סימן צז – הדלקת נר חנוכה בבתים משותפים

 

ראשי פרקים:

 

       שאלה

       א. שיטת רש"י

       ב. שיטת התוספות וביאורה

       ג. דר בעליה מדוע אינו מדליק בפתח

       ד. השלכת השיטות השונות לגבי בתים משותפים

       ה. פרסומי ניסא לדיירי קומות גבוהות 

 

* * *

 

שאלה

באיזה מקום צריך להניח את נר חנוכה בבית משותף?

א. שיטת רש"י

בשבת כ"א ב' "ת"ר נר חנוכה מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ. ואם היה דר בעליה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר". 

ופירש"י: "מבחוץ - משום פירסומי ניסא ולא ברה"ר אלא בחצרו, שבתיהן היו פתוחין לחצר".

ובתוס' ד"ה מצוה להניחה הקשו עליו שתי קושיות: א. מלהלן כ"ג א' "חצר שיש לה ב' פתחים צריכה ב' נרות" (משמע שמדליק על פתח החצר מבחוץ). ב. מלהלן כ"ג ב' נר שיש לה ב' פיות עולה לב' בנ"א, משמע לב' בתים. ואם היו מניחים על פתח הבית היה לזה מימין ולזה משמאל. אבל אי מניחים על פתח החצר אתי שפיר.

והגר"א בסי' תרע"א (ס"ק י' לס"ג) תירץ את קושיות התוס' על רש"י, שרש"י נזהר מהן, ופירש בדף כ"ג א' ד"ה חצר... שיש לבית ב' פתחים פתוחים לחצר. ובדף כ"ג ב' ד"ה שתי פיות... עולה לב' בנ"א למהדרין העושים נר לכל אחד ואחד. וא"כ לא מדובר בב' בתים, אלא בבית אחד ובו שני בנ"א המהדרין להדליק לכל או"א.

ועיין מחצה"ש סי' תרע"א ס"ק ב' שרש"י לשיטתו שמדליק על פתח הבית לכן חייב היה לפרש שהמדובר בב' בנ"א המהדרין להדליק לכל או"א.

ועיי"ש במג"א (ס"ק ב') שבנר אחד אין היכרא כמה בני אדם יש כאן וכמה ימים יש כאן. וע"כ רש"י סובר שאין צורך בהיכרא, וכשיטת הרמב"ם בפ"ד מהל' חנוכה הל' א' - ב' שלמהדרין בעה"ב הוא שמדליק נרות כמספר בני הבית. אע"פ שאין היכר למספר הימים. ולא כשיטת התוס' (כ"א ב' ד"ה והמהדרין) שהמהדרין מן המהדרין מדליקין כל אחד ואחד כמספר הימים כדי שיהיה להם היכר.

ובזה מובנת שיטת רש"י שמדליק על פתח הבית, ומדוע לא העדיף את פירוש התוס' שמדליק על פתח החצר? והרי על פתח החצר יש יותר פירסומי ניסא מאשר על פתח הבית, שהנרות נראים רק לבני החצר ולא לבני רה"ר! ועכצ"ל ששיטת רש"י היא שזהו הפרסומי ניסא, שרואים כמה נרות מדליקים בכל בית ובית. וא"כ הפרסומי ניסא הוא לא שבני רה"ר יראו נרות חנוכה דולקים, אלא שמי שמכיר את הבית רואה כמה נרות דולקים באותו בית. ולכן המצוה על בעה"ב שהוא ידליק נרות כמספר בני הבית. גם בחי' המהרי"ט על שבת כ"א ב' כתב שרש"י חולק על התוס' וסובר כהרמב"ם שהמהדרין מן המהדרין נוהגים שני הידורים, גם נר לכל א' וא' וגם מוסיף והולך. וא"כ אין היכר למספר הימים, לדעת רש"י.

ב. שיטת התוספות וביאורה

שיטת התוס' שמדליקין על פתח החצר. וק' הרי בתוד"ה והמהדרין פירש ר"י דב"ש וב"ה לא קיימי אלא אנר איש וביתו דאיכא היכרא כשמוסיף והולך, אבל אם עושה נר לכל אחד ואחד אפילו יוסיף מכאן ואילך ליכא היכרא, שיסברו כך יש בנ"א בבית. והרי כשמדליקין כל בעלי הבתים על פתח החצר ליכא היכרא? 

