סימן כה - כתם בתחבושת הגיינית

 ראשי פרקים:

       שאלה

       א. גודל בגד שאינו צמר ופשתן

       ב. דינם של נייר, צמר-גפן ופלסטיק

       ג. דינו של כלי חד-פעמי

       תשובה

* * *

 

שאלה 19

יש תחבושות הגייניות חדשות, תחתוניות, שגדלן פחות מג' על ג' טפחים, והן בנויות שלוש שכבות: השכבה הפנימית עשויה מנייר סופג; תחתיה יש ריפוד של צמר גפן; ומבחוץ שכבה פלסטית אוטמת. מצויים שני סוגים של תחבושות כאלו: האחת היא דקה, והאחרת עבה, המסוגלת להכיל כמות גדולה של דם.

מה דינה של אשה שמצאה כתם על תחבושת כזו?

א. גודל בגד שאינו צמר ופשתן

דין טומאת כתמים אמור רק כשהם נמצאים על דבר המקבל טומאה (שו"ע יו"ד סי' ק"צ סעי' י'), כגון: בגד או כלי.

בתחבושת הדקה אין ג' על ג' טפחים. וצ"ע אם היא מקבלת טומאה. אמנם בצמר ופשתים די בגודל של ג' על ג' אצבעות כדי לקבל טומאה; אך ביתר המינים בעינן ג' על ג' טפחים (רמב"ם הל' כלים פכ"ב ה"א). והשאלה היא: האם "בגד" בנד"ד כולל את יתר המינים או שהוא רק צמר ופשתים.

שאלה זו היא מחלוקת בין תנא דבי ר' ישמעאל לבין ר' שמעון בן אלעזר (שבת כ"ו ע"ב כ"ז ע"ב). ובהלכות ציצית (או"ח סי' ט' סעי' א') נחלקו בדבר המחבר והרמ"א: לדעת המחבר רק צמר ופשתים הם "בגד" מדאורייתא, וא"כ לדעתו, בגד מחומר אחר, צריך שיהיו בו ג' על ג' טפחים. אך לדברי הרמ"א, שם "בגד" כולל מדאורייתא הן צמר ופשתים והן שאר מינים. וא"כ בכל המינים די בג' אצבעות, ולא בעינן ג' טפחים.

ומצאתי להגר"ע יוסף שליט"א (טהרת הבית סי' ב' סעי' ט', משמרת הטהרה עמ' ת"א), שכתב שגם לדעת הרמ"א דין זה אמור רק בציצית. אך בכתמים, שכל איסורם הוא מדרבנן, אף הוא מודה שבגד ממין אחר אינו כצמר ופשתים, ואינו מקבל טומאה אלא בג' על ג' טפחים.

ב. דינם של נייר, צמר-גפן ופלסטיק

והנה השכבה הפנימית כאן היא מנייר, וידועים דברי הפוסקים האחרונים שדנו אם נייר מקבל טומאה: הנודע ביהודה (מהד"ת יו"ד סי' ק"ה, מובא בפת"ש סי' ק"צ ס"ק י"ח) כתב שנייר שלנו מקבל טומאה. אולם האחרונים הקלו (עיין דעת תורה למהרש"ם על הלכות נדה סי' ק"ד. וכן פסק הגר"ע יוסף בספרו טהרת הבית, סי' ב' סעי' י').

כן יש לעיין בדינה של שכבת צמר הגפן. הגר"ע יוסף (טהרת הבית עמ' ת"ה) כתב בשם הגרש"ה ואזנר (שיעורי שבט הלוי עמ' קע"ד ס"ק ג' בסופו) שצמר גפן אינו מקבל טומאה. אך צמר גפן מרופד בשכבה מסודרת בין הנייר לבין הפלסטיק, צ"ע מה גדרו? ואולי יש לדמותו ל"לבד", שהוא מקבל טומאה (רמב"ם הל' כלים פ"א הי"א). ונראה לי ש"לבד" הוא מהודק היטב שאינו מתפורר, אך שכבת הצמר גפן הנ"ל אינה לבודה, אלא היא רפויה מאד ומתפוררת בכל מגע יד, ולכן אין לה דין "לבד".

