קבורה בירושלים

שאלה

לכבוד הרב יעקב אריאל.
מעשה בקבורת המת בירושלים. הבנים האבלים התבקשו שלא ללוות את אביהם עד הקבר, כמנהג ירושלים, אלא לפרוש לאחר אמירת ההספדים ברחבה, המיועדת לכך. הדבר גרם לעגמת נפש רבה וצער גדול לבנים. יעצתי להם בו במקום, להתלוות לקבורה וללכת בסוף המלווים, מבלי לעורר תשומת לב הנוכחים. שאלתי את אנשי החברא קדישא על מה מבוסס מנהג זה. והם ענו לי שמקורו בקבלה, והוצז"ל. ואכן מצאתי בספר 'צרור החיים' להגר"מ אליהו ]עמוד 12 ס"ק 29[ וז"ל: מנהג ירושלים שללוית האבא לא הולכים, לא הבנים ולא הבנות, וגם לא בני בנים, ובני בנות וכו'.
.....יש להדגיש שמנהג ארץ ישראל נתקן ע"פ הסוד ויסודו בהררי קודש, ובמידה והצאצאים הולכים ללוויה יש לדעת שהדבר מזיק לאביהם. וגם אם חלק מהבנים הולך, אדם הרוצה לשמור על הדין לא ילך. עכ"ל. ברם קצת תמוה מנהג זה שאין לו מקור אחר מאשר בסוד. הלא מחוץ לירושלים כל העולם אינו נוהג כמנהג ירושלים. ואין אחד הפוחד שהזיק בכך לנפטר. יתירה מכך מההלכה הפסוקה עולה שאדרבה, הבנים מלווים את אביהם. והם גם הראשונים לומר קדיש על קברו. וכך מובא ביו"ד ]סימן שע"ו סעיף ד'[ וז"ל: עכשיו נוהגים שאחר שנגמר סתימת הקבר מעפר (או לאחר שהפך האבל פניו מן המת) חולצין מנעל וסנדל ומרחיקין מעט מבית הקברות ואומרים קדיש. עכ"ל. משמע שהאבלים נוכחים בקבורה עצמה. ומבאר הש"ך ]שם. ס"ק ב'[ וז"ל: ומרחיקין מעט מבית הקברות. כדי לומר קדיש לפחות ד"א שהמת תופס ד"א. עכ"ל. וכן מובא 'בספר החיים' לרבי שמעון פרנקפורט ]סימן לב[ וז"ל: ואחר הקבורה יאמרו צדוק הדין הצור תמים וכו' יתגדל ויתקדש וכו'. ויש שאומרין הצור תמים קודם הקבורה וקדיש אחר הקבורה. והאבל מתחיל ואומר הצור תמים והקהל אומרים עמו. עכ"ל. כלומר האבל נוכח בקבורה והוא אומר את צידוק הדין והקדיש. דברים ברורים אף יותר מכך מובאים ב'חכמת אדם' ]הלכות אבלות כלל קנח סעיף כט[ וז"ל: עכשיו נוהגין שאחר שנגמר סתימת הקבר מעפר או לאחר שהפך האבל פניו מן המת חולצין מנעל וסנדל ומרחיקין מעט מן ביה"ק כדי לומר קדיש לפחות ד' אמות שהמת תופס ד' אמות.
עכ"ל. כלומר המנהג הפשוט הוא שהבנים כן מלווים את אביהם לקבורה ונוכחים עד תום טקס הקבורה. מדוע אם כן מי שאינו מעוניין לשמור על מנהג ירושלים, המנוגד למנהג הפשוט, אינו רשאי לעשות כן? הלא מבלי להכנס לעומק הסוגיה בכללי הפסיקה ]קבלה מול הלכה[ ברור שההלכה הפסוקה כפי שהיא מובאת בכל ספרי ההלכה, ובראשם השו"ע, גוברת על מנהג המקובלים. בודאי למי שכל חייו חי על פי ההלכה ולא על פי מנהגי המקובלים?!
בתודה. 

תשובה

 

 

לא באנו בסוד ה'. וע"כ מי שמרגיש שהוא רוצה לשמור עפ"י הקבלה יעשה כן, מי שאינו מרגיש שהוא מחוייב בכך יכול להגיע לקבר לפני המלווים ובכך הוא גם קיים את מנהג ירושלים וגם השתתף בלוויה.
ידוע לי על רבים שנוהגים כן בהסכמת הח"ק

 

הרב יעקב אריאל |