מילון ערכים לסדר זרעים

הרכבה

הגדרתה:

פעולת חיבור בין שני צמחים. הצמח התחתון נקרא כנה, והעליון נקרא רוכב. הרוכב
הוא בעל יכולת לגדל פירות בעלי תכונות רצויות, ואילו הכנה הוא צמח העמיד לאקלים, לקרקע ולמחלות צמחים מקומיות. הצלחת ההרכבה תלויה במידת הקרבה בין מיני הכנה והרוכב ובחיבור נכון של ה'קמביום' (שכבת תאים עובריים שמתחת לקליפת הצמח, בין העצה לשיפה)
של שני העצים. יש סוגי הרכבה שונים כגון הרכבת ראש, הרכבת עין, ועוד.

מעמדה ההלכתי:

הרכבת שני מינים שונים אסורה מן התורה, והיא כלאי האילן, המופיעים
בפרק א של מסכת כלאיים בכמה משניות. הרכבת שני זנים של אותו מין או של שני מינים דומים מאוד .(הפוסקים דנו במידת הדמיון מותרת).
הרכבה נחשבת כנטיעה, והיא אסורה לפני שנת השמיטה, ובוודאי גם בשמיטה עצמה, כמו נטיעה.

הרכבת האבקה:

מן התורה אסורים כלאי הרכבה, אך אין איסור לטעת שני אילנות זה לצד
זה. עד לאחרונה היה מקובל במחקר כי אין שום השפעה גנטית של הכנה על הרוכב, ובאפשרות הכנה רק לשפר הובלת מים ומינרלים לרוכב ובכך לסייע (באמצעות שיפור תהליך ההטמעה – פוטוסינתזה) לשפר את כמות היבול ואיכותו. עם זאת, מחקרים עדכניים טוענים כי יש השפעה גנטית מסוימת כתוצאה מתהליך ההרכבה.
ההאבקה, דהיינו, נטילת רכיבים זכריים מן הפרח והעברתם לחלקים נקביים של פרח אחר על מנת ליצור הפריה, הייתה מוכרת בזמן חז"ל בתור פעולה חקלאית ואף נעשתה (כגון האבקת דקלים), אם כי לא ברור האם מנגנון הפעולה עצמו היה ידוע. הרכבת האבקה דומה ליצירת ולד מהורים משותפים, כאשר תכונות שני ההורים באות לידי ביטוי בוולד. הרכבת עצי פרי נחשבת כיום לשיטה המקובלת ביותר ליצירת עצי פרי, ורובם של עצי הפרי מורכבים. וכן קיימות שיטות מקצועיות שונות להרכבת צמחים חד-שנתיים.

מקורות לערך:
פליקס יהודה, 'עצי פרי למיניהם – צמחי התנ"ך וחז"ל', עמודים 51-49 .
רענן משה, מילון מונחים – הרכבה. בתוך: פורטל הדף היומי.
רענן משה, 'כשרות אתרוגים מורכבים – היבטים הלכתיים וביולוגיים' עמ' 280-279. בתוך: בזק הרב אמנון (עורך), ובחג הסוכות – קובץ מאמרים על חג הסוכות, אלון שבות תשע"א.
ד"ר עקיבא לונדון, 'הרכבת תמרים (האבקה) בערב פסח', אמונת עתיך גיליון 90 , תשס"ג.