שכבת הפלסטיק אין לה שם של בגד, כי היא אינה כלי מן החי, ולא מן הצומח (עמ' טהרת הבית סי' ח' סעי' י', ובמשמרת הטהרה עמ' ת"ח- ת"ט), והרי היא ככלי גללים וככלי אבנים שאינם מקבלים טומאה (רמב"ם כלים פ"א ה"ו).

וא"כ נמצא שמכל הבחינות אין כאן דבר המקבל טומאה, ותחבושת זו אינה מיטמאת בכתם.

ג. דינו של כלי חד-פעמי

אולם יש לעיין בדינה של תחבושת מהסוג השני, שאע"פ שאינה בגד, יש לומר שמכיון ששכבת צמר הגפן שם עבה מאוד ויכולה לספוג הרבה, אולי יש לה דין של "כלי". ואף שאינה כלי קיבול ממש, אולי קרוב הדבר להיחשב ככלי קיבול. שהרי החילוק בין פשוטי כלים לכלים הוא כושר הקיבול שלהם (עי' רמב"ם הל' כלים פ"א ה"ח-ה"י). אמנם פשוטי כלי מתכות מקבלים טומאה גם כשאינם כלי קיבול; אך כלי עץ, עור ועצם נלמדו משק, שמקבל טומאה מפני שיש לו בית קיבול. מיהו, כלי קיבול, פירושו, שיש לו דפנות; ואילו תחבושת זו, אין לה דפנות אלא כושר ספיגה. וכן צ"ע, מהו שיעורו של כלי קיבול, ומהו גדרו של כלי קיבול.

מיהו, אפילו אם נאמר שתחבושת זו ככלי היא, יש לומר שאינה אלא כלי ליום אחד. וכלי כזה אינו מקבל טומאה. ועי' רמב"ם (הל' טומאת כלים פ"ב ה"א) שכתב שכלי של לפת ואתרוג אינו מקבל טומאה. ובהמשך (פ"ה ה"ז) כתב הרמב"ם שחותל של הוצין, אם אינו יכול ליטול מה שבתוכו עד שיתירנו הרי הוא טהור. יעויין שם.

פוסקי דורנו דנו בענין כוס של ברכת המזון ושל קידוש (וכן לנטילת ידיים בכלי חד-פעמי), אם כוס חד-פעמית כשרה בתור כוס. והגר"מ פיינשטיין (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סי' ל"ט) פסל אותה לקידוש (ועי' שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק מ"ז סעי' י"א והע' נ"ה).

אך נראה שיש לחלק בין המקרים: בקידוש לא בעינן כלי המקבל טומאה אלא כלי המכיל את המים או היין, ולכל היותר אפשר לפוסלו מדין "הקריבהו נא לפחתך". והראיה שכלי פלסטי קבוע, אף על פי שאינו מקבל טומאה, לכו"ע כשר לקידוש. אך בנד"ד, שהגדר הוא כלי המקבל טומאה, יש לומר שבגד חד-פעמי אינו מקבל טומאה, וכתם על דבר כזה אינו מטמא.

תשובה

התחבושות משני הסוגים אינן מקבלות טומאה, מכמה נימוקים:

א. גודלן הוא פחות משלושה על שלושה טפחים.

ב. החומרים מהם הן עשויות (נייר, צמר-גפן ויריעת פלסטיק) אינם מקבלים טומאה.

ג. גם אם התחבושת היא "כלי", כלי חד-פעמי אינו מקבל טומאה.

ומכיון שכך, כתם על תחבושות אלו אין לו דין של כתם, והאשה טהורה לבעלה.

 

 

 

 

19 טבת תש"ן.