פרק יא - פרחים בשביעית

פרק יא - פרחים בשביעית

מה דינם של פרחים בשביעית? האם יש בהם קדושת שביעית? האם יש בהם איסור ספיחין? האם מותר לקנות אותם בשמיטה בכל מקום?

א. קדושת שביעית בפרחים

נדון תחילה בשאלה, האם יש קדושת שביעית בפרחים?

בירושלמי (שביעית פ"ז ה"א) שאלו: "בשמים, מהו שיהא עליהן קדושת שביעית"? והשיבו, שבפרח לבן אין קדושת שביעית. הדברים נשארו סתומים וחתומים. האם, למסקנה, יש קדושת שביעית בפרחים? 

יש המבחינים בין פרחים העומדים לריח, כגון בשמים 198, לבין פרחי נוי, כגון פרח לבן. ההבחנה בין שני סוגי פרחים אלו נובעת מכך שקדושת שביעית קיימת רק בדבר ש"הנאתו וביעורו שווין", כגון: שהוא משמש לאכילה, לסיכה או להדלקת הנר, כך שכילוי הפרי בא בו-בזמן עם ההנאה ממנו 199. אומנם בפרחים ריחניים אין הכילוי מוחשי כל כך; אולם רואים אנו שהפרח נובל לאיטו, ויחד עם הנבילה כלה הריח. אלא שגם בפרחי נוי יש תופעה דומה. הפרח נובל ואתו גם נויו של הפרח 200. 

מאידך גיסא יש מקום לומר שבכל סוגי הפרחים אין קדושת שביעית, מפני שגם מראה וגם ריח הם הנאות שאין בהם ממש, שכן "קול, מראה וריח אין בהם משום מעילה" 201. ולכן יש להסתפק אם קדושת שביעית חלה עליהם. 

ב. הגדרה אחרת לקדושת שביעית

ההגדרה האמורה - שקדושת שביעית תלויה ב"הנאתו וביעורו שווין" - אינה מופיעה בירושלמי, ואף לא נפסקה במפורש ברמב"ם 202. ולפי זה יש מקום להגדיר את הגורם לקדושת שביעית בצורה אחרת, ולפיה קדושת שביעית חלה על כל דבר שהשימוש בו הוא הנאה מקובלת ונפוצה בחברה. פעם, פרחים - ובפרט פרחי נוי - לא היו מצרך עממי; ואילו כיום הם מצויים בכל בית. לכן יש מקום לומר שיש בפרחים קדושת שביעית. 

אף על פי כן, יש שמבחינים בין פרחים העומדים לריח, שיש בהם קדושה, לבין פרחים העומדים לנוי בלבד, שאין בהם קדושה 203. מאחר שבימינו רוב הפרחים הנמכרים אינם עומדים לריח - אין בהם קדושת שביעית 204. אך לאמור לעיל מכלל ספק לא יצאנו. ולכן יש המחמירים, כאמור, בכל הפרחים. ויש המבחינים, כאמור, בין פרחי ריח לבין פרחי נוי, בעיקר משום שכיום שביעית נוהגת רק מדרבנן.

ג. איסור ספיחין בפרחים

האם יש בפרחים איסור ספיחין? 

יש התולים את איסור ספיחין בקדושת שביעית 205. לדבריהם דין ספיחין יהיה תלוי בספיקות שהסתפקנו לעיל בקדושת שביעית בפרחים 206. אם כי יש מקום להקל יותר בספיחין, משום שאינם אלא גזירה מדרבנן 207. 

אולם גם אם נניח שאיסור ספיחין אינו תלוי בקדושת שביעית, יש סיבה להקל בספיחין על פי הדעה הסוברת שהספיחין אסורים רק באכילה ולא בהנאה 208; שהרי פרחים אינם נאכלים. המקילים בפרחים ואינם חוששין לאיסור ספיחין בהם, יש להם אפוא על מה שיסמוכו.

