כתובת רחוב היא כתובת שנמצאה בשנת תשל"ג בשדות קיבוץ עין הנצי"ב, השוכן בעמק בית שאן. הכתובת נמצאה בשטחו של תל רחוב, בתוך מבנה של בית כנסת מהתקופה שלאחר חורבן בית שני. באזור בית שאן נחשפו מספר בתי כנסת עתיקים, כגון בית הכנסת בבית אלפא, בית הכנסת במעוז חיים, בית הכנסת בטירת צבי, ועוד.
הממצאים הראשוניים שנמצאו בתל רחוב מתוארכים לתקופת הכניסה לארץ, וכנראה מדובר בעיר רחוב שניתנה על ידי בני אשר ללויים כפי שמובא ביהושע כא ל-לא: "וממטה אשר... ואת רחוב ואת מגרשה".
הכתובת מתוארכת לכמה מאות שנים לאחר חורבן בית שני, תקופת התלמוד (התקופה הביזאנטית). אורכה של הכתובת הוא 4.5 מטרים ורוחבה 2.75 מטרים. הכתובת נמצאת כיום במוזיאון ישראל, והעתק בגודל טבעי מוצב ברחבת בית הכנסת של עין הנצי"ב.
בכתובת ישנן 29 שורות, 365 מילים, 1800 אותיות, והיא כתובה בכתב עברי משובש.
ייחודה של הכתובת, מלבד גודלה, הוא התוכן שלה. אין בה כל אזכור להקדשות וברכות, כפי שהיה מקובל כבר בבתי כנסת מאותה תקופה, אלא היא הלכתית בלבד ומתארת שורה ארוכה של הלכות למעשה הקשורות למצוות התלויות בארץ.
לכתובת מספר חלקים והמכנה המשותף שלהם הוא גבולות א"י, ומקומות בא"י שנתייחד דינם, להלן החלוקה:
א. בית שאן, רשימת הפירות האסורים לעניין שביעית ולעניין תרומות ומעשרות, וכן גבולות התחום המותר בה.
ב. העיירות האסורות והמותרות בתחומי עיירות שונות כגון סוסיתא, נווה, פנייס, ועוד.
ג. ציטוט מלא של "ברייתא דתחומין" המופיעה בירושלמי שביעית ו, א ובו תיאור של כל גבולות הארץ כפי שקודשו בזמן בית שני (תחום עולי בבל).
יש לציין כי כל הדינים המובאים בכתובת מצויים במקורות שונים בתוספתא ובירושלמי.
חוקרים העלו הסברים אחדים למטרת כתיבת הכתובת. יש הסוברים שמכיוון שבית שאן נכבשה רק בימי דוד המלך, שהרי ביהושע נאמר "ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה", וכן נותרה פלישתית בימי שאול המלך ועל חומותיה הוקעו ראשי שאול ובניו, ובימי בית שני היא הייתה עיר הלניסטית, ספק זה הביא את חז"ל, לשקול להוציא את בית שאן מגבולות ארץ ישראל החייבים במצוות ארץ ישראל התלויות בקרקע. נראה שדיון זה היה חשוב ליהודי הסביבה, ולכן חקקו ברצפת בית הכנסת את הדינים האלו, כדי ללמד שאף הם חייבים במצוות אלו.
בכתובת נזכרת רשימת עיירות בארבעה "תחומים", שמותיהן של רוב העיירות הנזכרות בכתובת השתמרו עד ימינו:
כגון: תחום סבסטי (סבסטיה, צפון השומרון): שילתה (מזוהה כיום בכפר סילת א-ט'אהר); איקבין (מזוהה כיום כעקאבה); תחום סוסיתה (דרום הגולן): השמות: כפר יחריב (כפר חרב); חספיה (ח'ספין) ונוב, ב"תחום צור" (הגליל העליון המערבי) השתמרו בין היתר השמות: חנותה (ח'רבת חניתה); פי מצובה (ח'רבת מצוב); בצת (אלבאצה); כבריתה (ח'רבת כברי).
מקור הערך: י' זוסמן, "כתובת הלכתית מעמק בית שאן, סקירה מוקדמת", תרביץ מג א-ד, תשל"ד; י' לנדי, "הבנות חדשות ברשימה העתיקה מזמן חז"ל הידועה בשם 'כתובת רחוב'", מוריה, טבת תשע"ה.
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
