.

[28] ראה שו"ת מהר"ם אלשיך סימן קי.

[29] שו"ת הרמ"א סימן קכו בשם מה"ר יצחק פדאווא, משנה ברורה תרמח,סה.