מילון ערכים לסדר זרעים

חזור למפתח הערכים

שקמונה

 

מקורות שהוא מוזכר בהם:

דמאי א, א: הקלין שבדמאי השיתין והרימין והעוזרדין ובנות שוח ובנות שקמה ונובלות התמרה והגופנין והנצפה וביהודה האוג והחומץ שביהודה והכסבר רבי יהודה אומר כל השיתין פטורין חוץ משל דופרה כל הרימין פטורין חוץ מרימי שקמונה כל בנות שקמה פטורות חוץ מן המוסטפות.

 

שקמונה הוזכרה במשנה כמקום שרימוניו משובחים, ולכן הם חייבים בדמאי, אך מאידך גיסא החרובים שגדלו בה היו גרועים משאר החרובים, (לפי אחת הגרסאות שחרובי שקמה הם חרובי שקמונה) ולכן היו פטורים מתרומות ומעשרות.

שקמונה נקראת כך גם במקורות היווניים והרומיים (Sycamina). ייתכן ששקמונה נקראה כך על שם עצי שקמה ש"גדלו בשפלה לרוב" (מלכים א י, כז). פירוש השם ביוונית הוא "פרי עץ התות".

 

זיהויה של שקמונה

ביוסיפון מובא ששקמונה היא עיר שהייתה סמוכה לים, כיום מזהים אותה במקום שנקרא תל א-סַמַכּ (תל הדגים) הסמוך לים, למרגלות הר הכרמל ממערב, במרחק של כ- 3 קילומטרים מחיפה העתיקה.

התל הוא יחסית קטן (כ- 8 דונם) אך השטחים המישוריים הסמוכים לו (כ-110 דונם) היו מיושבים בתקופות שונות. העיר הייתה מיושבת במשך כ- 2000 שנה, מהתקופה הכנענית המאוחרת ועד אחרי הכיבוש הערבי, בסמוך לתל מצויה "מערת אליהו הנביא".

שקמונה הייתה עיר יהודית במשך תקופות ארוכות, והיא מוזכרת כעיר יהודית כמה פעמים בספרי מסע של נוסעים שונים.

בשנים האחרונות נחשף בתל בית מתקופת ממלכת ישראל שנחשב בין הבתים השמורים ביותר לתקופה זו.

 

מקור הערך:

שקמונה לחוף הכרמל, יוסף אלגביש, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ד

מקום בפרשה, יואל אליצור, תל אביב, תשע"ג

  

toraland whatsapp