סימן פב – צירוף למנין ביום כיפור

 

(לאלי שיקרקה - חייל בסיני)

 

ראשי פרקים:

 

       שאלה

       א. תפילת היום או תפילת התענית

       ב. צירוף מחלל שבת למנין

       ג. גדר פושעי ישראל שנמנים עמנו 

* * *

 

שאלה

האם אפשר לצרף אנשים שאינם מתענים למנין ביום כיפור? (המדובר בחייל דתי הנמצא בסיני בין חיילים חילוניים, המוכנים להצטרף לתפילת כל נדרי ונעילה, אך אינם מתכוננים לצום כל היום.)

השאלה מתחלקת לשני חלקים: א. צירוף שאינם מתענים מאונס ב. כאלו שאינם מתענים במזיד.

א. תפילת היום או תפילת התענית

בשו"ע או"ח סי' תקס"ו ס"ג: אין ש"ץ אומר "עננו" כברכה בפני עצמה, אא"כ יש בבית הכנסת עשרה שמתענים. וכן לענין קריאת "ויחל" במנחה או ביתר ימות השבוע (חוץ מב' וה') יש מהפוסקים (א"ר ופמ"ג) שכתב שא"א לקרוא אלא א"כ יש י' שמתענים. ויש שחולקים עליהם וסוברים שבד' צומות שמדברי קבלה די בשבעה מתענים דהם רובא דמינכר (שע"ת בשם מהר"ם חביב), ומבואר שם שאנוסים חשובים כמי שאינם מתענים.

[וידועה חקירת האחרונים בגדר אונס, האם פירושו שהוא פטור רק מעונש או שכאילו לא עבר את העבירה כלל. ולדעה זו יש להחשיב את האנוס כמי שצם. ויש שתלו זאת במחלוקת רב ושמואל בשור האיצטדין מהו לגבי מזבח. כי הוא אנוס וכאילו לא הוא נגח, ולשמואל פסול, כי סו"ס הוא נגח אלא שפטור מעונש. והדברים ארוכים ואכהמ"ל (עי' בית האוצר א' כלל כ"ד ועוד). ואולי בתענית כולם מודים שאינו נחשב כמתענה, דאע"ג דאונס נחשב מצד הדין כמתענה, סו"ס במציאות אין להכחיש את המוחש שאין הוא מעונה ולכן א"א לצרפו. וא"כ צ"ע מה הדין ביום הכיפורים. ולדברי האור שמח (הל' יסוה"ת פ"ה) שחילק בין מי שאנסוהו במישרין לעבור עבירה שפטור מעונש, אפילו בעבירות החמורות, לבין מי שבגלל חוליו התרפא באחת מעבירות אלו, שחייב מי שאכל ביום כיפור בגלל חוליו אע"פ שהוא אנוס אאינו נחשב כמי שצם. 

ולכאורה יש לתלות את שאלתנו במחלוקת הפוסקים הנ"ל, דלשע"ת שכתב בשם המהר"ם בן חביב, בצום שהוא מדברי קבלה התפילה היא תפילת היום ולא תפילת הצום, ואפשר לצרף גם מיעוט שלא התענו. א"כ ה"ה ביום הכיפורים, התפילה היא תפילת היום ולא תפילת הצום ואפשר לצרף גם מי שלא התענה. אך לשיטת הא"ר והפמ"ג שהתפילה היא תפילת התענית ולא תפילת היום, א"א לצרף מי שלא התענה. ויתכן שיש לחלק, שכמו שגם לדידם ביום ב' וה' בשחרית אפשר לצרף גם מי שלא התענה, כי בין כך ובין כך חייבים בקריאה בתורה, וכן לתפילה בציבור אפשר לצרף גם מי שלא התענה, ורק "עננו" שהיא תפילה מיוחדת שנוסדה לכבוד הצום, א"א לאומרה, א"כ י"ל דה"ה ביום כיפור, באותן תפילות שבין כך ובין כך חייבים להתפלל בכל יום אפשר לצרף גם מי שאינו מתענה, אך באותן תפילות שהן מיוחדות ליום הכיפורים א"א לצרף אחרים. וא"כ תהיה נפ"מ בין ערבית, שחרית ומנחה, לבין מוסף ונעילה, שבמוסף ונעילה א"א לצרף וביתר התפילות אפשר לצרף.

