סימן ק – יציאת בעל בחובת נר חנוכה ע"י אשתו

שאלה 

האם אשה יכולה להוציא את בעלה המגויס בהדלקת נ"ח? 

נשאלתי בארץ גושן ע"י גיסי הרב משה פטרון. בחנוכה ימצאו במארבים, ולא יוכלו להדליק נ"ח במארב, כדי שלא יתגלו ע"י האויב. אשתו נמצאת בבית הוריה, עם בנם התינוק, האם היא יכולה להדליק נ"ח ולהוציאו י"ח? 

תשובה

מסתבר שאביה לא יכול להוציאו י"ח כי אין הוא נחשב כרגע לאחד מבני הבית, שהרי הוא כבר כמה חודשים מגוייס. אך אולי אם אשתו תדליק בחדרה נ"ח יחשב הדבר כאילו היא הדליקה בביתו ומוציאה אותו.

ושני ספיקות יש לברר כאן לענ"ד: א. האם אשה יכולה להדליק בפנ"ע? ב. מאחר שאין זה ביתו, אלא בית חמיו, האם נפטר בכך ע"י אשתו? 

והנה ביחס לספק הראשון, בשו"ע סי' תרע"ז ס"א פסק: "אכסנאי... צריך לתת פרוטה לבעה"ב... ואם יש לו פתח פתוח לעצמו צריך להדליק בפתחו". וכ' הרמ"א דבזה"ז ידליק במקום שאוכל. ולפי"ז, אם האשה אוכלת עם אביה ויתר בני הבית, היא יוצאת בנר של אביה ואינה חייבת להדליק בפנ"ע, בחדר אחר. אלא שיש מקום להסתפק אם היא רשאית להדליק בפנ"ע. אפי' לשיטת הרמב"ם, ומנהג אשכנז שהמהדרין מן המהדרין מדליקין כל או"א בפנ"ע, אך נהגו כן רק בגברים ולא בנשים, דאשה אינה מדליקה בפנ"ע כמש"כ המשנ"ב בסי' תרע"א ס"ק ט' דאשתו כגופו. ואפי' באשה לא נשואה, הסמוכה על שולחן אביה, לא ראינו שנהגו שתדליק בפנ"ע. כיון שסופה לינשא לאיש. לכן גם כשהיא פנויה לא נהגה להדר ולהדליק בפנ"ע. וא"כ באשה זו שבעלה חייל והיא דרה באופן זמני בבית הוריה צ"ע אם רשאית להדר ולהדליק בפנ"ע, או שחייבת להדליק עם אביה דוקא. והסברה נוטה לומר שמכיון שאשה נשואה יכולה להוציא את בעלה, וגם כשהיא בבית אביה בתר בעלה גרירא, רשאית להדר ולהדליק כדי להוציא את בעלה. ובפרט אם יש לה תינוק וחדר מיוחד שבו היא מאכילה אותו ולעתים גם אוכלת שם בעצמה. 

ולצאת מידי ספק נלענ"ד שכדאי שתדליק לפני שאביה מדליק. כגון שאביה מדליק כמנהג הרבה מן העולם אחרי ערבית, שתדליק סמוך לשקיעה ולפני אביה. ואם אביה נוהג להדליק בשקיעה מסופקני אם רשאית להדליק מפלג המנחה לצאת מידי ספק הנ"ל. כי רק אחרי השקיעה מכיון שחל עליה כבר חיוב, יכולה להדליק לפני אביה, כי היא רשאית להדר ולהדליק בזמן. אך מפלג המנחה עדיין לא חל עליה חיוב. ורק מי שהוא טרוד רשאי להדליק אז בתנאי שהנר ידלוק גם אחרי השקיעה. ובנ"ד, אף שהיא טרודה טרדא דמצוה, מ"מ חיוב לא חל עליה עדיין, וכשיחול החיוב אביה ידליק ואז אולי כבר לא תוכל להדר ולהדליק בפנ"ע. ואם תכוין לא לצאת בנר של אביה נכנסים אנו למחלוקת הפוסקים בסי' תרע"ז ס"ג בהג'ה ועיי"ש במשנ"ב ס"ק ט"ז. אך בלא ברכה בודאי שתוכל להדליק ולהוציא את בעלה מספק וכן נ"ל עדיף. ומ"מ כדאי שתדליק לפני אביה כדי שתייחס את ההדלקה לעצמה, כי אחרי שאביה מדליק אולי נפטרה, ואין כאן נר חנוכה אלא נר בעלמא. 

אלא שהספק העיקרי העומד לפנינו הוא אם הדלקת האשה שלא בבית בעלה מוציאה אותו. ואפילו למה שנסתפקו הפוסקים אם הדלקת נ"ח היא מצוה בבית דוקא או אפי' שלא בבית(עי' ציץ אליעזר ח"ט סי' ט"ו הסובר שהחיוב הוא על האדם גם ללא בית וכ"ד ערוה"ש סי' תרע"ז ס"ב, ולעומתו המהרש"ם בח"ד סי' קמ"ו סובר שצריך בית דווקא, אלא שאין צורך בבית קבע ועי' מש"כ בתחומין י"ח עמ' 348 ובסי' ק"א להלן). אבל כאן שהאשה בבית של אחרים (אצל אביה), יש יותר מקום לומר שאין הוא יוצא בכך, דהוא אינו נגרר אחרי בית אביה, ואלמלא המלחמה היו נמצאים הוא ואשתו בביתם ולא היתה האשה נצרכת לנדוד לבית אביה. אמנם לנוהגים להדליק בפנים ואין ההדלקה אצלם בפתח אין לנ"ח דין דומה למזוזה שהוא חיוב על הבית, אלא יש כאן חיוב על המשפחה, ומה שאשתו מוציאה את בעלה מדין נר איש וביתו היינו משפחתו. ובפרט שיש להם ילד, א"כ עיקר משפחתו נמצאת כאן והאשה יכולה לפוטרו. ומ"מ עדיף שתדליק בלא ברכה כדי להוציאו מספק.

 

(כסלו תשל"ד)