פרק א - ניכוש עשבים שוטים

 

פרק א - ניכוש עשבים שוטים

עקרונית, הניכוש אסור בשנת השמיטה 1. אולם יש מצבים בהם יש מקום לשקול היתר לנכש. 

א. ניכוש "לאוקמי"

מצב אחד הוא כאשר העשבים השוטים עלולים להתגבר על צמחים ופרחים תרבותיים, ההיתר הוא מצד "לאוקמי" 2. מצב דומה לזה מצינו במשנה (שביעית פ"ד מ"ד): "המידל בזיתים ... בית הלל אומרים ישרש", ויש שפירשו דילול זה לצורך קיומם של העצים הנותרים 3. לעומתם, יש שהתירו דילול רק לשם שימוש בעצים התלושים ולא לשם קיומם של האחרים 4. אולם מסתבר שגם האוסרים, יתירו לדלל כאשר יש סכנה ממשית לקיומם של העצים הנותרים 5. ואם כן הוא הדין לעשבים שוטים המסכנים את הצמחים והפרחים התרבותיים. יש לבדוק אפוא כל מקרה לגופו; והניכוש יהיה מותר רק כאשר ברור לנו שהעשבים השוטים יתגברו על הצמחים והפרחים האחרים.

ב. חדירה לקרקע

יש מצבים שניתן לקצץ את העשבים השוטים מבלי לחדור לקרקע. יש להעדיף את הקיצוץ על פני העידור, כי העידור הוא מעין חריש. אמנם מצינו שעידור אינו כחריש עצמו (משנה שביעית פ"ב מ"ב); אולם גם הוא לא הותר אלא לצורך קיומי של צמחי התרבות. גם ההבדל שבין חריש לעידור לא ברור בדיוק 6: אם בגלל שחריש נעשה בשדות ובכרמים גדולים בעוד שעידור הוא מקומי 7; או שחריש נעשה על ידי מחרשה הנגררת על ידי בעלי חיים או מכונות, בעוד שהעידור נעשה ביד 8; או שהחריש מתחח את הקרקע מעבר לצורך הקיומי של עץ מסויים, בעוד שהעידור נעשה לאוקמי; או שהחריש עמוק יותר, בעוד שהעידור רדוד ושטחי 9. ומכיון שההגדרות אינן ברורות דיין, לא מומלץ לעדור בשנת השמיטה. גם המתירים עידור בשעת הצורך, כנ"ל, התירו רק עידור שטחי ביותר (בשם ה"חזון-איש" מוסרים שהתיר עד עומק של 5 ס"מ בלבד). עדיף אפוא לקצוץ את העשבים במספריים או במכשיר קהה שאינו חודר לקרקע 10.

ג. ניכוש למטרות אחרות

במקום בו יש חשש מנחשים וכדומה - יש להתיר את הניכוש באמצעות מכשיר קהה (כגון: טוריה וכדומה) או על ידי שריפה במקום שהדבר מותר מבחינה בטיחותית 11. בשטחים גדולים יותר ניתן לעשות זאת על ידי מכסחת, אם הדבר אפשרי; וכשאין אפשרות לכך אפשר לעשות זאת על ידי מכשירים שאינם חודרים לעומק הקרקע (כגון: חרמש מוטורי).

ובאשר למטרות נוי, מצינו שהתירו סיקול וזירוד, כשמוכח הדבר בעליל שהדבר לצורך מטרה מסוימת, כגון ליקוט עצים לצורך הסקת כירה: "כירתו מוכחת עליו" 12. אף כאן יש לומר שגינתו של אדם מוכחת עליו. 

הלכך יש מקום להתיר את הניכוש כשהדבר מוכח שהוא לצורך החזות הנאה של החצר 13. גם במקרה כזה יהיה מקום להתיר רק קיצוץ וכיסוח מעל פני הקרקע, ללא חדירה לתוך הקרקע, כי חדירה לתוך הקרקע דומה לחרישה, ובחרישה לא מצינו היתר כזה 14.

 

 

 

1 מועד קטן (ג' ע"א); "שבת הארץ" (פ"א ה"ה אות י"ד).

2 עי' "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק ט' סעי' ב').

3 דעת הר"ש (ד"ה מדל). וכן פסק בפאת השולחן (סי' כ' סעי' י"ט וביש"ר ס"ק מ"ו). ועי' "שבת הארץ" (פ"א הי"ח אות ב', ה').

4 דעת הרמב"ם (הל' שמיטה ויובל פ"א ה"כ).

5 הרב קוק זצ"ל (שבת הארץ, קונטרס אחרון סי' י"א ד"ה אבל). ועי' "שבת הארץ" (פ"א הי"ח אות ב').

6 עי' "שבת הארץ" (פ"א ה"ז אות ב').

7 עי' פאת השולחן (סי' כ', בית ישראל ס"ק ב').

8 הרב קוק זצ"ל ("שבת הארץ" פ"ג ה"ט אות א').

9 עי' "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק א' סעי' ג' והע' 3; פרק ט' סעי' ב6-7/ והע' 8-11).

10 כך הורה מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל. ויש להביא ראיה לדבריו מהדעות המובאות ב"שבת הארץ" (פ"א ה"ה אות י'; הי"ד אותיות א'-ב'). ועי' "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק ט' סעי' ב2/).

11 עי' "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק ט' סעי' ב5/). אין לחשוש שמא יש קדושת שביעית בעשבי בר, מפני שסתם עשבי בר אינם עומדים למאכל בהמה. ובפרט עשבים הצומחים בחצרו של אדם, שמן הסתם אינו מסכים לכך שמישהו יכניס לשם בהמות. ועי' "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק ה' הע' 15).

12 רמב"ם (הל' שמיטה ויובל פ"א הי"ז). ועי' "שבת הארץ" (שם); "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק א' סעי' ט"ז).

13 וראה לקמן פרק כ' (אותיות ג'-ה').

14 עי' "מדריך שמיטה לחקלאים" (פרק י"ז סעי' ה3/), שם נידונה חרישה של קווי בידוד נגד שריפות. וכאן אין להתיר חרישה, למרות שמטרתה איננה חקלאית, משום מראית העין.