מיהו יש לחלק, דהתם כל התפילה גם ביום התענית, היא כשל חול רגיל ורק "עננו" היא ברכה מיוחדת לכבוד הצום. מה שאין כן ביום כיפור, נוסח כל התפילות הוא מיוחד ליום הכיפורים, שאין מתפללין י"ח אלא רק שבע, והברכה האמצעית כל כולה מיוחדת ליום כיפור. ואמנם מקריאת "ויחל" בב' וה' שחרית אין להביא ראיה, דסוף סוף קוראים בתורה, ועיקר התקנה לקרוא בתורה היתה כדי ללמוד תורה, ומה לי פרשה זו מה לי פרשה אחרת. (וכידוע חלוקת התורה לפרשיות כמספר שבתות השנה לא נהגה בכל מקום תמיד, ובארץ ישראל נהגו לסיים את התורה אחת לשלוש שנים במגילה כ"ט ב') וא"כ אין בברכת התורה ברכה לבטלה. אך בתפילות יום הכיפורים שכל תוכנן הוא מיוחד ליום הכיפורים, דינן כ"עננו".

והנלענ"ד לומר עפ"י מש"כ בשו"ע או"ח סי' רס"ח עפ"י הגמ' בברכות כ"א א'שהטועה והתחיל של חול בשבת גומר, משום דמעיקר הדין בעי לצלויי י"ח בשבת, אלא שלא אטריחוהו רבנן. א"כ לא מיבעיא לג' ברכות ראשונות וג' אחרונות שאפשר לצרף אליהם ולומר קדושה גם מי שלא התענה, אלא אפילו לברכה אמצעית, כיון שבמקום יתר הברכות עומדת, ואם טעה והתחיל "אתה חונן" יכול לגמור. א"כ ברכה זו במקום י"ח עומדת, וא"כ אפשר לצרף אליה גם מי שלא התענה. וי"א דאפילו במוסף הדין כן, יעוי"ש שאם התחיל של חול גומר. ולדעה זו אפשר לצרף גם למוסף מי שלא התענה. אך לנעילה לכו"ע א"א לצרף מי שלא התענה.

ומכיון שלגבי מוסף יש מחלוקת בפוסקים א"כ לגבי מוסף הוי ספק ספיקא, ספק שמא גם בתפילת מוסף יוצא בי"ח של חול ואפשר לצרף לה מי שאינו מתענה, ואפילו את"ל דהלכה כהפוסקים דאי אפשר לצאת בשל מוסף בי"ח של חול, אולי הלכה כהפוסקים שסוברים שאפשר לצרף בתעניות גם ל"עננו" ו"ויחל" במנחה.

יתירה מזו גם מי שלא התענה, הרי חייב בכל תפילות היום. ולא דמי ל"עננו" שהיא תוספת מיוחדת לתענית דוקא, אך מוסף ונעילה חובת היום נינהו ולא חובת התענית, ומי שלא התענה חייב בהן, ואין כאן ברכה לבטלה, וא"כ יתכן שיכול להצטרף למנין לכו"ע, ודו'ק. 

מיהו מגונה הדבר לצרף מי שאינו מתענה לתפילות היום הקדוש, ועיין להלן. 

ב. צירוף מחלל שבת למנין

מי שלא התענה בזדון מסתבר שא"א לצרפו למנין. הכיצד נצרפו ביום הקדוש והוא עובר בזדון על איסור כרת?! התורה מצווחת ואומרת " ונכרתה הנפש ההיא מישראל" ואנחנו נעמוד ונצרפו לעדת ישראל? היה לא תהיה!

וכבר נחלקו הפוסקים אם אפשר לצרף מי שאינו שומר שבת למנין, והמתירים סומכים על כך שמחלל שבת כיום אינו תמיד בהכרח מומר לכל התורה כולה, שהרי לרוב הוא כתינוק שנשבה. עיין שו"ת בנין ציון החדשות סי' כ"ג, ומהר"י אסאד יו"ד סי' נ' ומלמד להועיל או"ח סי'כ"ט ואגרות משה או"ח ח"א סי' כ"ג (ועיי"ש סי' ל"ג) ועוד. אלא שיש להקשות: כשם שלא חונך לשמירת שבת כך אינו מסוגל להתפלל, וכיצד אפשר לצרפו למנין? ול"ד לישן (ולסוברים שישן מצטרף למנין עי' שו"ע או"ח סי' נ"ה ס"ו ובנו"כ שם), נהי דגם זה כישן מן המצוות, מיהו תרדמתו עמוקה ותרופתו אינה בידינו וא"א להקיצו (עי' גיטין ע' ב') וצ"ע. מיהו המתירים אולי סומכים על הבטחת התורה שאנו מובטחים על התשובה, ולכן כעומד לתשובה דמי, ובפרט בתפילה, שאין לך אדם שבשעת מצוקה לא פונה לכח עליון לעזרה, וכנראה על זה סמכו לצרף מחללי שבת למנין.

