אמונה ומחשבה

שאלה

לכבוד הרב אריאל. תודה רבה לך על תשובתך בנושא הסמכות
הקובעת באמונות ודעות מתאריך יום שני 15 ספטמבר 2003. גם אני
לא התכוונתי לחלוק על עיקרי האמונה שהרי כתבתי בשאלה: "האם
אין במסגרת המגבלות של האמונה המונותיאיסטית וקבלת עול תורה
ומצוות מקום לריבוי דעות בעניינם שבאמונה ודעה?" וכוונתי הייתה
לומר בכך שאחרי שהאדם מקבל על עצמו את עיקרי האמונה
עדיין נשאר מרחב תמרון גדול מאד בנושא האמונות והדעות.הנה
הרמב"ם כתב בהלכות יסודי התורה פרק ב הלכה י'' וז"ל: הוא
היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד. עכ"ל. כלומר האל
אינו מתחלק. שלא כמו בני אדם,שיש את האדם,ויש שהוא גם חושב
או יודע, ברם אלו שני דברים שונים שלא בהכרח מתקיימים בעת
ובעונה אחת כל הזמן. לעומת האל,אצלו אין הפרדה בין זה שהוא
האל לבין זה שהוא יודע. כלומר הפעולה והוא אחד הם. שאם לא
כן היה כמו גוף, והרי אינו גוף. על דברים אלו מבאר ספר התניא
]ליקוטי אמרים פרק ב הגהה[ומסביר אותם הרב עדין אבן ישראל
בביאורו לספר התניא ]פרק ב עמוד 72[ וז"ל: על דברי הרמב"ם
בעניין אחדות ה'' וחכמתו, מעיר המחבר :והודו לו חכמי הקבלה.]בשם
הפרדס לרבי משה קורדבירו בליקוטי הגהות לתניא, שער ד''
עצמות וכלים פ"ג[ לפי קבלת האר"י ז"ל, דברי הרמב"ם בדבר
הזהות בין היודע הידוע והידיעה עצמה אינם נכונים במוחלט, אלא רק
בדרגה מסויימת. הם אינם נכונים בדרגת העצמות האלקית. עכ"ל.
כיצד עלי להבין דברים אלו? שהלא במילים אחרות יש הפרדה בין
האל לבין החכמה, כלומר האל אינו אחד באופן מוחלט אלא רק
מתגלה אלינו ככזה. אם נכון מה שאני מבין מדברי התניא, הרי שיש
כאן גישה המגשימה את האלוקים, גם אם באופן מאד מופשט. האם
יש מקום לגישה זאת בעולם האמונות הכפוף לעיקרי התורה? ואולי
טעיתי בהבנת הנושא ואין כאן הגשמה כלל? בתודה רבה.

 

 

 

תשובה

א. אתה מעלה שאלות שהיה ראוי לדון עליהן בצורה ישירה ולא דרך
אתר המיועד לתשובות קצרות ולא לדיונים ארוכים.
ב. כדי להבין כונת דבריו של כותב היה מן הרצוי שתפנה אליו (הרב
עדין אבן-ישראל) ולא אל אדם אחר שאינו יודע מה הן כונותיו
האמתיות והאם הצליח לבטא את דעת הכותב.
ג. באשר לעצמות האלוקות - היא צריכה להיות מופשטת לחלוטין
ולכן איננו מסוגלים לדבר עליה. כל מחשבה יש בה הגדרה, ובדבר
שהוא נעלה לגמרי מתפיסתנו השכלית והדמיונית איננו יכולים להגדיר
וכל התפסה של הנעלה מכל בכלים המחשבתיים שלנו היא צמצום
והקטנה של הבלתי מוגבל. (ומבואר בהרחבה בנפש החיים בעיקר בשער
ג'). על כן במקום לחקור במה שאין לכל יציר נברא יכולת, אנו
חוקרים בנמתגלה אלינו ובמה שהקב"ה רצה לגלות לנו. ועי' במאמרים:
דעת אלוקים, עבודת אלוקים וקרבת אלוקים בספרי הראי"ה זצ"ל.

 

 

 

הרב יעקב אריאל |