מעשר שני ה, ב: כרם רבעי היה עולה לירושלם מהלך יום אחד לכל צד ואי זו היא תחומה אילת מן הדרום ועקרבת מן הצפון לוד מן המערב והירדן מן המזרח ומשרבו הפירות התקינו שיהא נפדה סמוך לחומה ותנאי היה בדבר שאימתי שירצו יחזור הדבר לכמות שהיה רבי יוסי אומר משחרב בית המקדש היה התנאי הזה ותנאי היה אימתי שיבנה בית המקדש יחזור הדבר לכמות שהיה.
העיר עקרבת מוזכרת במשנה כעיר צפונית, שהמרחק ממנה לירושלים היה במרחק הליכה של יום אחד. חז"ל תיקנו שאין לפדות ענבים שהם נטע רבעי שהיו בתוך שטח זה, אלא יש להעלותם לירושלים ולאוכלם שם, וזאת מכמה סיבות. בירושלמי במקום מובא שהענבים נצרכו לצורך יין לנסכים, ומכיוון שהיה חוסר בענבים בסמיכות לירושלים תיקנו שכל הענבים שהם נטע רבעי יועלו לירושלים, ומכיוון שיש צורך לשמור את הפרי שהוא נטע רבעי בטהרה, יהיה ניתן להשתמש בהם לנסכים. ואילו בבבלי בביצה (ה, א) מובא שמטרת התקנה הייתה "למלא את שווקי ירושלים בפירות", וככל שיהיו פירות רבים יותר בירושלים כך היא תהיה נאה יותר.
יוסף בן מתתיהו מציין כי בימי בית שני ועד מרד בר כוכבא שימשה העיר כבירת מחוז מנהלי יהודי גדול (טופרכיה), וגם פליניוס מתאר את עקרבתא כאחת מעשר הטופרכאיות של יהודה, וכחלק משלוש הצפוניות ששבהן (גופנא – מזוהה כיום ככפר ג'יפנא הסמוך לנווה צוף; תמנה – ככל הנראה מדובר בתמנת חרס, מקום קבורת יהושע, וכיום הכפר כיפל חארת', ועקרבתא). בתקופות מסוימות שימשה עקרבתא כגבול הדרומי של מחוז השומרון.
יוסף בן מתתיהו כותב שמחוז עקרבתא הוא מחוז הררי שבו אזורים מישוריים, משופע בגשמים, האדמה קלה לעיבוד, היא מכוסה באילנות ומשופעת בפירות, אין בה מקומות צחיחים, כל המים הזורמים הם מתוקים מאוד, ומפני השפע במרעה מצוין שופעות הפרות חלב יותר מאשר בכל מקום אחר, בשל כך יש בה גם כן ריבוי משמעותי של אוכלוסייה.
העיר מוזכרת גם כמקום שיהודה המכבי נלחם עם יושביו (ספר מקבים א פרק ה סעיף 3).
בזמן המרד הגדול מונה למפקד האזור יוחנן בן חנניה, אולם שמעון בר גיורא, שהיה ממנהיגי המרד, תפס את מקומו. עקרבתא חרבה בשנת 69 לספירה בה' באייר על ידי אספסיינוס.
בממצאים במדבר יהודה מזמן מרד בר כוכבא נמצאו עדויות שבעקרבתא התגוררו יהודים גם בזמן המרד. העיר מופיעה גם במפת מידבא: ,עקרבים היא עתה עקרבטיני' תיאורה של עקרבה הוא בסמוך ל'גבול יהודה במזרח', ול'שילה ובה לפנים הארון', תיאור זה במפת מידבא מאשש את הזיהוי של הכפר עקרבא היום עם העיר עקרבתא.
מיקומה הוא כ-13 קילומטרים מדרום מזרח לשכם והר גריזים, וכ-7 קילומטר ממזרח לצומת תפוח. כיום מצוי בתחום העיר הכפר עקרבה.
מקורות הערך:
ההיסטוריה של ארץ-ישראל – שלטון רומי: התקופה הרומית-ביזנטית, הוצאת יד בן צבי, כתר הוצאה לאור, ירושלים 1984.
ח' אשל וז' ח' ארליך, "מבצרה של עקרבה בחורבת עורמה", קתדרה 47, ניסן תשמ"ח, יד יצחק בן צבי ירושלים 1988.
ארץ ישראל במפת מידבא, הוצאת אריאל, ירושלים תשנ"ו.
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