מיהו נראה שאם המדובר באדם שלמרות שלא חונך לשמור מצוות הוא מוכן עקרונית לצום ביום הכיפורים, ורק בגלל חום כבד וצמאון גדול מאד אין לו כוחות נפשיים די חזקים לעמוד מול פיתויי היצר נראה אולי שאפשר בשעה"ד לצרפו למנין. 

ועדיין נראה הדבר מוזר לצרף מי שאינו מתענה לתפילת יום הכיפורים.

ג. גדר פושעי ישראל שנמנים עמנו  

והנה בכריתות ו' ע"ב א"ר שמעון חסידא, כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, וכן נהגו בליל יום כיפור שאומר ש"ץ: בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים. ולכאורה אין מדובר בפושעים ועבריינים שחזרו בתשובה דהללו לאו פושעים ועבריינים מיקרו, אדרבה במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים יכולים לעמוד. ועוד, הרי למדו זאת מחלבנה שריחה רע ומנאה הכתוב עם סממני הקטורת, ומי שחזר בתשובה ריחו טוב ולא רע (ואפילו למ"ד שצדיקים עדיפי מבעלי תשובה בודאי בעלי תשובה אין ריחם רע לכו"ע). וע"כ המדובר בעבריינים ממש שעדין לא חזרו בתשובה. וא"כ צ"ע אם הכוונה גם למחללי יום הכיפורים במזיד. ויתכן שהכוונה לעוברי עבירה רגילים , אך לא למבעטים בכל מהותו של יום הכיפורים, אף שאינם אשמים, מ"מ כיצד אפשר לצרפם?(ועיין בה"ל סי' קצ"ט ועיין עירובין ס"ט א' דבעינן גילוי פנים, דהיינו חוצפה, ובימינו אין גילוי פנים). 

(ועיין מהרש"א בחי' אגדות לכריתות שם שבקטורת היו י"א סממנין וא"כ החלבנה אמנם צורפה לקטורת אך לא נחשבה לאחד מעשרה הסממנין, ה"ה פושעי ישראל נהי שצריך לקרבן ולצרפן, אך אי אפשר למנותם לחלק מעשרה. וצ"ע אםכוונתו להלכה למעשה. כי לשון רש"י על התורה שמות ל' ל"ד היא: פושעי ישראל שיהיונמנין עמנו משמע שמצטרפין למנין וצ"ע.)

והנה ה"מרדכי" במס' יומא כ' שמתירין להתפלל עם כל איש שעבר על גזירת הקהל. והב"י הביא בשם התשב"ץ שאם יש שום עבריין בתוכנו שמותר לנו להתפלל עמו, משמע שלא רק מי שעבר על גזירת הקהל, אלא כל עבריין על כל עבירה שבתורה. וכדי שלא נעשה כאן מחלוקת י"ל כמש"כ ה"פרישה" שכל מי שעבר על דברי תורה או דברי חכמים שמנדין אותו עליהם כמש"כ בשו"ע יו"ד ריש סי' של"ד סמ"ג וכל השנה אסור לצרפו לכל דבר שבקדושה, ועתה ביום הכיפורים אנו מתירים אותו. ומשמע שאפילו לצרפו למנין, דבשו"ע יו"ד שם ס"ב איתא: "אין כוללין אותו לכל דבר שצריך עשרה", ומשמע דעתה ע"י התרתו אפשר לצרפו אפילו לעשרה. ונמצר איפוא שאין מחלוקת בין המרדכי והתשב"ץ. לשניהם מדוברבעבריין שעבר עבירה כלשהיא ולשניהם מדובר בעבירה שחייב עליה נידוי, ונמצא שע"י הנידוי הוא מוצא מהקהל, ועתה מתירין לו להצטרף לקהל. מיהו גם להסבר זה הרי לא נתיר לו את הנידוי עד שיחזור בתשובה. וא"כ בבעלי תשובה עסקינן, אך רשעים אינם בני צירוף למנין. (ואפילו תינוקות שנשבו, אמנם אינם רשעים, אך גם בעלי תשובה אינם, בפרט אם אוכלים ביום הכיפורים עצמו.)

וכן משמע לפי מה שהביא ה"פרישה" שם באות א' מרבנו בחיי וז"ל: "כי שם שמים מתעלה ומתקדש בשעה שהרשעים חוזרים בתשובה ונמנים מכלל הצדיקים". משמע שמדובר בבעלי תשובה, וק' וכי אלו ריחם רע ופושעים מיקרו?! ומדוע נאסור עליהם להצטרף לעשרה?

