אמונה והשתדלות

שאלה

יש לי שאלה קצת ארוכה אבל אשמח מאוד לעזרתכם, זה עניין קריטי למשפחה שלי! תקציר: אבא שלי תורם יותר מדי כסף בחודש עד למצב שעוד מעט לא ישאר לו כסף כי הוא מאמין שזה פדיון בשביל הילדים, ואני מחפש טיעונים הלכתיים להראות לו שהוא טועה ושהוא צריך להפחית. אבא שלי אדם מאמין. בנוסף, יש לו מחלה נפשית כבר הרבה זמן. יש לו ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה, וכך יוצא שהוא מקבל תקציב חודשי. התקציב החודשי הוא יותר ממה שהוא צריך, אבל התקציב הולך להגמר בעוד 10 שנים (פנסיה). הורי גרושים, ואנחנו 5 אחים, הבכור בן 28. אין נכסים או כסף למשפחה. בנוסף, הוא גר במקום עם הרבה מאוד עניים שכולם הולכים אליו והוא תורם לכולם. הוא תורם באיזור 3000-4000 ש"ח בחודש. בנוסף הוא מלווה המון, גם למשפחה שלו אבל לא רק. הלוואות של עשרות אלפי שקלים שלא חוזרות אליו והוא מוותר על זה לאנשים (מטוב לב, מבחינתו). זה לא תרומות בסגנון של הקש בדלת, אלא ממש אנשים קבועים במסווה של חברים שמגיעים אליו ובוכים לו והוא מביא להם כסף. בהרבה פעמים עוקצים ומנצלים את תום ליבו. המצב בעוד 10 שנים: - מכל ההכנסות הוא הולך לקבל 3,000 ש"ח סה"כ, שזה לא סכום שמספיק להתקיים ממנו. במילים אחרות, הוא הולך להיות עני. אני מנסה לשכנע אותו לחסוך: לשים כסף בצד כל חודש, בשביל שתהיה לו אפשרות לכלכל את עצמו בעוד 10 שנים. מבחינתו, הקב"ה הוא זה שעוזר לו והוא סומך עליו ב100% שהוא יעזור לו גם בעוד 10 שנים שיגמר לו התקציב. הוא פעם ניסה לעשות חסכון פנסיוני, אבל ביטל את זה מהסיבה ש "לעשות חיסכון זה אומר שהוא לא מספיק מאמין באלקים" הוא מאמין בכל ליבו שזה שהוא תורם 3000-4000 ש"ח לחודש זה מה שעוזר למשפחה. הוא טוען שהוא לא מסוגל להגיד לעניים שבאים שאין לו לתת. עכשיו, ברור שהמצב הזה ממש לא תקין ושכל אדם לא משנה כמה הוא צדיק מבין זאת. אבל מבחינתו: - אין לו אופציה להפסיק לתרום אלפי שקלים בחודש - הצדקה הזאת זה מה שמציל את המשפחה - הוא סומך על בורא עולם ולא מעוניין לעשות חסכונות, כי אז זה יראה שהוא לא סומך על בורא עולם - רק בורא עולם הציל אותו במהלך השנים ודאג לו לתקציב (ולא הביטוח אובדן כושר עבודה) בקיצור, אני מחפש *** כל טיעון הלכתי *** שיוכל לעזור לי, בסגנון: "עניי ביתך קודמים לעניי עירך", ודברים כאלה. כך שאוכל לבוא לתת לו את הטיעונים "בשפה שלו". בבקשה תעזרו לי ולמשפחתי. תודה רבה!

תשובה

ב"ה

שלום וברכה

המציאות המתוארת בשאלה היא אכן מציאות שאינה פשוטה שדורשת מחשבה רבה כיצד ניתן לפתרה.

אציין כי מכיוון שאינני מכיר לעומק את הנפשות הפועלות אינני יכול לייעץ באופן מפורט אלא אכתוב רק באופן כללי.

העיקרון שצריך להנחות אתכם בסוגיה זו היא לא ללכת עם האבא ב"ראש בראש" ולשכנע אותו שמה שהוא עושה זה לא בסדר, אלא לזהות את נקודות השורש החיוביות במהלכים שלו ומהם להמשיך ולהתקדם, כפי שאתה כותב לדבר ב"שפה שלו".

לצורך הענין, אם מאוד חשובה לו העזרה לזולת אפשר לחשוב על התנדבויות בכל מיני מקומות, הסעת חולים ממקום למקום כגון מתנדבי עזר מציון או ארגונים דומים שבהם הוא ירגיש שהוא אכן תורם לחברה מכספו ומזמנו.

טיעונים הלכתיים שאתם יכולים להעלות הם בין השאר בירור היחס שבין האמונה בה' שברור הוא שהקב"ה זן ומפרנס את כל העולם, אך מאידך בעולם הזה קיימת גם חובת ההשתדלות.

דוגמא לדבר היא ממעשיהם של האבות, למשל אברהם שעל אף שהיה כולו דבק בקב"ה דאג שמא קיבל כבר את שכרו במלחמה מול ארבעת המלכים וירא מכך, יעקב אבינו אומר על עצמו "קטונתי מכל החסדים והאמת אשר עשית את עבדך", המשמעות היא שגם שבוודאי ברור הוא שהקב"ה זן ומפרנס את כל העולם, ישנן דרכים לגילוי השפע דרך מעשיו של האדם.

בזמננו חלק מכך הוא גם החסכונות השונים שאנו חוסכים, לא כי אין לנו אמונה ח"ו, אלא כי כך ההבנה שהקב"ה מנהיג את עולמו, ומגלה אותה על ידי ההשתדלות שלנו.

בנוסף אני מציע שתנסו לדבר עם אותם מכרים שיחדלו עם נוהג זה של הלוואת מאביכם.

בהצלחה 

דוד

הרב דוד אייגנר | ח' טבת תש"פ 11:58