סימן ג פני "שבת-הארץ" נקבלה

 

סימן ג פני "שבת-הארץ" נקבלה *

 

(להוצאת "שבת הארץ" השלם, עם "תוספת שבת")

* אלול תשנ"ג. 

בסוף הקדמתו לספרו "שבת הארץ" כותב מרן הרב זצ"ל:

התלמוד בעצמו יביא לידי מעשה. שינון ההלכות יחקוק בלבבות את חיובם בלב, ומשמיטה לשמיטה יתווספו רבים אשר בעוז ה' בלבבם ירחיבו את גבול המצוה בכל הרחבתה ופרטיה.

בראייתו החודרת, הצופה למרחק הדורות, הבין מרן הרב זצ"ל שהדרך לשמירת השמיטה במלואה מקבילה לכל התהליך הגדול של שיבת ישראל בדורותינו - קימעא קימעא, עין אחת צופה אל החזון הגדול, ועין שנייה משוטטת בארץ כדי למצוא אחיזה לכף הרגל, לבל תמעד, ותוכל לצעוד קדימה צעד אחר צעד.

אך הרעיון הגדול עלול להיבלע במציאות העפרורית והאפרורית, והמטרה עלולה להיעלם תוך כדי עיסוק באמצעים מעשיים, פרטיים ואיטיים. 

א. תלמוד ומעשה

לשם כך כה חשוב הלימוד העיוני. הלימוד מציב מטרות-על ברורות. העיסוק בהלכות שביעית למעשה, בהיקף ובהעמקה, יוצר הזדהות נפשית של הלומד עם הנלמד ומניע אותו לחתור לקראת יישום מלא של ההלכה למעשה. ואלו דבריו בתחילת ספרו "אורות הקודש" (ח"א עמ' א'):

חכמת הקודש היא נעלה מכל חכמה בזה שהיא מהפכת את הרצון והתכונה הנפשית של לומדיה לקרבם לאותה הרוממות שהיא עצמה מתעצמת בה...

וטעם הדבר הוא, כי כל עניני הקודש ממקור חיי החיים הם באים, מיסוד החיים המהווה את הכל; ויש בכוח התוכן המקודש להוות המון ברואים לאין תכלית, לנטוע שמים וליסוד ארץ...

הדברים אמורים בכל חלקי התורה בכלל, ועל אחת כמה וכמה בהלכות ארצנו המקודשת, ובפרט שבפרט, בקדושתה של שבת הארץ. לימוד הלכות אלו מקרב את הלומד אל השורשים ממנו יונקות הארץ והאומה גם יחד את קדושתן.

ב. חזון ומעש

נאה דורש היה, ואף נאה מקיים. מצד אחד התמסר הרב זצ"ל למציאת פיתרון זמני להתיישבות החקלאית המתחדשת בארץ ישראל, הן מצידה ההלכתי והן מצידה המעשי. הרב ידע היטב, שכדי שתישמר שמיטה בארץ יש לדאוג קודם כל לחקלאים רבים ככל האפשר, לומדי שמיטה. רק כאשר ירבו חקלאים כאלו, ניתן יהיה לקדם את השמיטה הלכה למעשה. בו בזמן חתר לקראת המטרה הנכספת של שלמות ישראל בתורתו ובארצו. וכידוע, גם מבחינת הלכות שביעית עצמן הא בהא תליא: רק כאשר ישב רוב עם ישראל בארצו - איש על מחנהו ואיש על דגלו - יחול חיובה של השמיטה מהתורה, על כללותיה ופרטותיה. לשם כך חיבר את ספרו "שבת הארץ", הכולל את כל ההלכות, הן כאשר החיוב מהתורה, והן כאשר הוא רק מדרבנן.