וי"ל דמי שנתנדה על עבירה שעבר, אף שחזר בתשובה לא הותר לו נידויו עד שיתירוהו במפורש (ועיין בשו"ע יו"ד סי' של"ד ס"ס י"ג, דתוך ל' לא מתירים לו אפילו חזר בו, ועיי"ש ס"ל דנידוהו על תנאי, חל הנידוי וצריך התרה אע"פ שמקיים התנאי). וא"כ ע"י ההכרזה שמתירין להתפלל עם העבריינים מתירים בעצם את הנידוי ומאפשרים לו להצטרף לעשרה. ואולי משום כך הוא נקרא עבריין שריחו רע, משום שלא חזר בו מאהבה אלא מיראה, לאחר שנידוהו.

אך כ"ז ניחא רק למ"ד דבעינן ג' שיתירו להתפלל עם העבריינים כדאי' במנהגי ר"א טירנא (עיין פ"ת), אך לפמש"כ הט"ז, ש"ץ הוא משולח מכל הקהל, נמצא שהקהל כולו מתיר את הנידוי. וצ"ע אם זוהי התרת נידוי כהלכה. וגם אם נאמר שיש כאן התרת נידוי לבעלי תשובה. ועדיין דוחק לומר שאנו מכנים עבריינים מי שחזר בתשובה, ומנין אנו יודעין מה בלבו, שמא חזר בו מאהבה, ומדוע עלינו להלבין פניהם ברבים?

ולדעת המהרי"ל שרק הש"ץ אומר כן. פרש הב"ח שאין, כאן התרה, אלא הודעה לקהל, שלא יתמהו העולם שאנו מתירין להתפלל עם העבריינים, ולכן אנו אומרים זאת ע"ד בי"ד של מעלה שאף הם מסכימים לכך, ולא ע"ד שיפטרו מעבריינותם רק ע"ד המקום שיחזרו בתשובה. אך גם לדעה זו המדובר בעבריין העושה תשובה, אלא שאנו איננו יודעים על כך לכן אנו זקוקים לדעת המקום ולישיבה של מעלה שהם יודעים מה בליבו, ומתוך הנחה זו שעשה תשובה אנו מתירין להתפלל אתו. אך רשעשלא עשה תשובה אינו ראוי שנצרפו למנין.

ואע"פ שאין מדובר כאן ברשעים חלילה אלא בתינוקות שנשבו ובפרט לענין צום בתנאים קשים שאינם מומרים להכעיס אלא לתיאבון לכל היותר, וכאמור הם לא חונכו כלל לצום ביום הכיפורים, מ"מ איך אפשר לצרף למנין ביוהם הכיפורים מי שאינו מתענה כלל ואינו מצטרף עמנו לתענית?!

ונראה אולי לומר דאפילו לפי מה שכתבו הפוסקים (עיין פמ"ג או"ח נ"ה וערוה"ש שם) שמומר להכעיס או מומר לכל התורה כולה, אי אפשר לצרפו לעשרה אפילו אם לא נידוהו, וע"כ דכיון שהפריש עצמו מעדת ישראל אינו בכלל מנין קהל ועדה, ביום הכיפורים מי שבא לביהכנ"ס אנו מניחים שהרהר תשובה בלבו, ושמא יחזור בו, ולכן מתירים להתפלל עמו ואפילו לצרפו לעשרה. אך גם רשע כזה אם רואים בו שאפילו ביום הכיפורים אוכל ושותה, בטלה הנחתנו זו ואי אפשר לצרפו לעשרה. וגם אם הוא תינוק שנשבה אם אינו מצטרף עמנו לתענית קשה לצרפו למנין ביום הכיפורים.

אולם כאמור אם משתדל לצום, אלא שמחמת קושי אובייקטיבי, כגון חום כבד, אינו משלים את הצום והוא עדין לא הגיע לדרגה של בעל תשובה שיוכל לעמוד כנגד יצרו, ורואים שמשתדל להתענות עד כמה שידו מגעת, לפי רמתו הרוחנית היחסית י"ל דאפילו אם נדונו כמומר לענין זה לא הוי כמומר לכל התורה כולה ולא כמומר להכעיס ואפשר לצרפו לעשרה.

לכן נראה לענ"ד שבתפילת "כל נדרי" כשכולם עדיין שרויים בתענית אפשר לצרפם למנין, גם אם אומרים שלא ישלימו את תעניתם. כי מי יודע אולי ישובו ויתענו. וגם אם לא ישלימו תעניתם אפשר לצרף את הסברות שאמרנו שלפיהן גם עבריינים מצטרפים למננין ביום הכיפורים וכל עוד לא אכלו בפועל אינם עבריינים. ומחשבה רעה אין הקב"ה מצתרפה למעשה ובפרט אצל תינוקות שנשבו. אך ביום הכיפורים עצמו אם כבר אכלו לא נראה שאפשר לצרפם למנין.

 

תשרי תשל"ה