סימן ו – טלטול ספר תורה במכונית בטיולים

 

 

ראשי פרקים:

 

       שאלה 

       א. גדר טלטול וחומר איסורו 

       ב. חילוק בין טלטול עימו לטלטול אליו

* * *

 

שאלה 

האם מותר לטלטל ספר תורה בארון מיוחד במכונית לשם קריאה בתורה במשך הטיול?

א. גדר טלטול וחומר איסורו  

בקידושין (ל"ג ע"ב) איבעיא להו: "רכוב כמהלך דמי?" ומסקינן דכמהלך דמי. ובשבת ה' ב': "אגוז בכלי וכלי צף ע"ג המים, בתר אגוז אזלינן, והא נייח, או בתר כלי אזלינן והא לא נייח דנייד?" (וצ"ע מדוע לא פשטה הגמ' בשבת את בעייתו של רבא באגוז מהא דטמא וטהור שהביאה בקידושין, ומדוע נשארה בתיקו? וצ"ע לע"ע). ולפי"ז י"ל דספר תורה נחשב מיטלטל וחל האיסור לטלטלו כשאין לו מקום קבוע, שהרי מכונית אינה כמקום קבוע. 

מיהו צ"ע מהו גדר איסור טלטול ספר תורה? שמא אין איסור זה אלא משום כבוד, וכשתיקנו לו מקום מסודר זהו כבודו על אף שהוא מיטלטל. ובכלל גוף איסור טלטול ספר תורה צ"ע, וכי אסור לטלטל ספר תורה כדי ללמוד בו? והמלך שהיתה יוצאת ונכנסת עמו לכל מקום כיצד היה מטלטלה? (ושם לא היה ארון, אלא היתה קשורה בזרועו). ויש לחלק בין ספר תורה של יחיד לשל ציבור, אך חילוק זה צ"ע. שא"כ לפי"ז מותר יהיה להביא ספר תורה של יחיד לבית האסורין וזאת לא מצינו.

ומה שהערנו ממלך יעויין סנהדרין כ"א ב' ברש"ש שכתב: לולא דמיסתפינא הייתי אומר שהמלך לא היה כותב ספר תורה שלם עבור ספר התורה השני (של מלך), אלא ספר מצוות מקוצר. ועי' עינים למשפט שם שהביא כעי"ז מהפסיקתא ומתשובות הגאונים עיי"ש. 

ולפי זה ניחא הא דהיה מותר למלך לטלטל ספר תורה היינו ספר מצוות קצרלכל מקום שהיה הולך. אך למפרשים ספר תורה ממש קשה? ואפ"ל דזהו חידוש התורה בספר תורה של מלך וזהו כבודה של תורה שהיא מלווה אותו בכל אתר ואתר (ועי' דרשות הר"ן י"א על תפקידו הציבורי של ספר תורה זה, ועי' משפט כהן סי' קמ"ג עמ' שט"ז). ונלמד מכאן דזהו כבודה של תורה לצאת לכל מקום שיוצאים.

ב. חילוק בין טלטול עימו לטלטול אליו

והנלענ"ד לומר דהנה בירושלמי ביומא פ"ז ה"א שהוא מקור ההלכה שאין מטלטלין ספר תורה (או"ח ס"ס קל"ה) נאמר כך: "בכל אתר את אמר הולכין אחר תורה, והכא תימא מוליכין תורה אצלו?" משמע דגנאי הוא לתורה שהתורה באה אצל האדם ולא הוא בא אצלה. אך מלך שמצווה על כך שהתורה תהיה עימו כל ימי חייו אין התורה באה אצלו אלא הוא מוליכהעימו לכל מקום שהולך ואין בזה כל גנאי, אדרבה הדבר מוכיח את חשיבותה.

וא"כ ה"ה אנשים היוצאים לטיול ולוקחים עמהם מזון ושקי שינה וכל צרכיהם, אדרבה גנאי הוא לתורה שאותה עוזבים ולא לוקחים עמהם. וא"כ אין הדבר דומה לחולה או שבוי שמביאים אליו ספר תורה, אלא הוא לוקח עימו ודמיא למלך ושרי.

ובדברינו יש לישב את המנהג בימים נוראים ובשמחת תורה שמוציאין ספרי תורה מחוץ לביכנ"ס לקרוא בהם בחדרים אחרים, או לשמוח בהם בחוץ, דכל אלו אין התורה באה אליהם אלא באה עמהם. ודו"ק. (ועי' ערוה"ש סו"ס קל"ה שמתנגד למנהג זה אך לפי המשנ"ב הדבר מותר.)

וניקח לדוגמא אנשים כמו הרכבים (בני יונדב בן רכב- ירמיהו ל"ה) שאין להם בית והם נודדים ממקום למקום, האם אסור להם לטלטל ספר תורה עמהם? מסתבר שמותר. אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לכך במסעי בנ"י במדבר ויציאת ארון למלחמה. 

ועיין משנ"ב סו"ס קל"ה בבה"ל שהסיק שרק לצורך אדם פרטי (שאינו אדם חשוב)אין לטלטל ספר תורה, כי איננו מצווה בקריאה. אך ציבור החייב בקריאת התורה מטלטלין ספר תורה עבורו. וא"כ ה"ה כשהציבור יוצא לדרך מן הראוי שיטול עמו ספר תורה בתנאי שהספר יהיה מונח במקום מכובד במשך כל הטיול.

 

אדר תשל"ו