מושגי כלאיים באות ז'

זורע להשחתה: התירו חכמים לזרוע תלם אחד של פשתן בצד חיטים בשביל לבדוק שדהו אם ראויה לפשתן, ולא חששו למראית העין, מכיון שהוא מזיק לתבואה[1] ולא מגדל מספיק בשביל להנות ממנו[2].

זריעת זרעים וזרע אילן: ערבוב זרעים בזרעי אילנות ולזרעם יחד, אינו נחשב כ"כלאי האילנות", שהרי אינו הרכבה. אולם נחלקו הפוסקים האם נחשב לכל הפחות ל"כלאי זרעים". הטור[3] סובר כי אסור משום כלאי זרעים. אך בחוצה לארץ שמותר כלאי זרעים, מותר לעשות כן. אך שלחן ערוך[4] פסק, כי אין זה לא "כלאי אילנות" ולא "כלאי זרעים", ולכן התיר לעשות כן אף בארץ ישראל.

זריעת שני מיני אילנות: כאמור, ב'כלאי אילנות' נאסר הרכבת אילנות בלבד. ואין  באילן שייכות לכלאי זרעים, ולכן מותר לעשות כן אפילו בארץ ישראל[5].

זרע יחידי: זרע בודד של ירק או של תבואה, יש מצבים שונים וכמה דעות בפוסקים כמה צריך להרחיק מזרע יחידי לשדה ירק או תבואה[6].

זרעוני גינה: זרעים שאינם ראויים לאכילה. אך הפרי של אותו הזרע הינו מאכל אדם [כגון זרע הבצלים והשומין וזרע החציר וזרע לפת וכיוצא בהן][7].

 

[1] כלאים ב,ז פירוש הרא"ש. ולשון השלחן ערוך רצו[ב],כג: 'ונמצא כזורע להשחתה'.

[2] כלאים ב,ז פירוש הרמב"ם.

[3] רצה,ג.

[4] רצה,ג.

[5] ט"ז רצה,א.

[6] ראה אנציקלופדיה תחמודית כרך כט, [כלאי זרעים] טור תרכז-תרכח.

[7] שלחן ערוך יורה דעה רצו[ב],ג.