סימן פג – חולה שאכל ביוכ"פ מהו בקריאת התורה במנחה

 

עשו"ת רעק"א או"ח סי' כ"ד שכל מי שאכל ביום כיפור מחמת אונסו מותר לו לעלות לתורה בשחרית, אך במנחה יש להסתפק אם הוא מחמת קדושת היום, או כמו שאר תענית שקוראים במנחה. ובס' "שערים המצוינים בהלכה" (ס' קל"ג ס"ק י"ח) הביא בשם שו"ת "מנחת אלעזר" (ח"ב סי' ע"ד) שהוכיח שקריאת התורה במנחה ביום כיפור היא משום תשובה ולא מחמת התענית, ולכן בזמן המגיפה רח"ל שהציבור אינו מתענה קורין בתורה במנחה.

ועי' מרחשת ח"א סי' י"ד שחקירתו של הגרעק"א תלויה במחלוקת מרן והרמ"א באו"ח סי' תרכ"ב ס"ב. דלמרן המחבר, וכן מנהג הספרדים, המפטיר במנחה ביום הכיפורים מברך על התורה ועל העבודה ומזכיר את יום הכיפורים ושבת, כי הפטרה זו נתקנה לכבוד קדושת היום. אך לדעת הרמ"א, וכן מנהג האשכנזים שלא לחתום בשל יום הכיפורים ובשל שבת, תקנת ההפטרה אינה לכבוד קדושת היום, אלא מחמת התענית כמו בכל תענית. ועיין מג"א ס"ק ב' שהביא כמהטעמים שלא לברך על התורה ועל העבודה וכולם קשורים בברכה משמע שמעיקר הדין היה ראוי לברך על התורה ועל העבודה ולפי"ז ההפטרה עצמה היא מפני קדושת היום, ולמרן שמברכים על התורה ועל העבודה ע"כ משום שלדעתו יש להדגיש שהפטרת המנחה ביום הכיפורים אינה כהפטרת תענית של יום חול, אלא מדין יום הכיפורים וצ"ל שסובר שההפטרה והקריאה הן מדין יום הכיפורים ולא מדין תענית. והרמ"א שלדעת המג"א התחשב בנימוקים אחרים יתכן שאףהוא סובר בעקרון כהמחבר. ולא כמרחשת , עיין בי' הגר"א (שם ס"ק ח'), שהוכיח כדעת הרמ"א וראייתו משבת שחמורה מיום הכיפורים ובכ"ז אין אנו מפטירין במנחה. אך עדיין אין מכאן ראייה לקריאת התורה, דבקריאת התורה עצמה י"ל שהחמירו ביום כיפור יותר מביו"ט והשווהו לשבת, ולכו"ע הקריאה בתורה היא משום קדושת היום, ורק בהפטרה נחלקו. ויתכן שמשו"ה לא פשט הגרעק"א את ספיקו. ולפי"ז כהן ולוי שלא התענו בגלל סכנה יוכלו לעלות לתורה במנחה. אך השלישי הקורא גם הפטרה אולי לא תוכל לעלות ולקרוא הפטרה כי היא אולי מדין תענית. אך הגר"א עצמו סובר שגם קריאת התורה מדין תענית. 

אך באמת י"ל דהא לא מצינו קריאה בתורה במנחה אלא רק בשבת ותענית, ובשבת הטעם הוא משום יושבי קרנות, כדאי' בב"ק פ"ב ע"א, ובתענית משום תשובה (עיין תענית י"ב ע"ב: "מפלגא דיומא לפניא קרינן ומפטרינן"...), וביום כיפור שחל בחול אין מקום לתקנת יושבי קרנות, וע"כ משום תשובה וכדין כל תענית. אמנם בדעת המחבר ע"כ צ"ל דתיקנו הפטרה משום קדושת היום, ואע"פ ששבת חמורה מיום כיפור, ולא תיקנו בה הפטרה במנחה, לענין זה אדרבה יום כיפור עדיף. ואולי תיקנו לדעתו גם קריאה בתורה מיוחדת לכבוד יום הכיפורים שבו ניתנו לוחות שניים. וק"ו הוא ומה יום ב' וה' שקבעום לדורות כימי קריאה בתורה, משום שבהם עלה משה להר סיני וירד (כדאי' בתוס' ב"ק פ"ב ע"א, עפ"י מדרש תנחומא) ביום כיפור עצמו שבו ניתנה תורה מחדש מסתבר שודאי שתיקנו קריאה מיוחדת. ומכיון שכך תיקנו גם הפטרה מיוחדת לכבוד היום וצ"ע. 

