מנהגי טהרת המת 2

שאלה

לכבוד הרב אריאל.
בתור מתנדב בחברא קדישא יצא לי לשמוע שיש מנהג לעשות חוקן למת. לא מצאתי לכך מקור בהלכה. יתירה מכך כתב רבי שמעון פרנקפורט בספר החיים ]סימן ל'[ וז"ל: וכשיתחיל להתעסק במת בטהרתו ינהוג בו כבוד כאילו הוא חי. עכ"ל. קשה להעלות על הדעת שעשיית חוקן נחשב לדבר מכובד. בתיאור הטהרה מובא ביו"ד ]סימן שנב סעיף ד'[ וז"ל: מעצימין עיניו של מת ואם נפתח פיו קושרין לחייו ופוקקין נקביו אחר שמדיחין אותו במיני בשמים וגוזזין שערו. הגה וצפורניו ומדיחים אותו היטב בכל מקום שיהא נקי מכל טומאה. עכ"ל. כלומר שאין מכניסים אצבעות לפתחי הגופה.
אלא אם יש צורך בכך 'פוקקים', דהיינו סותמים את פתחי הגופה, כגון בצמר גפן, בכדי שלא יצאו הפרשות הגוף. ברם חוקן לא שמענו. וכתב רבי שמעון פרנקפורט בספר החיים ]סימן כה[ וז"ל: ויתחילו לטהרו מראשו עד רגליו ואין צריכין לגרדו מה שדבק בו וינקה ציפרניו ידיו ורגליו. ואחר כך ינגבו אותו היטב בכל מקום. עכ"ל.גם כאן לא הוזכר כלל עניין החוקן. גם החכמת אדם ]כלל קנז סעיף ח'[ נדרש לנושא וז"ל: מביאין מים ומחממין אותו ומרחיצין כל גופו ואיבריו ופניו וראשו ויטהרוהו במתון ובטהרה ובנקיות בין האצבעות ידיים ורגליים ובין האזניים ויחפו ראשו ויסרקוהו כדרך שעושין החיים ויטלו צפורני ידיו ורגליו כדי שיבא למנוחה בטהרה כמו שהיה רגיל לילך בשבת לבהכ"נ. עכ"ל. ברור שחוקן אף שאינו נזכר כלל בודאי לא נכלל ב'כדי שיבא למנוחה בטהרה כמו שהיה רגיל לילך בשבת לבהכ"נ'. על מה אם כן מתבססים אותם אנשי חברא קדישא העושים כן?

תשובה

 

הנושא מבואר במנהגי הבדיקה הפנימית הנעשית לכבודו של המת שם פ"ט סי' ג'.

 

 

הרב יעקב אריאל |