אודות הגאולה

שאלה

ב"ה
שלום וברכה !
רציתי לשאול כמה שאלות:
1) למה אנו אומרים בתפילת מוסף של שלוש רגלים
"ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו" - הרי ב"ה כבר
עלינו לארץ הקדושה וכבר הקמנו מדינה, ואנו כבר לא בחו"ל, אז
למה אנו ממשיכים לומר זאת, ואולי כדאי לקבוע תקנה להשמיט את
זה מהתפילה, כי זה כבר לא אקטואלי יותר לזמננו זה ?
2)וכן בהגדה של פסח למה אומרים "השתא הכא לשנה הבאה
בארעא דישראל, השתא עבדין לשנה הבאה בני חורין" - א) הרי
כבר עלינו לא"י ואנו כבר הרבה שנים בארעא דישראל (ע"י הקמת
המדינה) ב) ב"ה אנו בני חורין, יש לנו מדינה ואנו לא תחת שילטון
התורכים וכו' (ששלטו כאן פעם) אלא יש מדינה יהודית ואנו בני
חורין, אז למה אומרים בתפילה, שאנו מצפים מתפללים ומייחלים
שבעזרת ה' בשנה הבאה נעלה מארץ העמים לא"י וכן נפסיק
להיות תחת שליטת האומות ונעבור לשלטון יהודי ?
3) (זאת שאלה ששאלו אותי, ואני מאוד רוצה לדעת מה לענות,
כי זאת שאלה מאוד קשה בשבילי):
הרמב"ם כותב בפרק י"א מהלכות מלכים שהענין של משיח כתוב
כבר בתורה שנאמר "ושב ה' אלקיך את שבותך ושב וקבצך וגו' "
- היינו קיבוץ גלויות, שיהי'ה ע"י משיח וכן הוא כותב זאת בהמשך
הפרק בהלכה ד' שמשיח יקבץ נדחי ישראל ]וזה כמובן אחרי
שיבנה בית המקדש, כפי שרואים מהסדר שהרמב"ם מונה את
הדברים, והמקור שלו זה בזוהר הקדוש הנלמד מהפסוק "בונה
ירושלים ה' נדחי ישראל יקבץ" שקודם בונה בית המקדש ורק אח"כ
קיבוץ גלויות,[ אז אם כן רציתי להבין איך שייך לפי הרמב"ם הנ"ל
קיבוץ גלויות בזמננו הרי עדיין לא נבנה בית המקדש, וכן רציתי
באמת לשאול הרי רואים מהרמב"ם שהיעוד "ושב ה' אלקיך" -
קיבוץ גלויות יתקיים ע"י משיח צדקנו דוקא ומי שכופר בו כופר
בתורה שהרי התורה העידה שהוא זה שיקבץ ישראל מהגלות, אז
איך אומרים שכבר הי'ה קיבוץ גלויות אם עוד לא הגיע משיח צדקנו
?

 

 

 

 

תשובה

הקדמה כללית: נוסח התפילה תוקן בלשון רבים כי אין אדם מתפלל רק
על עצמו אלא על כלל ישראל. אנו מתפללים רפאנו גם כשאנו
בריאים ומבקשים טול ומטר גםאם איננו חקלאים ומבקשים על קיבוץ
גלויות גם כשאנו בארץ כי יש עדיין יהודים רבים בגולה וכאילו אנו
עצמנו עדיין לא יצאנו לגמרי מהגלות ומכאןלשאלותיך הפרטיות:
1) אנו אומרים את האמת כיון שביהמ"ק עדיין חרב ואיננו יכולים לעלות
ולעשות קרבנות חובותינו. והסיבות לחורבן עדיין לא הוסרו לגמרי.
וע"כ ראוי שנתפלל על כך. זאת מלבד הסיבות הפורמליות שאיננו
במעלת אנשי כנה"ג שתקנו את התפילות.
2) לגבי הגדה של פסח שאלתך יותר קשה, ונראה שאעפ"כ כיון
שעדיין איננו אומרים זאת עם אכילת פסחים וזבחים עדיין ניתן לומר
זאת. ובנוסף צריך לזכור שרוב עם ישראל עדיין לא שואף אפילו
לבנית המקדש ולחזרת הקרבנות, וא"כ צריך להוציא את הנשמה
הגלותית מהיהודים ולא רק להוציא את גוף היהודים מהגלות.
3) הגמ' במסכת מגילה (יז ע"ב) אומרת: "ומה ראו לומר גאולה
בשביעית? - אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה
בשביעית, והאמר מר: בששית - קולות, בשביעית - מלחמות, במוצאי
שביעית בן דוד בא. - מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא". ובהמשך:
"ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים - דכתיב (יחזקאל
ל"ו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו
לבוא". הפסוק האחרון הוא גם המקור לקץ המגולה בסנהדרין (צח
ע"א). וכ"ז הוא לפני שיבת המלכות ועשיית הדין ברשעים (ברכות
מאוחרות בתפ' עמידה). ע"כ רואים מהגמ' שאתחלתא דגאולה אינה
תלויה באיש מבית דוד שימלוך עלינו, אלא קיבוץ הגלויות ונתינת
הפירות א"י בעין יפה הם הסימן הברור והמגולה. ועימן באות המלחמות
ל"ע.
ולכן על כרחך שהרמב"ם לא פרט סידרן של דברים, ולא באר את
ההשתלשלות אלא את העקרונות להכרעה שמלך המשיח לפנינו, אולם
אתחלתא היא אף בלא המשיח כאיש מבית דוד. ואם בכ"ז ברצונך
לדחוק שהסדר נקבע ע"י הרמב"ם, אמור שהרמב"ם דיבר בסיום
קיבוץ הגלויות ולא בתחילתו. וכן עולה מהמדרש על תהילים סט
שהקיבוץ מתחיל עוד לפני היות מלך מבית דוד. והרמב"ם עצמו אומר
שלא נדע איך יהיו הדברים עד שיהיו הועיסוק בפרט פרטים של הגאולה
אינו מוסיף לא יראה ולא אהבה

 

 

 

הרב יעקב אריאל |