מילון ערכים לסדר זרעים

לוח גזר

לוח גזר הוא לוח אבן קטן (רוחבו 7.2 ס"מ ואורכו 11.1 ס"מ) שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי החוקר הבריטי רוברט מקאליסטר. בלוח זה ישנן שבע שורות הכתובות בכתב עברי קדום, הכתובת מתוארכת לתקופתו של שלמה המלך, בטקסט אין הפרדה למילים, אבל מצוין קו המפריד בין יחידות.

כך פוענח הכתוב בלוח:

1ירחו אסף / ירחו ז

2 רע / ירחו לקש

3 ירח עצד פשת

4 ירח קצר שערם

5 ירח קצר?? ל ?

6 ירחו זמר

7 ירחו קץ

נוסף על כך מופיעה התחלה של שם "אבי(ה)-", ככל הנראה שמו של הכותב.

הלוח מתאר ככל הנראה את העונות החקלאיות כפי שהיו מקובלות בזמנו.

ככל הנראה פירוש הכתובת הוא: שני חודשי אסיף - תשרי ומרחשוון, שני חודשי זרע - כסלו וטבת, שני חודשי לקש - שבט ואדר, חודש של קטיף הפשתים - ניסן, חודש של קציר שעורים - אייר, חודש של קציר חטים? סיוון ; שני חודשי זמירה, תמוז ואב, חודש קיץ, אלול.

בעניין תפקידה של הרשימה הוצעו כמה וכמה הצעות:

1. פקודה מטעם השלטונות המרכזיים או מטעם מנהיג מקומי על קביעת זמנן של העבודות החקלאיות.
2. מעין תקנון לעבודות החקלאיות.
3. מעשה ידיו של איכר שביקש להראות את כשרונו בכתיבה ועמד ורשם את שמות החודשים הנהוגים בסביבתו.

4 לוח רשמי שנמנו בו רק אותם החודשים שחלה בהם איזו עבודה חשובה.

5 שיר מסוג השירים העממיים המונים בכל חודש וחודש את תכונותיו האופייניות.

6. ניסיון לקביעת שיטה חדשה, "ישראלית", של שמות החודשים, בניגוד לשיטת השמות הכנעניים.

וכן הועלו מספר הצעות נוספות.

הכתיב "ירחו" בכתובת הוא מופע חריג בשפה העברית המקראית כמו גם בשפתנו היום, וכן, הלוח מונה אך ורק שמונה עונות, ובהנחה שכל עונה היא ירח-חודש אחד הרי שחסרים ארבעה חודשים למניין של שנה שלמה. סיבות אלו הביאו את החוקרים לשער שהכתיב "ירחו" המופיע רק בחצי מהמקרים - מכוון לשני חודשים, כך שמתקבלות ארבע עונות של חודשיים כל אחת, וארבע עונות של חודש כל אחת, בסך הכול שנים עשר חודשים.

הלוח מלמד כי השנה בתקופה העתיקה הייתה שנה חקלאית, שהתחילה בחודש תשרי ונגמרה בחודש אלול.

ביבליוגרפיה

אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך ב עמ' 471­-473.