ונלענ"ד שהמחבר והרמ"א לשיטתם. שבהל' תענית סי' תקס"ו ס"א לא הזכיר המחבר הפטרה בנביא במנחה, אלא ויחל בלבד, ואכן מנהג הספרדים שלא להפטיר במנחה של תע"צ חוץ מת"ב. והרמ"א הוסיף שמפטירין במנחה דרשו. ונמצא איפוא שלדעת המחבר אין הפטרה במנחה בתענית וע"כ הפטרת המנחה ביוהכ"פ אינה מדין תענית אלא מדין יוכ"פ, שבגלל קדושתו תקנו בו הפטרה. (וזה ששבת, שקדושתה גדולה יותר אין בה הפטרה, י"ל או בגלל תדירותה, או שאה"נ היו נוהגין להפטיר במנחה בכתובים, עיין תוס' שבת כ"ד א' ד"ה שאלמלא) אך הרמ"א, הסובר שבכל תענית מפטירין בנביא, ה"ה ביוהכ"פ ולכן אין ההפטרה מדין יוהכ"פ אלא מדין תענית.

אך לפי"ז מחלוקתם היא רק בהפטרה, ולא בעצם הקריאה, שהרי להמחבר קורין במנחה בכל תענית, וא"כ גם קריאת מנחה ביוהכ"פ יכולה להיות מדין תענית ולא בגלל קדושת היום. ולכן מי שאינו מתענה אינו עולה אפילו לא לכהן ולוי. ומכיון שהמפטיר שהוא השלישי אסור לו לעלות לתורה, ממילא גם אינו יכול לקרוא את ההפטרה.

העולה מדברינו שאין הכרח לתלות את שאלתנו במחלוקת המחבר והרמ"א. יתכן שגם למחבר הקריאה היא מדין התענית ורק ההפטרה מדין קדושת היום. ולדבריו כהן ולוי שלא התענו לא יוכלו לעלות ורק ישראל יכול לעלות למפטיר. לעומתו הרמ"א יתכן שסובר שהקריאה וההפטרה הן משום קדושת היום ובברכות ההפטרה לא הזכירו קדושת היום מסיבות אחרות שהביא המג"א. וא"כ לדעתו יכול גם חולה שלא התענה לעלות לכל העליות. אך אין הדבר מוכרח כי לסוברים שאין מברכין על קדושת היום משום שההפטרה היא מדין תענית (כך סובר המרדכי) אין החולה יכול לעלות למפטיר ולקרוא הפטרה. וכהן ולוי ספק אם יכולים לעלות. כי השאלה היא אם קריאת התורה במנחה ביום כיפור היא מדין תענית או מדין קדושת היום. 

ולדעת הגר"א שכל הקריאה במנחה ביום הכיפורים היא מדין תענית אין מקום ללהעלות אף אחד מהעולים, שלא התענו לקריאה בתורה.

ובמרחשת כתב שבשבת יכול החולה לעלות כי בשבת בלאו הכי קורין כל השנה מדין השבת. חוץ משלישי שהרי אין ההפטרה בשבת. ולפמש"כ למחבר הסובר שאין הפטרה גם בתענית רגילה ביום הכיפורים היא משום קדושת היום ויכול לעלות. ולפי המג"א יתכן שגם לדעת הרמ"א יכול לעלות. 

לכן נלענ"ד שבגלל הספקות הנ"ל אם הוא אדם מכובד וכיבדוהו לעלות לתורה ולא ידוע לציבור שהוא נאלץ לאכול ביום הכיפורים בגלל מחלתו, כיון שעלה שוב לא ירד. (בפרט אם אכל פחות פחות מכשיעור וכמש"כ שם המרחשת שלא איבד בכך את תעניתו.)

 

(מוציו"כ תשמ"ו)