ואולי שני דיבורי התוס' חולקים זה על זה. והתוד"ה מצוה, הסובר שמדליקין על פתח החצר חולק על תוד"ה והמהדרין הסובר שצריך היכרא.

אולם מה נעשה לשו"ע, שבסי' תרע"א ס"ז פסק כשיטת התוס' ד"ה מהדרין שמשום היכרא צריך להדליק בכל בית רק נר אחד ומוסיף והולך, והמהדרין מן המהדרין אינן מדליקין נר לכל אחד ואחד. ובס"ה פסק כשיטת התוד"ה מצוה שנ"ח מדליקו על פתח החצר הסמוך לרה"ר? ואולי לדעתו כשמדליקים על פתח החצר כל בעלי הבתים שבתוך החצר צריכים להשתתף בפריטי ולהדליק רק נר א' ומוסיף והולך ולא נר לכל או"א. וכנראה זוהי דעתו של רב שר שלום גאון המובאת בטור סי' תרע"ז. ועיין ב"ח שם ובסי' תרע"א. ואולי גם התוס' ד"ה מצוה יסברו כן, ודוחק.

ומהגר"א משמע שחולק על הסבר זה. עיין סי' תרע"א ס"ק ז' שפירש את דברי השו"ע שכתב שם נר שיש לו שני פיות עולה בשביל שנים, שהכוונה לשני בני אדם. כי השו"ע לשיטתו שפסק בס"ה שנ"ח מדליקו על פתח החצר הסמוך לרה"ר וע"כ צריך להדליק נרות כמספר הבתים שבתוך החצר ולכן נר אחד עולה לשני בני אדם. וקשה, הרי אין כאן היכרא?

וצריך לומר שבדלית ברירה עדיף לוותר על היכרא ובלבד שידליקו ברה"ר משום פרסומי ניסא, מאשר שידליקו על פתחי הבתים בתוך החצר, ששם אמנם יהיה היכרא אך לא פרסומי ניסא. ואולי גם התוס' יסברו כן.

והכרח לומר כן ששני דיבורי התוס' אינם חולקים זע"ז. עיין בתוס' בד"ה מצוה שהוכיחו מנר שיש לה שני פיות עולה לב' בנ"א משמע לשני בתים. ולכאורה מנין להם שהמדובר בשני בתים, אולי מדובר בבית אחד ושני בנ"א המהדרין לכל או"א? וצ"ל שהם סוברים שסתמא דמילתא אנשים נוהגים כמהדרין מן המהדרין. ולשיטתם אזלי, שהמהדרין מן המהדרין אינם מדליקין נר לכל או"א, וא"כ א"א לומר שהנר עולה לשני בני אדם. ונמצא איפוא ששני דיבורי התוספות אינם חולקים זה על זה. אלא שיטת התוספות היא כמש"כ בדעת השו"ע שעדיף להדליק על פתח החצר הפונה לרה"ר כמספר הבתים שבחצר אע"פ שאין היכרא, כי פרסומי ניסא גדול לכל בני רה"ר עדיף מהיכרא.

נמצא שבזה נחלקו רש"י ותוס', לרש"י עיקר הפרסומי ניסא הוא על הבית שמדליק ולתוס' עיקר הפירסומי ניסא הוא שברה"ר ייראו נרות חנוכה רבים, אע"פ שלא יראו מאיזה בית וכמה בני בית. וגם לא יהיה היכרא לימים הנכנסים והיוצאים.

ואולי י"ל שבזה נחלקו רש"י והרי"ף מי הם התרמודאי. רש"י פירש שם אומה, משמע שהם נוכרים, והרי"ף פירש מוכרי עצים, ומשמע שהם ישראלים. לרש"י לא חשוב למי מתפרסם הנס, ולכן אפילו לגויים אפשר לפרסם הנס. העיקר הוא שבעה"ב יפרסם את הנס ע"י הדלקה על פתח ביתו. אך הרי"ף סובר כהתוס' שפרסומי הניסא צריך להיות לרבים שיראו נרות רבים, וא"כ המגמה היא שישראלים הם שיראו את הנרות ולכן לא פירש כרש"י שהם נוכרים. (אלא שמדברי הגר"א שם ס"ק ב' עולה שפירש בדעת הרי"ף שסובר כהרמב"ם שאין צורך בהיכרא, ולכן הביא את המימרא של שני זקנים שהיו בצידן שנהגו כנגד פרי החג ומעלין בקודש, ומשמע שלדעתם אין צורך להתחשב בימים הנכנסים ובימים היוצאים, משום שאין צורך בהיכרא, ולפמש"כ לשיטת רש"י אין צורך בהיכרא ולכן נר שיש לה ב' פיות עולה לשני בני אדם). 

