סימן נב – טלטול בשבת בחממה

 

שאלה

חממת פרחים בת 4 דונם, האם מותר לטלטל בתוכה בשבת?

תשובה

בבה"ל לבעל המשנ"ב סי' שס"ב ס"א כתב: "לכאורה בנין שעושין להכניס שם תבואה (שקורין מאגאזין) אם הוא יותר מבית סאתיים דינו כקרפף כיון שאינו עשוי רק לשמור ולא לדור בו והוא דומה לרחבה שאחרי הבתים"... אך יש לדון בזה דאולי כיון שהוא מקורה הוא עדיף מרחבה. אמנם ברש"י דף כ"ב ע"א ד"ה 'וכל דירה' איתא בהדיא דבאינו עשוי לדירה אפילו מקורה לא מהני... והמעיין ברמב"ם ריש פט"ז משמע שאינו מפרש כרש"י ולדידיה שפיר י"ל דבמקורה אין עליו שם קרפף בכל גווני.

לדעת הבה"ל זוהי מחלוקת ראשונים, לרש"י אסור לטלטל ולרמב"ם מותר לטלטל. ובפמ"ג ריש סי' שנ"ח במשב"ז ס"ק א' כתב: "והוי יודע דקרפף יותר מב"ס מקורה מותר לטלטל בו דרה"ר מקורה גופא ככרמלית תו לו גזרינן בקרפף מקורה". ושם בסי"ב: "קרפף בית ג' סאין וקירה... ממנו בית סאה... - מותר, והטעם משום "פי... תקרה". משמע שאלמלא כן היה נחשב לקרפף למרות שהוא מקורה. אך בפרמ"ג שם דחה זאת, די"ל דרובה אין מקורה לכן היינו הולכים אחר הרוב ודנים את כולה כלא מקורה אלמלא פי תקרה המפריד בין החלק המקורה לחלק שאינו מקורה. ובחזו"א (סי' כ"ה ה') דחה זאת, דא"כ נמצא שאויר המותר לו אוסרו, כמו שהקשתה הגמ' בדף כ"ה ע"ב. ובשו"ע (סי' שמ"ו ס"ג) מבואר שקרפף הוא מקום המוקף מחיצות בלא קרוי. ובעירובין צ' ע"ב בספינה, מודה רב בכפאה על פיה שאין מטלטלין בה אלא בד"א ומיירי שכפאה לזופתה. ומשמע שאע"פ שיש קירוי אסור לטלטל בה. מיהו רש"י פירש שם שבטל מחיצותיה לענין דירה דאין עומדות כל זמן כפייתן לא לדירת מעלן ולא לדירת מטן, וא"כ י"ל שגם הקירוי אין לו תורת קירוי, כי לא נעשה לשם קירוי. וצ"ע. 

ובחזו"א כתב דשם מיירי לדור על גבה. וצ"ע כי רש"י כתב: "בין לדירת מטן", וי"ל שכונתו שאם היתה ראויה לדירת מטן היו מחיצותיה נחשבות מחיצות גם למעלן, אך בדירת מעלן מיירי. ובאשל אברהם שם השאיר הדבר בצ"ע.

ובדף צ"ט ב': ..."אילן שהיה מיסך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ ג"ט, מטלטלין תחתיו", ובגמ' "אר"ה בריה דר"י אין מטלטלין בו יותר מב' סאה מאי טעמא משום דהוי דירה שתשמישה לאויר". ומבואר איפוא שקירוי אינו מבטל איסור טלטול ד' אמות בכרמלית. 

ובחזו"א (סי' כ"ה ס"ק ה') פסק מכל הנ"ל שקירוי אינו מתיר טלטול. אך הביא התוס' בדף צ' א' ד"ה 'אלא' שכתב במפורש: כיון שהוא מקורה, לא הוי כרמלית במה שהוא יותר מב"ס, והביאו ראיה מדף כ"ה א' קרפף יותר מב' סאה שקירה בו ב' סאה, וכנ"ל. (ולא חששו לדחית הראיה שדחה החזו"א, שם).

וצ"ע כיצד יפרנסו את הראיה מדף צ"ט א' אילן שהיה מיסך על הארץ וצ"ע.למסקנה יוצא לנו שזוהי מחלוקת ראשונים: רש"י והריטב"א (הביאו החזו"א שם) סוברים שקירוי אינו מתיר. ואילו הרמב"ם, (עפ"י דיוקו של המשנ"ב) והתוס' אומרים שקירוי מתיר. ופשט השו"ע כתב במפורש שקירוי מתיר!

ומפשט הגמ' בענין אילן המיסך מוכח כשיטת רש"י והריטב"א ודלא כהשו"ע.

מיהו כשהחממה פתוחה לתוך היקף צורת הפתח של הישוב, ופתח זה קודם להיקף (ואפשר לבטל את היקף צורת הפתח באותו מקום ולחברו מחדש אחרי פתיחת החממה לתוך החלק המוקף) ניתן עי"כ להתיר את הטלטול בתוך החממה. אלא שצ"ע אי זרעים לא מבטלי את ההיקף. דהמשנ"ב שכתב שאפשר להתיר את הטלטול במאגאזין ע"י פתיחה לבית, התכוון למאגאזין של סחורות שאינם עשויים לדירה, אך גם אינם מבטלים דירה, משא"כ זרעים המבטלים דירה. ולכן רק כשיהיו שבילים הראויים להליכה בין ערוגות הפרחים ואין בית סאתיים במק"א אפשר יהיה להתיר כנ"ל.

ועיין באהלה של תורה ח"א סי' מ"ד.

 

(אלול תשמ"ט)