ב"ה, זכינו לכך שברכתו של אתו גדול וצדיק הולכת ומתקיימת, הולכת וגדלה, בעזר ה' יתברך ויתעלה. ההתיישבות הערכית - זו שאינה מסתפקת בקיום כלכלי וחברתי, אלא רואה בהתיישבות גם ערך רוחני, חינוכי ותורני - עולה ופורחת. ובמקביל קם ועולה דור דעה של תלמידי חכמים היושבים ועוסקים בתורת ארץ ישראל, בהלכותיה ומצוותיה, בבקיאות בעמקות. אלו ואלו מבית מדרשו יצאו, ממנו הם באים ואליו הם שבים, מאותו מעיין הם מושקים. מיטיבים הם זה את זה, מפרים זה את זה ובונים את עם ישראל השב אל נחלתו בתורה ובארץ.

ג. יצירה ספרותית-הלכתית חדשה

"שבת הארץ" הוא הספר החשוב ביותר בהלכות שמיטה בדורות האחרונים. אמנם קדם לו "פאת השולחן" לר' ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א וממייסדי היישוב החדש בארץ. אולם במהלך הדורות התחוללו שינויים מפליגים בארץ. החלה לצמוח התיישבות חקלאית יהודית שהעלתה שאלות חדשות והיתה זקוקה להנחיות הלכתיות מתאימות. בנוסף לכך, "פאת השולחן" לא ראה חובה לעצמו להביא את כל הדעות וכל פסקי ההלכה של הראשונים והאחרונים. הוא התמקד בעיקר בביאור פסקי הרמב"ם והדעות החולקות עליו במקום שנראה לו שהלכה כמותן, בפרט כשרבו הגר"א הכריע כך.

מרן הרב זצ"ל הביא בתמציתיות את כל הדעות וכל ההלכות שמצא בראשונים ובאחרונים על סדר ההלכות של הרמב"ם. לא נטעה אם נאמר ש"שבת הארץ" הוא מעין אנציקלופדיה - ראשונה מסוגה - אשר יצרה אב-טיפוס לסגנון ספרותי הלכתי חדש שקנה לו מהלכים בדורנו, של ריכוז תמציתי של כל הדעות על נושא מסוים באופן מדויק, מסודר ומתומצת.

ד. "שבת הארץ" השלם

אולם מאז הופעתו לראשונה של "שבת הארץ", בשנת תר"ע, עברו למעלה מ80- שנה, בהן זכינו לגבורות ונפלאות בתולדות העם והארץ: קיבוץ הגלויות, הפרחת השממה, הקמת המדינה, שחרור חבלי ארץ ישראל - ועל כולם, התפתחותה המדהימה של החקלאות בארץ - יצרו תנאים חדשים ועוררו בעיות רבות חדשות, המחייבות פתרונות הלכתיים. במקביל התרבו בעזר ה' ספסלים בבית המדרש בכלל, וזה בארץ ישראל בפרט. כל אלו, הבעיות החדשות מכאן, וריבוי הלימוד מאידך, הניבו ספרות הלכתית עצומה. השורשים שניטעו על ידי מרן הרב זצ"ל ב"שבת הארץ" הצמיחו ענפים ופארות חדשים וגבוהים. צמיחה ענפה זו מחייבת עריכה וכינוס מחודש של כל הדעות והסברות המתחדשות במהדורה משוכללת של "שבת הארץ".

התשתית נשארה כפי שיסדה מרן הרב זצ"ל. עליה נוספה קומה נוספת, מתוך הנחה שקומות נוספות יתווספו לבנין התורה והארץ בשמיטות הבאות עלינו לטובה.

ה. תורת ארץ-ישראל

כדרכם של תלמידי חכמים שבארץ ישראל, הנוחים זה לזה בהלכה, שראשם פתוח ועינם טובה - נהגו מחברי הספר ברחבות לב ובכבוד לכל פוסק ולכל תלמיד-חכם בעל שיעור קומה. את כל הדעות מיצו וערכו בפסיפס נהדר זה של "שבת הארץ השלם עם תוספת שבת".

על היגיעה והמציאה, העיבוד והעריכה - יבורכו מעין הברכות; וזכותו וברכתו של הכהן הגדול מאחיו, מרן הרב זצ"ל, תלוום לשומרם ולברכם, להאירם באור פני ה' לתת להם ולכל ישראל תורת חיים וחסד, צדקה וברכה וחיים ושלום עד העולם.

ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.