מילון ערכים לסדר זרעים

סיכה

מקורות שהיא מוזכרת בהם:

פעולת הסיכה הוזכרה במשנה במספר רב של נושאים

(ראה מעשר שני ב, ב, שביעית ב, ה, ועוד): סיכת גוף האדם לצרכים רפואיים, או להנאה. סיכת כלים שונים כדי לחזקם או להחליקם ולצחצחם כגון תנורים, כלי עור ועוד. וכמו כן סיכת הצמחים עצמם, וסיכת הפירות.

סיכת צמחים

במשנה הובא שמותר לסוך את הפגים עד ערב ראש השנה של השמיטה. לדעת פליקס, מטרת הסיכה היא זירוז תהליך ההבשלה, על ידי שחרור האתילן מהפרי, שהוא גז המזרז את הבשלת הפרי (כיום משתמשים בגז זה כדי לגרום להבחלה של פירות שנתלשו מהעץ בעודם בוסר). לשם כך יש לנקב את פגת התאנה בקיסם טבול בשמן, או לסוך את "פי הפגה" בשמן. מכיוון שמלאכה זו גורמת לצימוח טוב יותר של הפרי היא נחשבת לתולדה של מלאכת זורע. אמנם לדעת הריבמ"ץ מטרתה של אותה סיכה היא "משיחת הבוסר מהחלב שלהן".

פעולה נוספת שהוזכרה במשנה היא סיכת האילן עצמו, אך לא ברורה מטרת סיכה זו.

סיכת אדם

לדעת הרמב"ם בכתבים הרפואיים, מטרת סיכת האדם היא "להבריא את בישול חלקי העור" וליישר את הקמטים שבעור, באופן דומה כתב פליקס שבשנים שבהן יש רעב וחוסר ויטמינים ישנה התפתחות של מחלות עור, לשם כך יש לסוך את הגוף בשמן. מכיוון שזהו שימוש מקובל מותר לאדם להשתמש לשם כך בשמן הקדוש בקדושת שביעית, אך אין להשתמש במוצרים שלא מקובל להשתמש בהם לסיכה, כגון יין וחומץ.

השימוש בשמנים מהצומח לצרכים קוסמטיים מקובל מאוד גם בזמננו ובמוצרים רבים ניתן למצוא שמנים שמקורם מהצומח, כגון שמן זית, שמן חוחובה, ושמנים אתריים נוספים.

להרחבה ומקורות ראה אנציקלופדיה הלכתית חקלאית ערך 'סיכה'.