מילון ערכים לסדר זרעים

צלמון

בעקבות כ"ד משמרות הכהונה והמרד הגדול:

מקורות שהוא מוזכר בהם:

כלאים ד, ט: אמר ר' יהודה מעשה בצלמון באחד שנטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה והיה הופך שער שתי שורות לצד אחת וזורע את הניר ובשנה אחרת היה הופך את השער למקום אחר וזורע את הבור

צלמון הוזכרה במשנה כמקום שבו נלמדה אחת מהלכות כלאי הכרם, שכשהנטיעה היא במרחק העולה על ט"ז אמה, די בהזזת הענפים לאחד הצדדים כדי להתיר זריעה בין השורות.

בקינה הנאמרת בתשעה באב: "איכה ישבה חבצלת השרון", העוסקת בגלותם של משמרות הכהונה, מובא כך: "ובעוון צלמים נעה גינתון צלמין". וכך מובא בכתובת משמרות הכהונה, שבגינתון צלמין התגוררה המשמרת הכ"ג, משמרת דליה. השם גינתון מופיע בנחמיה פרק י כשמו של כוהן. ייתכן שבניו וצאצאיו של כוהן זה קיבלו על עצמם את שם משמר "דליה" והתיישבו בעיר צלמין, ובעקבות התיישבות זו נוסף שמם לשם היישוב.

צלמונה הוזכרה גם בספרי כמקום שהחרובים שבו לא היו ראויים לאכילה.

זיהויה של צלמון

השם צלמון לא השתמר בשמו של מקום יישוב בארץ, לכן זיהויו אינו ברור, אם כי ישנם מספר אזכורים למקום זה. האזכור האחד הוא בספר שופטים פרק ט, במרד של געל בן עבד עלה אבימלך להר צלמון הסמוך לשכם, ומשם חתכו עצים כדי לשרוף את מגדל שכם, כלומר מדובר בהר הסמוך לשכם.

אולם ישנם זיהויים המשייכים את צלמון ליישוב בגליל:

בספר "מלחמות היהודים" מתאר יוסף בן מתתיהו שבין ההכנות לבואו של אספסינוס נכלל ביצור העיר "צולמין", או "סלמין" וייתכן שמדובר בעיר צלמון. גם כיום ניתן למצוא במהלכו של נחל צלמון שרידים של מבצר זה (חרבת צלמון/ חרבת א-סלאמה), ואף ישנם המזהים את היישוב הבדואי סלאמה, הסמוך לנחל צלמון, כמושבה של העיר צלמון.

אזכורים נוספים לצלמון ניתן למצוא במסעות ישראל במדבר, שעברו בצלמונה. ר' יוסף שוורץ בספרו "תבואות הארץ" כתב שמצא בספרי חכמת היוונים את חרבת "קאלומו"ן", דרומית לחיפה, (חירבת אל דאמון- ישוב ערבי שחרב במלחמת השחרור, כיום מצוי שם בית סוהר דמון) ולדעתו ייתכן שמדובר בצלמון.

לדעת פרופ' פליקס ייתכן שהיו כמה מקומות שנקראו בשם זה.

מקורות הערך:

יהודים ויהדות בימי בית שני, המשנה והתלמוד, יד בן צבי, ירושלים תשנ"ג.

ביאור לקינת איכה ישבה חבצלת השרון, הרב יחזקאל סלומון, בכתב העת אור ישראל (מונסי) ד תשנ"ז.