ולשיטת התוס' י"ל שאמנם על פתח החצר אין היכרא, אלא שפרסומי ניסא לבני רה"ר עדיף מהיכרא. ולדעתם מי שגר בעליה שפרסומי ניסא לבני רה"ר הוא גדול ויש גם היכרא, עדיף שידליק בחלון, ששם יש תרתי, גם היכרא וגם פרסומי ניסא גדול.

ג. דר בעליה מדוע אינו מדליק בפתח

והנה גם לרש"י וגם לתוס' יש לעיין במי שדר בעליה, שמניחה בחלון הסמוכה לרה"ר, מדוע שלא ידליק בפתח, לרש"י בפתח הבית ולתוס' בפתח החצר? ורש"י פירש שאין לו מקום בחצרו להניחה שם. וצ"ע מאי פסקת, שמי שדר בעליה אין לו מקום בחצר?! ועיין ב"ב י"א ב' מרפסת יש לה ד' אמות בחצר עיי"ש. ואולי ר"ל שממנ"פ, אם נכנס לעליה דרך הבית אין לו פתח ניכר משלו מהחדר לעליה. ואם יש לו סולם לעלות ישר לעליה אין זה פתח המחייב בנר. אמנם גם החלון אינו פתח, אך לפחות שם יש פרסומי ניסא לבני רה"ר. משא"כ אם ידליק בחצר אין פרסומי ניסא לבני רה"ר ואין פתח. ורש"י לשיטתו שהמצוה לכתחילה להדליק לבני הבית. אך כשאין פתח ניכר לבני הבית פרסומי ניסא לבני רה"ר עדיף. וכן אם יש כמה בתים בעליה בדרך כלל יש להם מרפסת אחת שממנה יורדים לחצר (עיין רש"י ב"ב י"א ב' ד"ה מרפסת), וע"כ אע"פ שיש לכל אחד ד' אמות בחצר אולם אין ניכר מי הדליק, ולרש"י צריך היכר מיוחד לכל בית ובית. ולכן עדיף שידליק בחלון הסמוך לרה"ר.

ד. השלכת השיטות השונות לגבי בתים משותפים

ולפי"ז בבתים משותפים יש לעיין היכן ידליקו.

לשיטת רש"י, ידליקו על פתח הבית הפונה לחדר המדרגות שהוא החצר. ולשיטת התוס' ידליקו על פתח החצר הפונה לרה"ר. (אולם על פתח הכניסה לבית לשניהם לא ידליקו, לרש"י אין זה פתח הבית הפרטי, ולשיטת התוס' אין זה פתח החצר הסמוך לרה"ר). אולם לפי מה שכתבנו לעיל שהדר בעליה לכו"ע עדיף שיניח בחלון הסמוך לרה"ר, מסתבר לומר שגם לרש"י וגם לתוס' עדיף שיניחו את הנר בחלון הסמוך לרה"ר שאז יש גם היכרא (של הבית לרש"י, ושל הימים לתוס') וגם פירסומי ניסא רב לבני רה"ר.

אולם כל זה רק בבתים נמוכים, עד שלוש קומות, שהם פחותים מכ' אמה. אך בתים גבוהים, מארבע קומות ויותר, שהם גבוהים יותר מכ' אמה, לכאורה אין תקנה להדליק בחלון, ואז חזרנו להדלקה בפתח, לרש"י בחדר המדרגות, ולתוס' בפתח החצר הסמוך לרה"ר.