ד. ההנחיות המעשיות בפרחים

הבעיה העיקרית בפרחים בעונה זו של השנה היא, שחלק גדול מהפרחים נזרע באיסור בשמיטה; והרי חכמים אסרו לסייע לחשוד על השמיטה 209. קניית פרחים ממי שזרעם באיסור, יש בה משום סיוע לדבר עבירה 210. ולכן אין לקנות פרחים מכאן ואילך 211, אלא אם הם פרחים רב-שנתיים (כגון: ורדים) או פרחים הגדלים במצע מנותק בחממה. 

ובאשר להסתמכות על היתר המכירה: בעוד שבירקות קל יותר לוודא אם הירקות גדלו בקרקע מכורה לגוי – אם אכן רוב החקלאים מכרו את שדותיהם, וברבנויות יש פיקוח על חלק גדול של הרשתות והירקנים 212 - בפרחים המצב שונה. מספר המגדלים שמכר את שדותיהם לנוכרי הוא קטן בהרבה, משום שאין מודעות בציבור לכשרות הפרחים, והמגדלים לא התחשבו בצרכנים, וכמו כן אין לרבנות מערכת של מידע ופיקוח על מגדלי הפרחים (האדמיניסטרציה הממשלתית לא נתנה בידי הרבנות כלים מתאימים כדי למלא את תפקידה ביעילות). 

מוצע אפוא בזאת לקנות עציצים (שקרוב לוודאי שהוכנו כדין) במקום פרחים, או לקנות פרחים ישירות אצל מגדלים שידוע שמכרו את שדותיהם כדין. במושבים הדתיים אפשר לברר זאת על ידי התייעצות עם הרב המקומי.

 

 

 

198 יש להדגיש שגם בבשמים קדושת שביעית אינה אלא מספק. ראה לקמן (פרק כ"א אות ג').

199 סוכה (מ' ע"א). וראה מה שכתבנו לקמן (פרק כ"א אות ב') בענין הלולבים.

200 כך כתב הגר"מ אליהו שליט"א (בחוברת "אור תורה", אלול תשמ"ו, סי' א').

201 פסחים (כ"ו ע"א); כריתות (ו' ע"א). יש להעיר שהרמב"ם (הל' מעילה פ"ה הט"ז) והב"י (יו"ד סי' קמ"ה ד"ה וכתב רבינו) כתבו שאף שאין בהם מעילה, יש בהם איסור הנאה. אך כאן אין ההנאה נובעת מן הכילוי.

202 הל' שמיטה ויובל (פ"ה ה"י).

203 "בצאת השנה" (עמ' מ"ח סי' ג' סעי' ב'). ועי' "שבת הארץ" (פ"ז הי"ט אות ד'; פ"ח הי"ד אות ח'); "מדריך שמיטה לצרכנים" (פרק ב' סעי' ג2/).

204 דעת הגרש"ז אויערבך ("מפרי הארץ" ח"א עמ' 30). ועי' "מדריך שמיטה לצרכנים" (פרק ב' הע' 13).

205 הגרש"ז אויערבך (מנחת שלמה סי' נ"א אות י"א). ועי' "שבת הארץ" (פ"ח הי"ד אות ב'); "מדריך שמיטה לצרכנים" (פרק י"ב סעי' ו3/ והע' 9).

206 עי' "מדריך שמיטה לצרכנים" (פרק י"ב סעי' ו4/ והע' 10).

207 עפ"י רמב"ם (הל' שמיטה ויובל פ"ד ה"א-ה"ב).

208 דעת מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל ("התורה והארץ" ח"ג עמ' 164-165).

209 רמב"ם (הל' שמיטה ויובל פ"ח ה"א).

210 עי' "מדריך שמיטה לצרכנים" (פרק י"ד סעי' ב').

211 עי' "מדריך שמיטה לצרכנים" (פרק י"ג סעי' ו').

212 כך היה בשמיטת תשנ"ד. ראה לעיל (פרק ז').