סימן לב' – זריעת חיטפון

 

סימן לב' – זריעת חיטפון

שאלה

חיטפון הוא הכלאה1 של חיטה ושיפון ואינו מיועד לאכילת אדם, אלא בעיקר כשחת לבהמות. האם מותר לזרוע אותו ליד חיטה רגילה ללא ההרחקה הראויה לו?

 

תשובה

במשנה כלאים א' א' שנינו "החטים והזונין אינם כלאים זב"ז השעורים ושבולת שועל הכוסמין והשיפון וכו' אינם כלאים זב"ז". והר"ש הביא את הירושלמי שכל הפרק נשנה זוגות זוגות שרק הזוגות שנזכרו במשנה אינם כלאים זב"ז, אך כל מין עם מין אחר הנזכר בזוג אחר הוי כלאים. ולפי"ז שיפון עם השעורים הר"ז כלאים. והק' הר"ש מהגמ' במנחות ע' א' שכוסמין מין חטין ושבולת שועל ושיפון מין שעורים. וא"כ מדוע שיפון ושעורים הוו כלאים זב"ז? ותי' דשאני צירוף לענין חלה שהעיסות דומות זל"ז ולכן שיפון ושעורים מצטרפין, משא"כ לענין כלאים הרי הם כלאים זב"ז.

(והנה בר"ש שם מבואר שהכוסמין הוא מין ביניים, בין שעורים לחטים. ובכ"ז שיפון עם כוסמין לא הוי כלאים אע"פ שהכוסמין אינו רק מין שעורים אלא גם מין חטים והשיפון הוא מין שעורים. ואילו שיפון עם שעורים הר"ז כלאים אע"פ שהשיפון הוא מין שעורים? ואולי היא הנותנת. הכוסמין אינם שעורים ואינם חטים ואין להם הגדרה משלהם, לכן הם יכולים להצטרף הן עם חטים הן עם שעורים. אך שיפון הוא מין מוגדר בפנ"ע. ואע"פ שהוו ממין שעורים בכ"ז שונה הוא מהם והריהו כלאים עם שעורים וצ"ע).

ולעניננו צ"ע אם החיטפון שהוא הכלאה של חטים ושיפון הוא מין חטים. שהרי מצד אחד הוא מין חטים אך מצד אחר יש בו מין שעורים?

והנה בירושלמי כלאים (פ"א ה"ב): "הקישות והמלפפון אינם כלאים זב"ז. ר' יהודה אומר כלאים". ובירושלמי: "א"ר יודן בר מנשה דברי חכמים אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של קישות ומעה אחת מפיטמה של אבטיח ונוטעה והיא נעשית מלפפון" (כך היא גירסת הגר"א, ופירושו: "פי', א"כ הוי מלפפון מין קישואים ולפיכך אינו כלאים עם קישות"). והלכה כחכמים. לפי הירושלמי מלפפון הוא הכלאה של קישות ואבטיח ובכ"ז מותר לזורעו יחד עם קישות משמע שההכלאה אינה מבטלת את היותו קישות.

וא"כ ה"ה כאן כיון שהחיטפון מוכלא מחטה ושיפון הריהו מין חיטה ולפיכך אין כלאים עם חיטה.

אך באמת אין משם ראיה. שבהמשך הסוגיה שואל הירושלמי: "הקישות והאבטיח מה אמר ר' יהודה?" משמע שאבטיח וקישות אינם כלאים זב"ז, או עכ"פ ספק אולי אינם כלאים זב"ז. ואעפ"כ לר' יהודה מלפפון הוא כלאים עם קישות. כי לר' יהודה המלפפון הוא הכלאה של אבטיח ותפוח שהם כלאים זב"ז ומכיון שכל יצירתו היא מכלאים לכן אין היתר לדעתו לזרעו יחד עם קישות שהרי יש בו מהתפוח. אך לרבנן שהמלפפון הוא הכלאה של קישות ואבטיח והם אינם כלאים זב"ז כמבואר בירושלמי, לכן המלפפון מותר בקישות ובאבטיח. אך בהכלאת כלאים יתכן שגם הם יודו לר' יהודה שיש לאסור. וא"כ חיטפון שהוא הכלאה של שני דברים שהם כלאים זב"ז יהיה אסור גם עם חיטה וגם עם שיפון.

ויתכן שהדבר תלוי עפ"י דברי הירושלמי שם עפ"י השנו"א והרידב"ז ופי' הגר"א על הירושלמי, שהירושלמי מסתפק בקישות ובאבטיח מה אמר בה ר' יהודה? כלומר, האם ר' יהודה אסר מלפפון עם קישות רק משום שמלפפון הוא מהכלאה של תפוח ולכן הוא כלאים עם קישות, אבל קישות ואבטיח אינם כלאים זב"ז אפי' לר' יהודה, או דילמא לר' יהודה גם קישות ואבטיח כלאים זב"ז ואפי' אם היה המלפפון הכלאה של קישות ואבטיח היה אסור בקישות. אלא קושטא דמילתא נקט שהמלפפון הוא הכלאה של אבטיח ותפוח ולא של אבטיח וקישות, והבעיה לא נפשטה. ולפי"ז צ"ע האם גם לרבנן יש להסתפק שאפי' אם היו אבטיח וקישות כלאים זב"ז היה המלפפון מותר עם הקישות, או לא, שלרבנן מוכרחים לומר שהקישות והאבטיח אינם כלאים, כי אילו היו כלאים היה המלפפון נאסר עם שניהם, ורק לר' יהודה אנו מסתפקים. וגם הספק לר' יהודה הוא רק בשאלה האם קישות ואבטיח הם כלאים או לא, אך גם לדידיה אילו היה המלפפון הכלאה של דבר האסור, היה גם הוא אסור בשניהם. ואעפ"כ יש מקום קצת להסתפק גם באופן כזה.

(ומאחר ואין החיטפון עומד למאכל אדם יש קצת להקל בו, שאע"פ שמין א' מאכל בהמה ומין א' מאכל אדם הוי כלאים זב"ז כמש"כ הכס"מ בדעת הרמב"ם, אך לדעת הרדב"ז יש מקום להקל).

ולמסקנת הסוגיא בירושלמי לפי השנו"א והרידב"ז הבעיה נשארה בתיקו. אך לפי פי' הגר"א על הירושלמי למסקנת הסוגיא סובר ר' יהודה שקישות ואבטיח הוי כלאים. ולפי"ז יתכן לומר בדעת ר' יהודה שרק משום שסובר שמלפפון הוא כלאים של תפוח ואבטיח סובר שאסור לזורעו עם קישות. אך אם היה סובר שמלפפון הוא כלאים של קישות ואבטיח היה מתיר לזרוע מלפפון עם כל אחד מהן. ובזה ל"פ רבנן ור' יהודה, וגם רבנן יודו שאפי' אם היו קישות ואבטיח כלאים זב"ז היה מלפפון מותר עם כל אחד מהם. אך כמובן אין הכרח לזה.

ועיין חזו"א כלאים ב' ט"ו.

ועד"ז נשאלתי מהו להרכיב פומלית על אשכולית. הפומלית היא הכלאה של פומלה ואשכולית. במראה החיצוני היא דומה מאוד לאשכולית וכמעט קשה להבחין ביניהן, אך טעמה שונה, הוא מתוק יותר. 

 

מסקנה

1 בתשובה זו לא נעסוק בשאלת ההכלאה לכתחילה אם היא מותרת, אלא בדיעבד לאחר שההכלאה נעשתה ונוצר מין חדש, מה גדרו של מין זה. שאלה זו אינה תלויה כלל בשאלת ההכלאה לכתחילה.