בשו"ע סי' תרע"א ס"ה פסק כתוספות שנר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרה"ר... ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר. אך במשנ"ב הביא שיש הרבה ראשונים הסוברים כרש"י וכן הוסיף עליהם בערוה"ש. וא"כ דעביד כמר עביד, ודעביד כמר עביד. אפשר לקיים את המצוה כמו התוס' ולהדליק את הנרות על פתח החצר הפונה לרשות הרבים, ואפשר לקיים את המצוה כרש"י ולהדליק את הנרות על פתח הדירה הפונה לחדר המדרגות. אך לשניהם א"א לכאורה להדליק בחלון שהרי החלון גבוה יותר מכ' אמה.

ה. פרסומי ניסא לדיירי קומות גבוהות  

והנה אם יש בתים גבוהים אחרים בסביבה יש מקום לומר שעדיף להדליק בחלון כדי שיהיה פרסומי ניסא לדיירים ממול. מיהו זה יהיה נכון רק לשיטת רש"י שלא הצריך פ"נ לבני רה"ר אלא רק לבני החצר, ולכן כשבלא"ה בני רה"ר אינם יכולים לראות, אך הדיירים ממול יכולים לראות, הדבר דומה לבני החצר שיש לפרסם להם את הנס. ודבר זה עדיף מהדלקה על פתח הדירה הפונה לחדר המדרגות. כי בחדר המדרגות יבחינו בדבר רק דיירי אותה קומה (כי בבתים גבוהים עולים ויורדים בעיקר במעלית) בעוד שבחלון נשקפים הנרות לציבור רחב יותר. וגם בני הבית עצמם רואים את הנרות. אך לשיטת התוס' שהפ"נ צריך להיות לבני רה"ר דווקא, בבתים גבוהים יותר מכ' אמה אין פ"נ לבני רה"ר רק לדיירים ממול.

אך הריטב"א (הוצאת הרב רייכמן, כ"א ב' ד"ה ואם) כתב שמי שדר בעליה מניחו בחלון, אפילו כשהוא גבוה יותר מכ' אמה. וכנראה שלא הטריחוהו לרדת להדליק למטה. או אולי ר"ל שבחלון, גם יותר מכ' אמה שלטא עינא. ומה שאמרו נ"ח למעלה מכ' אמה פסולה ר"ל כשהוא דולק על כלונס וכדו' ולא בחלון. עיין סוכה ב' ב' אמר רב יאשיה אמר רב מחלוקת כשאין דפנות מגיעות לסכך, אבל דפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מכ' אמה כשרה דמישלט שלטא בה עינא. אמנם יש לחלק בין סכך רחב לבין נרות קטנים, כמו שכתבו שם התוס' בד"ה וכיון, אך יתכן שהריטב"א אינו סובר כמותם. ואכן בחי' הריטב"א לסוכה חולק על חילוקם וסובר שאין חילוק בין סכך רחב לבין דבר קטן. אלא שהוא עצמו חילק שם בין סוכה שהוא מוקף במחיצות, לכן א"א שלא ישיב אל לבו לדעת שהוא יושב תחת סכך, לבין מקום שאינו מוקף מחיצות. וא"כ א"א לומר שבנ"ח שלטא עינא למעלה מכ' אמה.

וא"כ מסתבר יותר לומר שהדר בעליה מעל לכ' אמה לא הטריחוהו לרדת ולהדליק למטה. מה גם שאם כל הדיירים ירדו וידליקו למטה לא יהיה מקום לכולם ובודאי שלא יוכלו להדליק בטפח הסמוך לפתח ובלא"ה לא תוכל התקנה העיקרית להתקיים. לכן נלענ"ד שמכיון שלרש"י יש עדיפות להדליק בבית דווקא, ואפשר גם להדליק בחלון שיש בו פ"נ לדיירים שממול, ואולי זה קצת פ"נ לבני רה"ר, שבכל זאת מי שישא את עיניו יראה את הנרות גם למעלה מכ' אמה, ולדעת התוס' יתכן שלא חייבוהו לרדת ולהדליק למטה, וגם אין היכרא למטה, ומאחר והפוסקים לא הכריעו בין רש"י לתוס', ובמקרה כזה יתכן שגם תוס' אולי יסכימו לרש"י ויעדיפו להדליק בחלון מאשר למטה. לכן נלענ"ד שהדרים בקומות עליונות ידליקו בחלון.